כדורגל מעולם אחר / על סנטוס, אלופת ברזיל
זכייתה של סנטוס באליפות ברזיל, לראשונה בתולדותיה, לא תפסה את הכותרות הראשיות אבל בהחלט העלתה גלים של נוסטלגיה אצל חובבי הכדורגל הוותיקים. בשנות ה-60 נחשבה הקבוצה הברזילאית לטובה ביותר בעולם, הציגה סגל כוכבים ובראשו פלה הגדול, ואפילו מילאה את איצטדיון רמת גן במשחק ידידות
| היסטוריה מפוארת |  | הווה מבטיח | | | | |
הליגה הברזילאית אינה פופלארית בישראל כמו מקבילותיה האירופאיות, ואפילו פחות מה'אפרטורה' וה'קלאוסורה' הארגנטינאיות, לכן אולי לא רבים מודעים כלל לעובדה שקבוצת סנטוס השלימה ניצחון במפגש הכפול בגמר מול קורינתיאנס וזכתה באליפות היסטורית.
כדי להבין את משמעות וגודל הזכיה של הקבוצה בתואר, צריך להבין היטב לעומק את המעמד ההסטורי שיש לה בעולם הכדורגל. לדור הצעיר נשמע השם 'סנטוס' כמו עוד שם של קבוצה מהליגה הברזילאית, אבל לא כך בקרב בני ה-40 פלוס, אשר חשים צמרמורת בגוף רק לשמע השם 'סנטוס', שכן בשנות ה-60 נחשבה קבוצה זו לטובה בעולם - לא פחות.
האחראי לכך הוא כמובן פלה, הכדורגלן הגדול בעולם בכל הזמנים (יחד עם מראדונה), שאיתו הפכה סנטוס לקבוצה המפורסמת בעולם. התלבושת עם החולצה הלבנה והמכנסיים השחורים היתה מפורסמת בכל מקום, לא פחות מזו של ריאל מדריד ומנצ'סטר יונייטד כיום. בישראל לא היה אז ערוץ ספורט (האמת שבכלל לא היתה טלוויזיה), אבל לא היה ילד שלא ידע לדקלם בעל פה את השמות הגדולים. כאשר פלה ביקר עם סנטוס בישראל בשנת 1961 התמלא אצטדיון רמת גן עד אפס מקום.
הדור הנוכחי, שהיקנה לקבוצה תואר ראשון מאז שנת 1984 (אז זכתה באליפות מחוז סאו פאולו), מציג שורה של שחקנים בני פחות מ-20 שתוך מספר שנים יהפכו לכוכבים גדולים שעשויים להנהיג את נבחרת ברזיל. מעל כולם עומדים שני שחקנים: הקשר דייגו בן ה-17, שרק השם שלו (ולא רק הוא) מבטיח שהוא יהפוך לכדורגלן גדול והחלוץ רוביניו בן ה-18, הדומה כשתי טיפות מים לפלה כשהיה בגילו, גם במראה וגם בביצועים על המגרש.
שנות ה-50: פלה עולה לבוגרים והופך את סנטוס לקבוצה גדולה
ה-7 בספטמבר 1956 הוא תאריך אותו לומדים בשיעורי הסטוריה בבתי ספר בסנטוס, עיר נמל המרוחקת כ-70 קילומטרים מסאו פאולו. באותו יום עלה פלה מקבוצת הנוער של סנטוס לקבוצה הבוגרת (נוסדה ב-1912), בה ערך את הופעת הבכורה שלו נגד קורינתיאנס בגיל 16.
כעבור חמש שנים, בשנת 1961 (שלוש שנים אחרי שזכה עם ברזיל באליפות העולם בשבדיה) זכו פלה וחבריו באליפות מחוז סאו פאולו. מדובר בתואר היוקרתי ביותר בו יכולה היתה אז קבוצה לזכות בברזיל, מכיוון שעדיין לא התקיימו משחקי האליפות הלאומית של המדינה.
אירועים כמו השער היפה ביותר בקריירה של פלה (עבר שישה שחקנים ושוער ונכנס עם הכדור לשער) במשחק נגד פלומיננזה בליגה, והשמיניה שכבש בניצחון 0:11 על בוטאפוגו ריביירו פרטו, נכנסו גם הם לקלאסיקה. פלה כבש 1090 שערים לזכות סנטוס ב-1114 משחקים, כאשר מלבד השמיניה המפורסמת הוא כבש 5 פעמים חמישיות, 31 רביעיות ו-93 פעמים שלושער.
שנות ה-60: מאימפריה מקומית לקבוצה הטובה בעולם
עד שנת 1962 לא זכתה מעולם קבוצה ברזילאית בגביע הליברטדורס - המקביל הדרום אמריקני לליגת האלופות של אירופה. באותה שנה השיגו זאת שחקני סנטוס, לאחר שגברו במשחק מכריע בהולנד 0:3 על פניארול מאורוגוואי. משחק הגמר הראשון במונטיוודיאו הסתיים בניצחון 1:2 של הברזילאים, אבל האורוגוואים כפו משחק הכרעה אחרי שניצחו בגומלין בברזיל 3:2. לניצחון הסופי של הברזילאים היתה משמעות רבה, מכיוון שהדבר אירע 11 שנה אחרי הסיוט הגדול שלהם – ההפסד של הנבחרת לאורוגוואים ב'מארקנה', בגללו איבדו את הגביע העולמי.
הזכיה הזו העלתה את סנטוס להתמודדות על הגביע הביניבשתי נגד אלופת אירופה באותה שנה – בנפיקה ליסבון של יוזביו הגדול.
עולם הכדורגל ציפה בקוצר רוח להתמודדות בין ה'פנתר ממוזמביק' (כינויו של יוזביו) ליהלום השחור מברזיל. סנטוס ניצחה 2:3 במשחק הראשון בברזיל, והדהימה את העולם כאשר הביסה את הפורטוגלים בגומלין בחוץ 5:2, במשחק בו כבש פלה שלושער. בין לבין זכתה הקבוצה שוב באליפות מחוז סאו פאולו, שהפך לפריט קבוע בתפריט זלילת התארים שלה.
בשנת 1963 חזר התסריט על עצמו, כאשר סנטוס זכתה שוב בגביע הליברטדורס וגם בגביע הביניבשתי, לאחר ניצחון בגמר על מילאן. כל קבוצה ניצחה 2:4 במשחק אותו אירחה, ובמשחק השלישי והמכריע ניצחו הברזילאים את האיטלקים 0:1.
כשהקפטן זיטו, ששיחק 17 שנה בקבוצה, נשאל על הזכיה של הדור הנוכחי הוא השיב: "אי אפשר להשוות אותם אלינו, כי אנחנו כבשנו אז שישיות ושביעיות, וכיום הקבוצות האחרות משחקות הרבה יותר הגנתי. אצלנו השחקנים שיחקו 10 ואפילו 15 שנה בקבוצה, מה שקשה לראות היום בגלל הכסף שגורם לשחקנים לעזוב".
כמובן שזיטו צודק ב-100 אחוז. הרי ברור שהכוכבים הנוכחים ייחטפו בהקדם לקבוצות באירופה והסיפור של פלה מהתקופה ההיא פשוט נראה מגוחך בהשוואה להיום.
בשנת 1960 הציעה יובנטוס האיטלקית לסנטוס מיליון דולר עבור פלה. אז מדובר היה בסכום עתק וחסר תקדים. כאשר פורסמה על כך הידיעה בעיתוני ברזיל התכנס הפרלמנט של המדינה לישיבה דחופה בנושא, שאחריה הוכרז פלה כ"נכס לאומי שאינו ניתן למכירה". החוזה שלו עם סנטוס חודש מייד, והוא עזב אותה רק כעבור 15 שנה, בשנת 1975, כאשר היה כבר בן 34 ועמד לפרוש. קוסמוס ניו יורק שילמה עליו אז סכום חסר תקדים של 4.75 מיליון דולר, ולמרות שכבר היה מבוגר הוא הוחתם בקבוצה האמריקנית לשלוש שנים.
שני ביקורים בישראל
סנטוס ביקרה פעמיים בישראל. פעם אחת בשנות הזוהר שלה ופעם אחת לאחר הזכיה האחרונה באליפות של מחוז סאו פאולו, בשנת 1984.
הביקור הראשון, והזכור יותר לטובה, היה בשנת 1961, והיא קיבלה עבורו 60 אלף לירות, סכום לא מבוטל באותה הימים. פלה היה אז בשיאו, בן 21, והוא הגיע לישראל עם כל הכוכבים, פרט לזיטו שהיה פצוע ונעדר מהנסיעה. סנטוס לא התקשתה לנצח באצטדיון רמת גן 3:1 קבוצת כוכבים ישראלית, שאת השער לזכותה כבש נחום סטלמך ז"ל. לסנטוס כבשו קוטיניו, פלה ודורבאל.
בשנת 1984 הגיעה סנטוס (עם שני שחקני נבחרת ברזיל דאז - פיטה ופאולו איזידורו) לאצטדיון 'בלומפילד' והפסידה 1:2 לנבחרת ישראל, במשחק בו הוכתרו אלי אוחנה וזאהי ארמלי לכדורגלני העונה של 'ידיעות אחרונות'. אחד השחקנים המחליפים של סנטוס, דידו, הרשים בלהטוטי שליטה בכדור בהפסקת המשחק, ואחריו לא שב עם הקבוצה לברזיל. הוא פגש בחורה ישראלית בשם ליאת, התחתן איתה, והצטרף מאוחר יותר לבית"ר ירושלים.
בתוך שנתיים כולם יגיעו לאירופה
אצטדיון "וילה בלמירו", בו משחקת סנטוס, יצטרך לוותר קרוב לוודאי על השחקנים הנהדרים שגידל לטובת קבוצות אירופיות, שישלמו במיטב כספם עבור השחקנים שמקבלים היום לא יותר מ-100 אלף דולר בעונה. סנטוס השיגה את התואר אחרי שסיימה במקום השמיני בליגה, האחרון ממנו עולים לפלייאוף. היא ניצחה ברבע הגמר את סאו פאולו ובחצי הגמר את גרמיו, לפני שגברה 0:2 ו-3:2 בגמר על קורינתיאנס. שני המשחקים נערכו באצטדיון 'מורומבי' בסאו פאולו, בגלל שהאצטדיון של סנטוס מכיל רק 25 אלף מקומות ישיבה, בעוד שהחוקים בברזיל מתירים קיום משחקי פלייאוף רק באצטדיונים בני 30 אלף מקומות ויותר.
שוער הקבוצה, פאביו קוסטה שהגיע מקבוצת ויטוריה, הפליא בסדרת הצלות מרהיבות וגובהו (1.87 מ') מאפשר לו לשלוט ברחבה. הוא התגבר על פציעה ועל תקופת משבר ממושכת, בה לא ישב אפילו על הספסל.
המגן הימני מאוריניו מצטיין גם בעבודה הגנתית וגם בעבודה התקפית ובצד שמאל של ההגנה משחק ליאו, שכבש את השער השלישי בניצחון בגומלין על קורינתיאנס. הבלמים, אלכס (1.88 מ') ואנדרה לואיס (1.92 מ') מכונים "תאומי המגדל" ושולטים במשחק הגובה והכוח.
הקשר האחורי והקפטן פאולו אלמיידה, נחשב בגיל 21 ל"זקן" ולמנהיג של הקבוצה. כמובן שהוא היה הקפטן הצעיר ביותר בברזיל בשנה האחרונה והכל משווים אותו לזיטו הגדול של פעם. הקשר הימני רנאטו והקשר השמאלי אלאנו (בן להורים ספרדים, כבש 8 שערים בעונה הרגילה) מבצעים את עיקר העבודה בהתקפות מהאגפים.
הפליימייקר של הקבוצה הוא מספר 7 דייגו (בן 17), בעל השליטה האבסולוטית בכדור והמסירות הגאוניות. הוא נכד למהגרים ספרדים ונחשב לתותח הגדול ביותר בברזיל כיום. דייגו נחשב לכוכב הגדול של הקבוצה יחד עם החלוץ רוביניו (בן 18, בעל החולצה מספר 10), הגיבור הגדול של הניצחון בגומלין על קורינתיאנס (שער ושני בישולים אחרי שדייגו יצא בגלל פציעה בדקה השניה). חוץ מהדימיון החיצוני והמקצועי לפלה, רוביניו לא מסתיר את העובדה שחלומו הגדול הוא לשחק בברצלונה, למרות שהאליל הגדול שלו הוא דווקא דנילסון מבטיס.
המאמן ליאו הודיע שלא ישחרר את דייגו ורוביניו (כבש 10 שערים בעונה הרגילה) לאליפות דרום אמריקה עד גיל 20, שתתקיים בחודש הבא באורוגוואי. ליאו נימק: "הנבחרת הצעירה קטנה עליהם. הם צריכים לשחק כבר בנבחרת הבוגרת". לעומת זאת, הסכים ליאו לשחרר לנבחרת את החלוץ וויליאם.
הקבוצה כבר החתימה את רוביניו על חוזה עד שנת 2007 ואת דייגו עד 2005, על מנת שתוכל לדרוש עבורם סכומי עתק.
לצידו של רוביניו בהתקפה משחק בדרך כלל אלברטו (כבש 12 שערים בעונה הרגילה), כאשר הקשר רוברט משמש מחליף בעת הצורך.
אבל לפני שהכוכבים החדשים יגיעו לאירופה הם ינסו להחזיר לסנטוס את גביע הליבטדורס, בו היא לא זכתה כבר 40 שנה (הטורניר יחל בפברואר 2003).
לפנייה לכתב/ת 
