מרצ: שריד הולך הביתה

השעה 22:00. אולם "צוותא" בתל אביב, מעוז השמאל החילוני, מתפקד הערב כמטה מרצ. האולם מלא מפה לפה. על הבמה שלושה מסכי ענק, וכולם מחכים לשלושת מדגמי הטלוויזיה.
מרצ, מפלגת האופוזיציה עוד לפני שנספר קול אחד, ממתינה בחשש לתוצאות. תחושה כבדה של ירידה בכוחה של המפלגה אופפת את הנוכחים. שמונה מנדטים יספקו פה את כולם, כולל את האופטימיים. שעת השי"ן של המדגם מגיעה. ערוץ 10 וערוץ 2 נותנים למרצ 7-8 מנדטים, תוצאה שסוחטת קריאות התפעלות מהקהל, שמתחלפות לקריאות תדהמה כשמגיע המדגם של ערוץ 1, בו מקבלת מרצ חמישה מנדטים בלבד. התוצאה הסופית: שישה מנדטים.
האכזבה מהמדגם ניכרת ביושבי האולם. פה ושם נתקלים בעיניים אדומות מבכי, וחיבוקים מנחמים.
על הסיבות לדעיכתה של מרצ, שהפכה למפלגה החמישית בגודלה, מסכימים רוב חברי המפלגה ופעיליה, כשבין השורות נשמעת הקריאה המוכרת: "להחליף את העם".
"אנחנו משלמים את המחיר על ההליכה בראש המחנה", אמר ח"כ אילן גלאון, ומסביר: "זה המחיר של מובילי הדרך. אתה אף פעם לא מספיק פופולרי. אבל אני בכל זאת רואה שביב של תקווה. אנשים בקרוב יתחילו להבין שאלה שלמעלה משחקים משחק אינטרסים קפיטליסטי, ומנהלים עבורם את הוויכוח. עד אז אנשים ימשיכו להצביע מהלב, הצבעה רגשית, ועם זה אי אפשר להתווכח בהיגיון. המסרים שלנו אולי מורכבים מדי, הפתרונות שלנו אולי שכלתניים מדי, זה נכון שמרצ גם מתקשה לייצר את הרגש, מתקשה לגעת בבוחרים".

"שריד לקח הכל מאוד קשה, מאוד אישי"

יו"ר המפלגה, יוסי שריד, שהגיע למקום מיד עם היוודע התוצאות, סירב לדבר עם התקשורת, ונתן נאום מעל הבמה, בו הוא הודה לפעילי המפלגה, הסביר את הסיבות לירידה במנדטים, ואמר כי יפרוש אם אכן יתברר שמרצ קיבלה מנדטים בודדים. כשסיים את דבריו, עזב שריד, הסופר כ-20 שנה במפלגת רצ, את המקום.
שריד יפרוש בקרוב מהנהגת מרצ, ויפנה את המקום למנהיג אחר, לא בהכרח משורות מרצ. "הוא לקח את הכל מאוד קשה, ומאוד אישי", אומר מקורב למפלגה. "התקשורת פגעה בו מאוד. הוא לא מבין למה הוא לא מקבל קרדיט על העבודה שלו למשל כשר החינוך. איפה הוא השקיע את עצמו? בעיירות הפיתוח. ומה הוא קיבל מהם היום? נאדה".
"באתי לכאן כדי להודות לכם, אנשי מרצ המסורים ההגונים והטובים ביותר", אמר שריד מעל בימת "צוותא". "המאבק היה הפעם קשה מנשוא, ואין לנו למי לבוא בטענות. היו לנו ציפיות לתוצאות אחרות, והגיעו לנו תוצאות אחרות, אבל קיבלנו תוצאות מאכזבות. יש לעמוד על כך שהליכוד יקים את הממשלה, כי בכל פעם שהוא מספר לציבור שיש לו פתרונות ואז זוכה, הוא נבהל מעצמו ומפתרונותיו. צריך רק לקוות שהפעם לא יהיו לו פרטנרים לפתרונות האלה", אמר שריד, כשהוא רומז למפלגת העבודה.
גם את האשמה בתוצאות תלה שריד במפלגת העבודה, ששיתפה פעולה, לדבריו, עם הליכוד, ושילמה מחיר כבד על שיצרה את הרושם שניתן להקים אלטרנטיבה מתוך הממשלה. "הסיבה השנייה היא ערפאת", המשיך שריד. "אנחנו נחשבים לאוהבי ערבים, שכחו שאנחנו קודם כל אוהבים בני אדם. אבל מרצ תפתח את שעריה ותקים מפלגה סוציאל-דמוקרטית גדולה שתהפוך לאלטרנטיבה האמיתית".
במרצ הביעו תדהמה על נפילת כל גוש השמאל בפוליטיקה הישראלית ועל התחזקות הימין, וכבר מדברים לא על היום שאחרי, אלא על הבחירות הבאות. "מרצ תמשיך להיות הכוח במרכז השמאל החברתי, בלי קשר למספר המנדטים שלה", אמרה יעל דיין, חברה חדשה במפלגה, שמצאה את עצמה מחוץ לכנסת.
התחושה בשורות המפלגה היא שמרצ מקדימה את זמנה. "אנחנו עדיין המיעוט הצודק", הסביר יואב קריים, נציג הנכים במפלגה, במקום ה-14, שאף הוא כפי הנראה לא יזכה לפקוד את מושבי הכנסת. "כלומר, זה שאנחנו מיעוט בהחלט לא אומר שאנחנו לא צודקים. אבל העם אמר את דברו. אני מצר על ההכרעה, אבל היא ברורה".
ח"כ רן כהן חידד את האבחנה בתסכול מסוים. "העם תמיד תמך במלחמה, חיזק את אלה שקראו למלחמה, והעניש את אלה שרצו לסיים אותה".

התדהמה הפכה לתסכול

בהמשך הערב פינתה התדהמה את מקומה לתסכול והפעילים שגדשו את האולם מתפזרים תוך ניסיון לתת הסברים, שרובם מתמצים בעובדה שהעם מסרב לתרגם את המצב הנוכחי למהפכה אמיתית.
"מי זה הציבור?", שאל יהודה, בן 45, פעיל מרצ. "אנחנו הציבור. הגרעין הקשה הצביע מרצ. אבל שאר הציבור העדיף אלטרנטיבות אחרות. מה אפשר לעשות?", אמר במשיכת כתפיים.
"אם הגברת משדרות אומרת: 'המקרר שלי ריק אבל אני לא אצביע למצנע כי הוא אוהב ערבים', מה אני יכול להגיד לה? היא מדברת אל עצמה", אמר פעיל אחר. "זה נכון שמרצ מזוהה עם השמאל האשכנזי, האליטיסטי, החילוני, אבל חלק מזה זו התניה שהימין משתית, ורוב העם קונה. זו הסחת דעת, שנועדה לגרום לאזרחים להצביע הצבעה אמוציונלית. שאנשים ייזכרו שוב בימי הדי.די.טי והפנקס האדום. ואנשים לא מבינים שהימים האלה עברו".
חלק מההאשמות מגיעות גם לתקופת אהוד ברק. "ברק שבר את השמאל עם ההכרזה שהוא חשף את פניו של ערפאת. ואחר כך מפלגת העבודה, שישבה במפלגת אחדות וגרמה לעם להאמין שבאמת אין ברירה", אומר אלון, צעיר מרצ.
פעיל אחר לידו מפנה את האצבע לשינוי. "שינוי תפסה את המרחב הפוליטי בין מרצ למרכז, ולקחה קולות ממרצ. למרות שהבחירה בשינוי דומה לבחירה במצנע. אנשים נאחזים במשהו חדש, כדי לדחות עוד קצת את ההתפכחות".