שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    אילן יוחסין

    "יצאתי בשנה שעברה לפנסיה, כבר מותר לי לשחק סבא", אומר אילן דר, שבסידרה המיתולוגית "קרובים קרובים" היה אב צעיר, ובסידרה העכשווית "מיי פירסט סוני" יש לו תפקיד של סבא. התחנות הטלוויזיוניות בחייו של שחקן התיאטרון הבולט

    "קרובים קרובים" פתחה בפני אילן דר דלתות. בבת אחת הכירו אותו מחוץ לתיאטרון, פה ושם שיחררו אותו מעמידה בתור בקופת חולים או בבנק... "עד 'קרובים קרובים' כמעט לא עשיתי טלוויזיה, חוץ מגיחות ל'זהו זה' או דברים כאלה", אומר השחקן הוותיק, המגלם את סבא צבי לזר בסידרה "מיי פירסט סוני" (ערוץ 2, שבת 22.00). אבל למטבע ההצלחה היה גם צד שני. "הסידרה ההיא שרפה אותי טלוויזיונית הרבה זמן", הוא אומר, "מבחינתי גם זה היה בסדר. ממילא תמיד העדפתי לשחק בתיאטרון, שם מול הקהל יש לשחקן סיפוק מיידי, שאין בהופעה על המסך. הסתדרתי מצוין גם בלי טלוויזיה, עד שבא אורי ברבש והחזיר אותי אליה".
    דר, 66, המככב בימים אלה בתיאטרון "בית ליסין" בהצגה המרגשת "שבר ענן", מתמצת את שיתוף הפעולה שלו עם ברבש בהגדרה "אינטרסים הדדיים", או "הוא צריך אותי ואני צריך אותו, ככה זה עובד". את התפקיד הסבאי הנוכחי קיבל לאחר ששיחק אצל ברבש את השופט בנימין הלוי ב"משפט קסטנר", את ראש השב"כ אברהם שלום ב"קו 300" ואת חברו של ששון גבאי, כוכב ה"המכון". "כשאורי קורא לי, אני בא", הוא אומר. בתפקיד הוא מצא נקודות אחיזה. "הדמות של צבי לזר נורא הזכירה לי את אבא שלי, שכמוהו היה רוויזיוניסט-בית"רי, ימני כזה", הוא מספר. "גדלתי על סיפורי האצ"ל ובבית היה לנו 'המרד', הספר של מנחם בגין, עם הקדשה אישית. יוצא שכאילו אני משחק כעת את אבי, וכמו שבסידרה יש ללזר עימותי אידיאולוגיה עם הבן שלו, אסף (יורם חטב), גם לנו היו ריבים גדולים בנושאים האלה. אבי שנא את מפא"י, אל תשאל. הוא החרים את קופת החולים של ההסתדרות ובסוף זה עלה לו בבריאות".

    - מה עשתה לך הסידרה מבחינת ההתייחסות אל אביך?

    "עכשיו אני מבין אותו וגם סולח לו הרבה יותר. הוא בא מתקופה אחרת, מתקופה של הקמת המדינה. גרנו ברחוב זרובבל בתל אביב, ליד שפת הים. ממסגד חסן בק ירו עלינו. עם כל האינתיפאדה ומה שהערבים עושים כעת, אולי הוא צדק, מי יודע? אבל אז, כשהייתי צעיר, הוא היה בשלו, עם שתי גדות לירדן, ואני עם שתי מדינות לשני עמים, מה שבעצם גם שרון אומר בימים אלה".

    - בגלל "קרובים קרובים" נחקקת בזיכרון של רבים כצעיר לנצח, ופתאום אתה סבא גם בסידרה וגם בהצגה "שבר ענן".

    "בשנה שעברה יצאתי לפנסיה מ'הקאמרי'. מותר לי כבר לשחק סבא. אומנם אני עדיין עם עיניים של בחור צעיר, אבל כשאני רואה את עצמי בסידרה, אני אומר 'בן אדם, אתה כבר לא ילד!'. באחת ההצגות הייתי לבדי על הבמה. פתאום אני שומע אשה בשורה הראשונה אומרת 'איך הוא הזדקן!'. רציתי לקרוא לה 'הלו, גברתי, אני עוד חי! יש כבר זקנים מתים!'. מה לעשות שאני כבר חזק מעבר ל-60 ולא בן 40, כפי שרבים זוכרים אותי מ'קרובים קרובים'. השיער לבן, הפנים מקומטות והזמן לא נעצר".

    קרובים בלי סקס

    כעת, כשהסידרה "מיי פירסט סוני" מחזירה אותו לזרקורים, ברור לדר שלא מעט צופים יתרפקו בגעגועים על "קרובים קרובים", שאף זכתה בפרס "מסך הזהב" למפעל חיים בשנת 99'. "לא יכולנו לדעת מראש שתהיה כזאת הצלחה", הוא אומר. "היו אז כמה 'פיינשמקרים' שקטלו את הסידרה. אני זוכר שעשינו שם את העבודה בהתלהבות גדולה. עבדנו שבוע שלם על כל פרק. תיקנו את הטקסט, הוספנו דברים, הורדנו דברים ולמדנו להכיר זה את זה תוך כדי עבודה. לזכותם של עושי הסידרה ייאמר שהם ידעו לאסוף חבר'ה אחד אחד. חנה מרון, יהורם גאון, לאורה ריבלין ותיקי דיין, וגם הילדים המתוקים. זאת היתה נבחרת!
    "היתה שם איזו תמימות שאין היום. גם היו לנו כותבים מוכשרים, שנזהרו לא לרדת לרמה נמוכה של קהל. בטח לא בדיחות גסות. כולם הסתפקו בעלילות הבית ברחוב ויטק 9, בלי פוליטיקה וסקס. עד היום אני מאמין שהכותבים האלה, ב. מיכאל ואפרים סידון, הם הטובים ביותר שיש. ומה שלא פחות חשוב היה שהסידרה צולמה חי עם קהל. כיום, עם כל הצחוקים המלאכותיים שמדביקים לכל מיני סיטקומים מטופשים, זה נשמע פתטי".

    - סיטקומים מטופשים שתסכים להשתתף בהם?

    "תלוי במחיר...".

    - וברצינות?

    "'קרובים קרובים' היתה כידוע סיטקום לא מטופש ועם הבמאי שלה, יצחק שאולי, אלך לאן שיבקש ממני ללכת. אחרת אנהג כנראה כפי שהגבתי לטקסט ששלחו מאחת מאופרות הסבון. קראתי את הטקסט ועניתי 'סליחה, בדברים כאלה אני לא משתתף', והחזרתי את הדפים".

    בתפקיד האשכנזי האידיוט

    נקודת הזינוק של אילן דר היתה בחוג הדרמטי בגימנסיה "הרצליה", בין השאר עם דליה פרידלנד ועודד תאומי. מדריכיו שם היו שרגא פרידמן ואברהם ניניו, מנוחתם עדן, וגם "מר קולנוע", מנחם גולן, שאיכשהו לא שיתף אותו באף אחד מסרטיו ("כבר אז היה עצבני וצועק", נזכר דר בחיוך).
    הסרטים שבהם הופיע מאז "אף מילה למורגנשטיין" לפני כ-40 שנה, לא יירשמו לו באותיות של זהב. "נכון, שיחקתי את האשכנזי האידיוט בסרטים של זאב רווח וכאלה. אם תשאל אותי, יש מקום לסרטי הבורקס של זאביק. עד היום מזכירים לי ברחוב משפטים מהם. למעשה, בגלל שאני כל הזמן עסוק בתיאטרון, לא הופעתי בקולנוע שנים, מה גם שאני לא אחד שרץ לחפש קריירות".
    הוא אינו מסתיר את ביקורתו על התוצרת השופעת של בתי הספר למשחק. "זה מקצוע אכזרי, ורק המוכשרים נשארים. הלא מוכשרים נושרים או הופכים להיות מנחים בערוץ הילדים... זה די עצוב".
    גם כשאינו משחק ב"הקאמרי", יש לו שם נציגות קבועה. אשתו, רות, היא תפאורנית הבית של התיאטרון. "היא התפאורנית הכי טובה בארץ וכשהיא עובדת על הצגה, היא מכניסה בה את כל הנשמה", הוא מתגאה. בתם, אראל, 24, שברה כיוון והיא סטודנטית לרפואה. בבית, הרחק מעין הצופים, יש להן שף מסור. "אני אוהב לבשל, לאפות עוגות, להחמיץ ירקות ולהמציא כל מיני מאכלים שלפעמים מצליחים, לפעמים לא", מגלה דר.

    ממש נשואים

    "אני נשואה לאילן דר על הבמה כבר שמונה שנים בנישואין קתוליים, ויש לי רק דברים טובים להגיד עליו", אומרת מרים זוהר המגלמת את הסבתא מרים ב"מיי פירסט סוני". "הוא פרטנר מצוין, בן אדם נחמד, מלא הומור, שבדרך כלל צוחקים בחברתו, ואם מוסיפים לכך את הצורה שבה הוא משחק, ברור שאני שמחה להופיע איתו".

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    לאתר ההטבות
    מומלצים