שחר עולה

לפני שנה בערך, לכבוד תוכנית האלף של גיא פינס, ריאיינו ל"פנאי פלוס" את כתבת השטח הנמרצת שלו, שחר סגל, אז בת 23 וחצי. הכתבה סקרה בקצרה את הקריירה שלה: כתבת של ערוץ הספורט ושדרנית ברדיו תל אביב, כולל הוראה במכללה שלו.
חלפה שנה וסגל ממשיכה בעיסוקיה התקשורתיים, רק שעכשיו נוספו לה שני עניינים חדשים. האחד פעוט למדי: צופי ערוץ הצעירים YTV בלוויין, האמונים על "סקר הסקס הגדול", נתקלים בסגל בכל תוכנית לכמה דקות של פריצה טלוויזיונית במה שנקרא "ביקור בית" - שיחה עם צעירים אנונימיים, המספרים על הרגלי הסקס שלהם בהתאם לנושא התוכנית.
אבל הסיבה האמיתית שלשמה התכנסנו היא פינה חדשה, בה ניתן לראות את סגל ליותר מכמה דקות. זה קורה כל יום בתוכנית הבוקר של מרב מיכאלי בערוץ 10. בערך בסביבות השעה 07.40 סגל מתיישבת ליד מיכאלי ומהגגת עימה ארוכות על תוכניות הטלוויזיה של ליל אמש.
"מרב מיכאלי היתה הבוסית שלי ברדיו תל אביב, השקיעה בי ידע וזמן. הפכנו להיות חברות טובות ביותר, אבל מאז ימי העבודה המשותפת ברדיו לא יצא לנו לעבוד ביחד. עכשיו זו ההזדמנות הראשונה. זו לא ביקורת טלוויזיה, זה יותר אינפורמטיבי. אני לא מתיימרת להיות רוגל אלפר (מבקר הטלוויזיה של עיתון "הארץ"). בתוכנית הבוקר של מרב ברדיו תל אביב, 'לחמניות', קראנו לזה 'תורנות טלוויזיה'. עכשיו זה תורגם לפורמט טלוויזיוני שנקרא 'צופה מתמידה'".

- תארי לי את סדר היום שלך.

"אני מתיישבת מול הטלוויזיה כל ערב בסביבות שמונה ומחליטה במה לצפות. צופה בשידורים עד חצות, כותבת קצת, ובסביבות אחת בלילה הולכת לישון. קמה בשעה חמש וחצי בבוקר ונוסעת לאולפן. עם סיום התוכנית יש ישיבה וארוחת בוקר. הכל נגמר בסביבות עשר, ואז אני יוצאת לחיים. יש ימים שאני הולכת משם היישר לצילומים של גיא פינס, יש ימים שבהם אפשר לחזור הביתה ולישון ובערב לשדר כדורסל בערוץ הספורט, ויש ימים רגילים, עם שינה, חדר כושר ובכלל, חיים".
שיחה עם סגל מעלה תהייה מסוימת. בעידן שבו צצות חדשות לבקרים תוכניות אירוח שונות, כשכמעט כל עיתונאי מתהדר בפינה טלוויזיונית וחלום על תוכנית משלו נראה קרוב מתמיד - נשאלת השאלה למה סגל התיישבה קבע בנישת הפינות הקטנטנות ולא מנצלת את כשרונה למשהו יותר גדול. "העשייה שלי לא קטנטנה", היא מבהירה. "מדובר בתהליך הדרגתי שאני עוברת מבחינת הקריירה. אני לא רוצה עדיין להנחות תוכנית".

- פנו אלייך בהצעות?

"כן. אנשים בתעשייה מכירים אותי, ותמיד מחפשים פרצופים חדשים להנחיית דברים בסגנון שלי. אמרתי לאלה שפנו אלי שמה שאני עושה עכשיו אצל מרב עדיין חדש בשבילי ושאני מעדיפה לגדול קצת. אולי בקרוב נוכל לדבר. אבל אם יציעו לי את הצעת חיי בבוקר בו קמתי לא מבוהלת במיוחד..."

- מה זאת אומרת מבוהלת?

"צריך לקחת את החיים לאט לאט. אני בנאדם מחושב. התחלתי ברדיו, ששם מתחבאים הכי טוב. אחרי זה הגיע ערוץ הספורט, רציתי לנסות את תחושת החשיפה הטלוויזיונית לזמן קצר, בשעות נוחות ובערוץ ספציפי. אחר כך הגעתי לגיא פינס, ובהתחלה הייתי הכתבת שרק רואים לה את היד עם המיקרופון... החשיפה היא עולם חדש בשבילי. רואים אותי בטלוויזיה, פתאום אני צריכה להתראיין ולהצטלם".

- יש לך בעיה עם חשיפה?

"אני בודקת את העניין הזה באיטיות. בשנתיים שאני אצל גיא פינס עשיתי מחקר על אנשים שנחשפו, כאלה שריאיינתי בפעם הראשונה בחייהם ועקבתי אחרי מה שקרה להם - והגעתי למסקנה שמבחינתי עדיפה חשיפה איטית. זה לא שהצופים מקבלים אותי כל הזמן במידות קטנטנות. הנה, עכשיו אצל מרב מיכאלי אני מופיעה עשרים דקות, בתוכנית שהכי מושכת אש מבחינה תקשורתית. יש ביקורות שלא פוסחות גם עלי, ואני רואה את זה דווקא כמשהו טוב".
צפייה בסגל מעל המסך הקטן מעלה עוד נושא לדיון. היא מתוקה להפליא - ושמנמנה. רחוקה מאוד מדימוי הדוגמגישה שמוכר לכל צופה טלוויזיה. במיוחד שהיא מספרת איך לצילומים אצל פינס היא מופיעה טבעית, בלי טיפת איפור, מלביש, מאפר ושאר אביזרים המוכרים היטב לכל מי שנחשף טלוויזיונית. "הכוח שלי זה לא באיך שאני נראית אלא במה שאני אומרת, אני מקווה".

- אל תמעיטי בערך עצמך. את בהחלט דמות שנעים להסתכל עליה, וגם לשמוע מה יש לה להגיד.

"תודה. אם לא הייתי יכולה לסבול את הצורה שלי, לא הייתי מצטלמת. הדיון בשמנמנות קיים בחיים שלי, לצערי, כמו בחיים של כמעט כל בחורה בתחום הזה. אני מקווה שזה שאני בטלוויזיה בתפקידים לא שמנמנים, יעזור לעוד שמנמנות לחיות חיים טובים. בתוכנית הבוקר מאפרים אותי, יש מלביש שאיתו אני צריכה ללכת לחפש בגדים, ומבחינתי זה לא פשוט ולא קל. אבל הנה עכשיו אני מתלבשת טוב, מתאפרת נהדר ומחייכת יפה".

- ודופקת פן על הבלונד, כל בוקר.

"פן? השתגעת? זה השיער הטבעי שלי".
השאלה הבאה שעולה בראשי היא עניין הפרסומות. תוכלו לדמיין את סגל ממליצה בחום על טיטולים או אבקת כביסה, למשל? סגל עצמה די נחרדת מהרעיון. "פרסומות? לא ולא! מה אני אפרסם? אני לא הולכת לאודישנים. כל העשייה הזאת היא דרך סוכנים ולי אין סוכן".

- מזהים אותך ברחוב?

"לא בצורה שאני טורחת לשים אליה לב, וגם אם כן, אני לא רוצה להילחץ מהמחשבה על זה. בקטנה, יש אנשים שיודעים מי אני, וזה נחמד ונעים".