שרירים קונספטואליים

נראה כי זרם מכוניות התצוגה מבית פורד פשוט אינו נגמר. ואיזה מקום טוב יותר מתערוכת דטרויט להעניק חשיפה עולמית לתכניות העתידיות של הקונצרן. ואחת הדוגמאות הטובות ביותר לשטף הזה היא ה-427 המדהימה שהוצגה בימים אלה, מבטיחה להחזיר את עידן השרירים של שנות ה-60' גם למכוניות גדולות מידה ומציגה קווי עיצוב אפשריים לסדרת דגמים שלמה בעתיד. כדאי גם לצטט את אנשי פורד האומרים דברים אלה בהקשר לסדאן השרירית - "זו מכונית שאתה לוקח הביתה, מעמיד בחניה, מתרווח לאחור בחדר המגורים ומניח לשכנים 'לאכול את הלב'". קנאה מוטורית? אצלנו?

427?

שם מוזר, הלא כן? אך אלה המתעניינים דרך קבע בתעשיית הרכב האמריקנית בכלל, והמנועים שייצרה דטרויט במהלך השנים בפרט, מודעים לעובדה כי מדובר כאן בציון נפח המנוע, באינצ'ים מעוקבים כמובן. בתרגום לשיטות מדידה של מרבית שאר העולם מדובר בלא פחות מ-7.0 ליטר בתצורת V, עם מספר "נאה" של 10 צילינדרים, כחלק מהסדרה המודולרית שמבוססת על ה-V8 של פורד ואמורה לאפשר גם נפחים קטנים יותר (או גדולים...) ומספר צילינדרים שונה.
אגב, המספר427 אומר וודאי דבר או שניים למכורים לטריוויה מוטורית. כדאי רק להזכיר את סדרות ה-Q וה-R של מנוע בנפח זהה משנות ה-60'. כך למשל במקרה של הגאלאקסי והמרקורי ב-63', או V8 ב"כדור הרעם" או אפילו ה"שלבי קוברה". תמיד מדובר היה בהספקי מנוע גבוהים במיוחד, וכך גם בגרסה המודרנית מכולן. 590 כ"ס ב-6,500 סל"ד ומומנט מרבי של 70.6 ק"מ ב-5,500 סל"ד. נתונים, איך להגיד, מרשימים למדי. מה שמסביר מדוע יכולים פורד לומר כי "לצייד את המכונית הזו במנוע עם 590 כ"ס זה כמו להלביש יחידת קומנדו בחליפת ארמני". עולם דימויים עשיר יש לחבר'ה שם.

מה עוד?

מעניין, אבל פורד מתעקשים לכנות את ה-427 הזו כ"משפחתית". סדאן משפחתית ליתר דיוק. והגדרה זו אינה מסתדרת כל-כך עם המראה, לא עם המנוע, ובוודאי לא עם ארבעה מושבים ספורטיביים בלבד מעור ובסיסי אלומינום, והרבה מאד נגיעות עיצוב היישר מעולם המירוצים.
אתם יכולים הרי לנחש לבד כי יש כאן המון מטרים רבועים של עור סופר-איכותי, נגיעות כרום בכמות מסחרית, צבע שחור בכל פינה, נורות אזהרה לרוב ובוודאי גם מערכת בקרת אקלים ושמע רבועות מראה ועשירות פונקציות. רגע, אבל כל זה הרבה פחות מעניין מהמראה החיצוני והמנוע, נכון?

רעמים וברקים

זה מה שמתכננת פורד עם מכונית תצוגה נוספת, הפעם עם השם המחייב "ציפור הרעם", או כפי שמכיר אותה כל אמריקני - ת'נדרבירד (Thunderbird). אז המכונית עצמה אינה כל-חדשה, אבל פורד מתמקדת כאן ביחידת המנוע. V8 בנפח 3.9 ליטר "בלבד" והספק מרבי של 390 כ"ס. 100 כ"ס מכל ליטר של נפח אינו בלתי מתקבל על הדעת בתעשיות הרכב של אירופה ויפן, אך בארה"ב הסיפור שונה. אז במה מדובר כאן? בעיקר בהפגנת שרירים טכנולוגית של חטיבות הביצועים מבית פורד. או קיי, אנחנו מאמינים.