'ערבי קונה מותג בשביל פוזה, רוסי - להגדרה עצמית'

הערבים, הרוסים והחרדים מהווים כ-47% מהאוכלוסייה בישראל, אבל רק כ-7% מהיקף התקציב הפרסומי מופנה אליהם. כך אמר רוני אריאלי, מנכ"ל קבוצת מגזרים המתמחה בפרסום למגזרים האלה, בועידת ישראל לעסקים 2002.

המגזר הרוסי מהווה 16% מהאוכלוסייה בישראל, המגזר הערבי מהווה 20% והמגזר החרדי מהווה 11% מהאוכלוסייה. ההשקעות הפרסומיות במגזרים אלה אינן מבוצעות בהתאם למספרם היחסי באוכלוסייה. לדברי אריאלי, הטענה כי רמת החיים וכוח הקנייה נמוכים בקרב מגזרים אלה - אינה נכונה.

"המגזרים עוברים תהליכים דרמטיים", אומר אריאלי, "מצד אחד הם מסתגרים במגזר שלהם ומתנתקים מהמגזר הכללי. מצד שני הם מפתחים כלכלה עצמאית שלא תלויה בכלכלה הכללית".

באשר למגזר הערבי אומר אריאלי, כי ההתנתקות בין המגזר הערבי למגזר הכללי התעצמה. מצד אחד קיימת התנתקות של המגזר הערבי הם אינם קונים אצלנו יותר, ומצד שני יש עלייה ברמת החיים של המגזר. "מדובר באוכלוסייה צעירה מאוד - 80% ממנה מתחת לגיל 35", אומר אריאלי.

גם לגבי מגזר הרוסי אומר אריאלי, קיימת התנתקות. העולים עושים הכל כדי לשפר את רמת החיים שלהם. יש עלייה משמעותית ברמת החיים מול התנתקות תרבותית מהמגזר הכללי.

אריאלי אינו מסכים לטענה כי שם המשחק בקרב שלושת המגזרים הוא המחיר ואומר כי המותגים הם המניע העיקרי בשלושת המגזרים, כאשר אצל הערבי זה למטרת ה'פוזה', אצל הרוסי זה בגלל איבוד הסטטוס שהיה קיים בברה"מ ודווקא המותג עוזר לו להגדיר מי הוא. בקרב המגזר החרדי מדובר בתפיסה של 'אני לא מספיק עשיר כדי לקנות בזול'.

עוד אומר אריאלי, כי המגזרים לא חשופים למדיות של המגזר הכללי. 40 מדיות חדשות יצאו בשנתיים האחרונות עבור שלושת המגזרים. מדובר בשוק מתפתח עם צרכים שונים. רק מי שמתייחס אסטרטגית למגזרים יוכל ליהנות מפוטנציאל הצמיחה השיווקי שלהם. צריך להסתכל על המגזרים כ-3 מדינות נפרדות לחלוטין שחיות בתוך מדינה קטנה - ישראל. מי שרוצה להצליח, צריך לבחון קודם כל את האסטרטגיה השיווקית ולאו דווקא הפרסומית.