מס הכנסה מתחשב בנשים חרדיות, קצת פחות בהורים נכים

שנת 2003 מתחילה עם שפע שינויים בפקודת מס הכנסה. עיקר תשומת הלב ממוקדת, מטבע הדברים, בשינויים הנובעים מהרפורמה, אלא שאלה אינם השינויים היחידים. ברעש ובהמולה שסביב הרפורמה קולם של השינויים האחרים אינו נשמע. בהמשך הדברים נעסוק בשני שינויים בנקודות הזיכוי במס ההכנסה, שינויים שמקורם בשני צעדי חקיקה נפרדים: הראשון נחקק לפני שבעה חודשים, זמן שבהתחשב בתהפוכות שעברו חוקי המס בשנה האחרונה כמוהו כנצח. השני נחקק רק לאחרונה, לפני כשבועיים. כדרכם של שינויים בחוקי המסים, גם הפעם יש מרוויחים ויש מפסידים. נקודות הזיכוי, נזכיר, הן הכלי העיקרי המשמש את מס הכנסה להתחשבות ביכולתו של הנישום לשלם את המס המוטל עליו.

גפני דואג לנשים החרדיות

בחישוב מס הכנסה לבני זוג ניתן לבחור באחד משני מסלולים: הראשון, חישוב מאוחד, כלומר המס מחושב על הכנסת שני בני הזוג יחדיו. המסלול השני הנו חישוב נפרד, שבו מחושב המס לכל אחד מבני הזוג בנפרד. נקודות זיכוי בגין ילדים ניתנות לאשה רק בחישוב נפרד, ואילו נקודת זיכוי בגין בן זוג שאינו עובד ניתנת רק בחישוב מאוחד – אין אפשרות ליהנות משני העולמות. החל משנת 2003 חל שינוי בעניין זה: בהתאם לסעיף 66(ג)(2) לפקודת מס הכנסה, אשה המקבלת נקודות זיכוי בגין ילדיה ולבעלה אין הכנסה חייבת, זכאית לקבל עוד חצי נקודת זיכוי.
את השינוי, שאושר בכנסת בחודש מאי 2002, יזם ח"כ משה גפני (יהדות התורה). דברי ההסבר להצעת החוק מציינים: "התיקון המוצע יטיב בעיקר עם נשים, מאחר והן מהוות את מרבית האוכלוסיה לה נערך חישוב נפרד". דברי ההסבר אינם מציינים זאת, אך אין צורך להיות מומחה לדמוגרפיה כדי לדעת שעיקר הנשים שייהנו מהתיקון יהיו חרדיות. בכך ניכר שח"כ גפני ייצג נאמנה את שולחיו. ערכו של הזיכוי הנוסף הוא 90.50 שקל לחודש. להערכת האוצר עלות השינוי היא כ-‎40 מיליון שקל לשנה, כלומר כ-37,000 משפחות ייהנו מהשינוי.

ואף אחד אינו דואג להורים נכים

סעיף 45 לפקודת מס הכנסה העניק שתי נקודות זיכוי למי שהיו לו הורה, בן-זוג או ילד הסובלים מנכות קשה מאוד: משותקים, עיוורים, בלתי שפויים וכדומה. במסגרת תיקון שנעשה בחוק ההסדרים לשנת 2003 ישתנה סעיף זה, ונקודות הזיכוי יינתנו רק בגין ילד. לא יינתנו יותר נקודות זיכוי בגין הורה או בן-זוג. ערכו של הזיכוי שבוטל הוא 362 שקל לחודש, וגביית המס הכוללת שתיווצר בעקבות הביטול מגיעה, לפי הערכת האוצר, ל- 150 מיליון לשנה, כלומר כ-44,000 משפחות ייפגעו מהשינוי.
האם שינוי זה מייצג רוע לב שאינו יודע גבולות של יוזמי השינוי ומאשריו? נקווה שלא. לפי דברי נציג האוצר בוועדת הכספים (פרוטוקול מיום 19 בנובמבר השנה), "הכוונה היא שהביטוח הלאומי ייתן את הפיצוי המתאים להורים ובפקודה ישאר רק עניין נקודות הזיכוי בגין ילדים".
זהו רעיון צודק ביותר, שהרי תמיכה מסוג זה אכן מקומה במוסד לביטוח לאומי, שהוקם למטרה זו, ולא בנציבות מס הכנסה, שמטרותיה אחרות. ובכל זאת, מימוש הרעיון מעלה שתי תמיהות: האחת היא מה הסיבה להבחנה בין ילד נכה ובין הורה ובן-זוג נכים? מדוע לא יטפל המוסד לביטוח לאומי בכולם?
התמיהה השנייה היא מדוע נעשתה בחוק ההסדרים רק חצי עבודה: בוטלה התמיכה מפקודת מס הכנסה, אך לא נוספה תמיכה מקבילה בחוק הביטוח הלאומי? איפה החצי השני, והאם ניתן לבטוח בממשלה ובכנסת שישלימו מהלך זה? נכון לעכשיו נקודות הזיכוי בגין הורה ובן-זוג הסובלים מנכות קשה בטלות החל מחודש ינואר 2003, ותחליף אין. זהו שטר חוב שהממשלה היוצאת והכנסת היוצאת חתומות עליו, ואנו נחכה בקוצר רוח לפירעונו.

דוד שי הוא ראש מוקד פיתוח יישומים בחברת חילן-טק ומחבר הספר "שכר: תכנון, ניהול, חשבות"