במקרה של התקפת טילים

עם קריסת מגדלי התאומים ב-11 בספטמבר2001, אבדו לעד גם מערכות מיחשוב, רשתות אירגוניות ומסמכים בשווי מאות מיליוני דולרים. חברות שלא דאגו מבעוד מועד לגבות את המידע באתרים חלופיים - ספגו מכה אנושה. חברות ישראליות רבות למדו מאז את הלקח: כשהמלחמה בעיראק תפרוץ, הן לא ייתפסו בלתי-מוכנות.

כלפי חוץ ממשיכות החברות הללו לעבוד כרגיל. אך מתחת לפני השטח הן עסוקות בעבודת-נמלים קדחתנית: גיבוי מאגרי המידע בחוות שרתים חלופיות, איחסון מסמכים בבונקרים משוריינים ותת-קרקעיים, הכנת העובדים לעבודה מהבית - ואפילו העברת ציוד חיוני לחול.

ערן תמיר, המנהל המסחרי של ASM, העוסקת באריזה ובשינוע בינלאומי, מדווח על מספר לא קטן של חברות המבקשות להתפנות בשעת מלחמה. בעוד שרובן מסתפקות במעבר מגוש-דן לנגב, חלקן - בעיקר חברות טכנולוגיה - נערכות להעביר את הציוד היקר לחו"ל. ככל הידוע, מדובר, בשלב זה, בהעברת ציוד בלבד ולא בהעברת עובדים. אבל ידוע גם על עשרות אנשי-עסקים ישראלים שכבר שכרו דירות בקפריסין, שמהן יוכלו לעבוד במקרה של מתקפת טילים על ישראל.

מילת המפתח: ביזור

ביטחון העובדים נמצא אומנם בראש סולם העדיפויות, אולם אם המידע לא יאובטח כראוי - אירגונים רבים עלולים להיקלע למצוקה ממשית במקרה של אסון: מלחמה, פיגוע גדול, אסון טבע או אפילו פריצה למערכת המחשב האירגונית. מלת המפתח היא ביזור. אם בעבר שמרו אירגונים את כל המידע היקר במקום אחד - הרי שכיום הם דואגים לגיבוי, שיישמר במקום מרוחק פיזית.

חברות רבות, בעיקר מאיזור המרכז, בודקות דרכי גיבוי למיניהן. החל מגיבוי קבצים שנוצרו במחשבים האישיים (על-פי ההערכות, כ-70% מהמידע באירגון ממוצע נשמר במחשבים אישיים ולא בשרתים), דרך גיבוי מערכות האחסון והמידע הקריטי - ועד הקמת אתר חלופי, שיאפשר להמשיך בעבודה בכל מצב. את הגיבוי המבוקש מספקות תוכניות התאוששות מאסון (Disaster Recovery Plan).

"יש כמה רמות של תוכניות כאלה", מסביר יובל צעירי, סמנכ"ל טכנולוגיות בנטוויז'ן. "הרמה הנמוכה והזולה ביותר היא גיבוי און-ליין מרחוק: גיבוי אוטומטי של מידע מסויים משרת בית-העסק או ממחשב הלקוח, על-גבי מערכת איחסון שנמצאת אצל ספק האינטרנט או חברת התקשורת".

מדי יום מגובים מסמכים והודעות דואר אלקטרוני באמצעות תוכנת גיבוי ייחודית המותקנת במחשב או בשרת. פעם בשבוע או שבועיים מועבר עותק של המידע לכספת חסינת-אש הנמצאת באתר נפרד. במידת הצורך, אפשר לשחזר את המידע בתוך מספר ימים.

רמת הגיבוי הגבוהה ביותר היא הקמת 'אתר מראה': גיבוי כל הטכנולוגיה שבבסיס האירגון. כל מסד הנתונים והתוכנות הרלוונטיות של החברה משוכפלים ונמצאים גם בחוות שרתים. כך, אם בית-העסק ייפגע - הוא יוכל לחדש את פעילותו בתוך זמן קצר ממיקום אלטרנטיבי. אפשרות זו חיונית במיוחד לגופים כלכליים כמו בנקים, חברות היי-טק ואתרי מסחר אלקטרוני, שחוסר פעילות של כמה שעות עלול להסב להם נזק חמור. צעירי מוסיף, כי רוב בתי העסק בוחרים כיום בפתרון הגיבוי ברמה הנמוכה ביותר, אם כי העניין ברמה המשופרת גובר בהדרגה.

מתחת לאדמה

שחר אלסטר, מנהל השיווק העסקי באינטרנט זהב, מסביר כי הצורך בשמירת המידע הכרחי בעיקר במדינות המצויות תחת איום ביטחוני מתמיד, כמו ישראל. לדבריו, עלות הקמה ותפעול של שרת מראה נעה בין 200 ל-300 דולר לחודש. זהו מחיר לא מבוטל, אך אלסטר סבור שמדובר בהשקעה משתלמת: חלק מהחברות, כמו אתרי מסחר אלקטרוני, לא יכולים להסתכן באפשרות שיפסיקו לפעול ולו לזמן קצר.

אמנון בר-לב, מנכ"ל Xpert, העוסקת באבטחת מידע ותשתיות, מספר על הלחץ שבו שרויים מנהלים רבים ערב המלחמה בעיראק: "הם עורכים תחשיבים שונים ומשונים. כך, למשל, אחד מהלקוחות שלנו שומר מידע בשני אתרי גיבוי באיזור רמת-גן. הוא תוהה האם הם לא קרובים מדי זה לזה ועלולים להיפגע במקרה אסון".

Xpert, אינטרנט זהב, בזק בינלאומי ו-012 קווי זהב מדווחות על גידול ניכר שמורגש לאחרונה בביקוש לשירותי גיבוי מרחוק. מאות אירגונים החלו כבר להעביר מאגרי מידע לבונקרים תת-קרקעיים ולחוות שרתים חיצוניות. רק לאחרונה פורסם בידיעות אחרונות, כי גם בנק ישראל מחפש אתר גיבוי במרחק של לפחות 20 ק"מ מירושלים.

בארץ מספקים את שירותי הגיבוי ספקי האינטרנט, וחברות כמו יבמ, Xpert, GBS. חברות אלה מפעילות חוות שרתים מאובטחות, הנמצאות מתחת לפני האדמה. קבוצת התקשורת מד, המפעילה את אתר הגיבוי מד, מחזיקה שני בונקרים תת-קרקעיים שכאלה, בטירת-הכרמל ובפתח-תקווה. מד מתחייבת להעמיד ללקוחותיה אתר חלופי בתוך 72 שעות, שממנו ניתן יהיה להמשיך ולהפעיל את הרשת של החברה. השירות מיועד בעיקר לבנקים, חברות אשראי ותקשורת.

להבדיל ממד, שמספקת שירותי גיבוי לחברות-ענק תמורת אלפי דולרים בחודש - השירות של GBS מיועד לעסקים קטנים והוא זול יותר - עשרות דולרים בחודש בלבד. מנכ"ל GBS, אלי ויצמן, אומר, כי הגיבוי השוטף נעשה באמצעות תוכנה המותקנת בבית-העסק. זו מגבה את המידע אוטומטית ומעבירה אותו מדי יום לחוות השרתים. השיחזור של החומר מאוד פשוט. "במקרה של אסון, יוכל בית-העסק להמשיך ולתפקד בתוך יום", טוען ויצמן.

נטוויז'ן מפעילה חוות שרתים תת-קרקעיות בתל-אביב ובחיפה, אך מאפשרת ללקוחות מודאגים במיוחד לשמור את המידע גם בחוות נתונים של החברה בבלגיה ובארה"ב. אינטרנט זהב מגבה את המידע פעמיים: קלטות הגיבוי נשמרות הן בחווה שבפתח-תקווה והן בחווה שברמת-גן, כך שגם אם אתר אחד ייפגע - המידע יישמר.

העסק יעבוד מהבתים

במלחמת המפרץ בתי-עסק רבים היו פשוט סגורים, או שפעלו שעות מעטות ביום. העובדים המבוהלים העדיפו לברוח מאיזור א' או להסתגר בחדר האטום מול הטלוויזיה, והמנהלים המיואשים נותרו חסרי-אונים. הפעם, למרבה השמחה (או הצער, תלוי אם אתם הבוסים או העובדים), ניתן יהיה להמשיך ולעבוד כרגיל - מהמשרד או מהבית.

בסאן ישראל, למשל, נערכים בימים אלה לאפשרות שהעובדים ימשיכו לספק שירות ללקוחות גם מתוך הממ"ד. כל אחד מהעובדים הרלוונטיים חובר בקו תקשורת מהיר מביתו. במקביל, הוכן מערך שרתי גיבוי בסאן אירופה למקרה שהשרתים בישראל ייפגעו.

בזק השיקה לאחרונה את שירות גישה עסקית, המאפשר לעובדים להתחבר מהבית לרשת הפנים-ארגונית, המבוסס על פרוטוקול האינטרנט IPVPN. מחיר השירות החדש - בין 90 ל-430 שקל בחודש לכל עובד. שירות דומה מציעות גם אינטרנט זהב, קווי זהב, נטוויז'ן וברק.

און-ליין בכל מצב

ב-1991, כשנחתו הטילים בארץ, עבדו קווי הטלפון שעות נוספות. אם סדאם יתקוף השנה, גם ספקי האינטרנט וחברות הסלולר ייאלצו להתמודד עם עומסי תקשורת חריגים. חברות התקשורת הבינלאומיות, שהן גם ספקי אינטרנט (כגון ברק, קווי זהב ו-בזק בינלאומי) מוגדרות על-ידי המדינה כמשק לשעת חירום (מל"ח). הגדרה זו מחייבת אותן להחזיק במערך גיבוי מסודר למערך התקשורת הטלפונית והאינטרנט.

הספקים כבר נערכים טכנית למלחמה: נטוויז'ן העלתה את רוחב הפס לחול ל-1.2 גיגה-בייט. הפס של אינטרנט זהב יורחב מ-550 ל-750 מ"ב. לתשתית האינטרנט הקיימת של ברק יש כבר קיבולת של 1.2 גיגה-בייט, ואילו בבזק בינלאומי מתגאים בפס ברוחב 1.85 גיגה-בייט. הספקים צופים עלייה בהיקף השימוש ובמספר הגולשים החדשים, שיבקשו לפרוק את המתח בצ'ט, בפורום או באמצעות מידע שוטף מאתרי החדשות.

גם אתרי התוכן מתכוננים

גם אתרי התוכן הגדולים בישראל נערכים לקראת אפשרות של מלחמה. "MSN ישראל", מסביר אורי אדוני, מנכ"ל משותף, "השיקה 'ערוץ מלחמה', שכולל את כל המידע החיוני לקראת המלחמה: הגל השקט מהרדיו, מבזקי חדשות והודעות מדובר צה"ל - לצד משחקים". בזמן מלחמה, עובדי MSN ערוכים להמשיך לעדכן את האתר מביתם או - במקרה הצורך - מהמקלט בבניין החברה. גם עובדי "נענע" ערוכים להמשיך להפעיל את האתר מביתם, והאתר ימשיך לפעול ולעדכן בשעת חירום, נמסר מ"נטוויז'ן", בעלי "נענע".

"מבחינת ynet, כל עוד הדבר אפשרי, האתר ימשיך לפעול בדיוק כמו בימים רגילים - ויספק חדשות ומידע במשך 24 שעות ביממה גם בעיתות מלחמה", מבטיח יון פדר, העורך הראשי של האתר מקבוצת ידיעות אחרונות. עם זאת, ייתכן כי בזמן מלחמה יבוטלו מדורים מסויימים ובמקומם יופיעו מדורים רלוונטיים למצב. פדר מוסיף, כי ynet נערך להתמודד עם תרחישים שונים, בהם פגיעה פיזית של טיל בחוות השרתים של האתר, או צמצום ניכר בכוח-האדם בגלל גיוס מילואים נרחב.

בוואלה השיקו ערוץ מיוחד בשם "לקראת מלחמת המפרץ", המרכז מידע חיוני על היערכות לשעת חירום: מבזקי חדשות, מפת איזורי הצפירה, סיסמאות לשעת חירום, מידע על אבעבועות שחורות וחיסונים, ודרכי התגוננות בפני מתקפה ביולוגית-כימית. לצד המידע החיוני הזה, יש גם מידע קליל יותר: ניתוח אסטרולוגי של מבנה האישיות של סדאם חוסיין, וקישור לאתר משרד התיירות העיראקי.

בעת מלחמה יאחד האתר את כל ערוצי התוכן לערוץ חדשות מרכזי. לשם כך, תגדיל וואלה את מערך הכתבים, ותספק עידכוני חדשות לתחנות רדיו איזוריות ולחברות סלולר. מנכ"ל האתר, אילן ישראלי, מעריך כי הסיקור העיקרי של המלחמה הבאה יתבצע און-ליין: סקר שערך האתר העלה ש-44% מהגולשים כבר התקינו אינטרנט בחדר האטום.

האינטרנט יסייע במצב חירום לא רק לחברות ולגולשים הפרטיים - אלא גם לתלמידים. המרכז לטכנולוגיה חינוכית (מט"ח) נערך כדי לאפשר לתלמידים ללמוד מהבית באמצעות הרשת. במקרה שהלימודים יופסקו והתלמידים ירותקו לבתיהם, מתכוון מט"ח - בתיאום עם המינהל למדע וטכנולוגיה במשרד החינוך - לפתוח את מסגרות הלימוד הווירטואליות שלו בפני כל התלמידים. אם יש דבר ששירותי הגיבוי, ספקי האינטרנט ואתרי התוכן מבטיחים לנו, הוא, שבמלחמה הזו, אם חלילה תפרוץ, תהיה ישראל ערוכה טוב יותר לא רק מבחינה ביטחונית - אלא גם מבחינה תקשורתית.