הצד המכוער של היופי

מיליוני נשים בעולם משתמשות בתכשירים קוסמטיים מסוגים שונים, אולם הידע שלהן על התכשירים הנמצאים בארונות התמרוקים שלהן מועט למדי. את רוב המידע על תכשירי הקוסמטיקה מספקים מקורות אינטרסנטיים - יצרניות התמרוקים בעצמן ועיתונים ומגזינים המפרסמים כתבות כאילו מדעיות על טיב המוצרים ויעילותם. אולם על אף התדמית הקלילה והזוהרת שלהם, אין לזלזל בתכשירים הקוסמטיים, חלקם משפיעים על העור כמעט כמו תרופה.

רוב הציבור איננו מודע לכך שברחבי תבל נעשות עבודות מדעיות, הבודקות את טיב מוצרי הקוסמטיקה השונים והשפעתם. תוצאות המחקרים הללו מתפרסמות לרוב רק בעיתונים מדעיים מקצועיים, ואינן מגיעות לידיעת הציבור הרחב.

מה בעצם ההבדל בין תכשיר קוסמטי לבין תרופה לעור? בעבר ההבדל הזה היה ברור לחלוטין. מטרתה של תרופה עורית היא לשנות את תפקוד ומבנה העור. לעומת זאת, תכשיר קוסמטי תפקידו לשמן, לנקות או לצבוע את העור. כיום ההבדל הזה היטשטש ואינו ברור כל כך. חברות קוסמטיקה רבות טוענות כי תכשיריהן מסוגלים "לתקן נזקי עור", "לחדש את תאי העור", "לתמוך בעמידות העור" וכדומה. לכן תכשירים קוסמטיים רבים נופלים למעשה בתחום האפור שבין תרופה לקוסמטיקה. עובדה זו מחייבת את חברות הקוסמטיקה המייצרות 'כמעט-תרופה' - לנקוט יתר אחריות וזהירות. הצרכנית, מצידה, צריכה לבחור בקפידה את התכשירים הקוסמטיים שלה.

כשהאיפור גורם לאלרגיה

כל מוצר קוסמטי מכיל שלושה מרכיבים: החומר הפעיל, הבסיס והתוספות. החומר הפעיל הוא מרכיב חשוב ביותר, שכן הוא זה שפועל על העור ומשנה את מראהו ותפקודו. תפקיד הבסיס הוא להחדיר את החומר הפעיל לעור, והוא מורכב מאבקות, משמנים או ממים.

התוספות נועדו, בין היתר, להאריך את חיי המדף של התכשיר ולפתות את הלקוחות לקנות אותו. לכן כשמדברים על תוספות מתכוונים לבשמים, לחומרים נוגדי חמצון, לצבעים ולחומרי שימור. אלא שהתוספות הללו, שבזכותן קונים לעתים את המוצר, עלולות לגרום לאלרגיה בעור.

אישה בת 35 שפנתה אלי, סיפרה כי היא סובלת מפריחה אדומה ומגרדת על הפנים, הצוואר, ולעתים גם על העפעפיים. לדבריה היא חשדה שהפריחה נגרמה בשל שימוש בתכשיר קוסמטי כלשהו, ולכן החליטה להפסיק את השימוש בכל התכשירים לפנים ולעיניים שברשותה למשך כמה ימים, הפריחה אמנם נחלשה - אך לא חלפה.

לאחר שבדקתי את המטופלת, הסברתי לה כי מדובר באלרגיה שהופיעה על העור בעקבות שימוש ממושך בתכשיר קוסמטי מסוים. "אבל לא השתמשתי בשום דבר חדש", טענה המטופלת. זה לא משנה, השבתי, לעתים הפריחה אינה מופיעה מיד, אלא מתגלה לכל הפחות לאחר חצי שנה עד שנתיים של שימוש בתכשיר. לעתים קורה שחולפות אפילו 20 שנה - שבמהלכן משתמשים בתכשיר- בטרם מופיעה פריחה על העור. במשך הזמן הזה עובר על העור תהליך סמוי מהעין שהמשתמשת אינה מודעת לו. מרגע שהתהליך הזה מושלם, כל מגע של התכשיר על העור יגרום להתלקחות אלרגיה.

המטופלת לא השתכנעה. "יש לי מכרה שכל הזמן מחליפה תכשירים, וגם אצלה הופיעה פריחה כזו בפנים", סיפרה. זה בהחלט יכול לקרות, השבתי. בדרך כלל לא החומר הפעיל הוא זה שגורם לאלרגיה, אלא הבסיס או מרכיב כלשהו בתוספות. אותו מרכיב בעייתי, או מרכיב דומה לו, עשוי להופיע בתכשירים שונים שיוצרו על ידי חברות שונות. לכן, גם אם אותה מכרה מחליפה תכשירים קוסמטיים, היא למעשה ממשיכה לבוא במגע עם אותו חומר המגרה את עורה.

"אם כך, מדוע הפריחה לא חלפה באופן מוחלט עם הפסקת השימוש בתכשירים לפנים ,ולעיניים?" תהתה המטופלת. יש לכך מספר תשובות, השבתי. ראשית, פריחה אלרגית עלולה להימשך שבועות ואף חודשים לאחר שמפסיקים להשתמש בתכשיר שמעורר רגישות. שנית, גם אם הפסקת להתאפר, ייתכן שהמשכת להשתמש בתכשירים אחרים שמכילים את החומר שאת רגישה לו - כמו שמפו, לק לציפורניים, צבע שיער או מוס לשיער.

ייתכן גם שהאלרגיה היא ליותר מחומר אחד, כך שהפסקת השימוש במספר תכשירים 'ניטרלה' אלרגן אחד - אבל לא את האחרים. לעתים הפריחה מתלקחת אפילו מכמות זעירה של חומר קוסמטי, המרחפת בחלל חדר האמבטיה ונוחתת על העור.

תכשירים היפואלרגניים

כדי לרפא את המטופלת, הייתי צריך לדעת מהו החומר הבעייתי שגרם לאלרגיה. לפיכך ביצעתי טסטים הנקראים 'תבחיני מטלית'. מדובר בפלסטרים שעליהם קעריות זעירות מאלומיניום (חומר שאינו גורם לאלרגיה על העור) או מפלסטיק מיוחד. בקעריות הללו, המסודרות לפי מספרים, שמים אלרגנים שונים - ומדביקים את הפלסטר על הגב למשך 48 שעות. לאחר מכן, מסירים את התבחינים ובוחנים איזה מהאלרגנים גרם לאדמומיות או שלפוחית כתוצאה ממגע שלו עם העור. בדיקה נוספת מתבצעת כעבור עוד 48 שעות. בסופה ניתן לדעת בביטחון לאילו חומרים רגיש הנבדק.

התבחינים שנערכו למטופלת גילו כי היא רגישה לחומר שימור שהתווסף לתכשירים שבהם השתמשה. כעת, משידעה לאיזה חומר היא רגישה, ידעה האישה אילו מוצרים קוסמטיים לא יזיקו לעורה. ואכן, הפריחה חלפה לחלוטין בתוך שלושה שבועות. אולם כעבור חודשים אחדים הופיעה המטופלת במשרדי, לאחר שהפריחה הופיעה מחדש על פניה. כששאלתי האם שינתה משהו בהרכב התכשירים הקוסמטיים שבהם היא משתמשת, טענה: "לא שיניתי כלום". לבסוף, לאחר מחשבה מאומצת היא נזכרה כי באחרונה החלה למרוח על עורה קרם לחות חדש. "על האריזה כתוב שהתכשיר היפואלרגני, ולכן חשבתי שהוא בטוח", הסבירה.

זו טעות נפוצה. אם תכשיר הוא היפואלרגני, זה לא אומר שהוא לא מכיל את החומר שאת רגישה לו, הסברתי לה. בדרך כלל הכוונה היא לכך שהתכשיר הזה לא מכיל חומרים הידועים כגורמים שכיחים לאלרגיה אבל הוא בהחלט עלול להכיל חומרים אחרים שתהיי רגישה להם. לכן, בארצות סקנדינביה ׁ שנחשבות למתקדמות בעולם בחקיקה הנוגעת לבריאות העור - אסור לכתוב על שום מוצר קוסמטי שהוא 'היפואלרגני'.

למה העור מתייבש?

עור הופך ליבש בשל איבוד מים. מחלות עור מסוימות עלולות לגרום לאיבוד המים, אך לעתים אחראים לכך מצבים יומיומיים ורגילים לחלוטין. חשיפה של העור לאוויר יבש (למשל, בחדר המחומם על ידי מזגן בחורף), רחצה לעתים קרובות ומריחת משחות מסוימות המייבשות את העור (כמו תכשירים נגד פצעי בגרות).

כשהעור מתייבש, הוא מאבד את המרקם העדין והמבריק, הופך למחוספס ומתכסה בקשקשת. אצל בעלי גוון עור ורדרד, צבע העור היבש הופך לאפרפר, היובש גורם לגירוד או לתחושת עקצוץ בעור.

אם אתם סובלים מעור יבש, אל תעברו על כך לסדר היום. מחקרים מצביעים על כך שלאורך זמן היובש עלול לגרום להזדקנות מוקדמת של העור.

כיצד מטפלים בעור יבש? ראשית, יש להימנע מהגורמים להתייבשות. אל תשהו פרק זמן ממושך בחדרים המחוממים על ידי מזגן, והימנעו מחשיפה ממושכת לרוח. כמו כן אל תרחצו את העור לעתים קרובות מדי, והקפידו למרוח קרם לחות. רוב הקרמים הנמצאים בשוק דומים זה לזה, וקשה לקבוע אם אחד מהם יעיל מהאחרים. אל תתפתו לקנות קרם יקר מאוד, כי אין שום ביטחון שהוא יעיל מקרמים זולים יותר. בנוסף, הימנעו מקניית תכשירים של חברות לא ידועות מהארץ והעולם: ככל שהחברה ידועה יותר, יש להניח שהמוצרים שלה מכילים רכיבים בטוחים יותר.

האמת על תכשירים 'טבעיים'

טענות שלפיהן תכשירים 'טבעיים' עדיפים בהכרח על פני תכשירים סינתטיים, הן טענות סרק שאין להן כל בסיס מדעי. תכשירים 'טבעיים' מתיימרים להיות מיוצרים מחומרים מהטבע (כגון שומן מהחי), אולם אין מוצר טבעי לגמרי. לעתים קרובות יש בהם חומרי שימור, בשמים, חומרים מונעי חמצון וחומרי צבע. ככלל, אין שום הוכחה לכך שחומרים 'טבעיים' יעילים יותר. ההפך הוא הנכון: לעתים דווקא החומר הסינתטי - המיוצר מכימיקלים שונים - עדין ופעיל יותר. כך, למשל, שמפו סינתטי לתינוקות עדין יותר מאשר סבון 'טבעי' המכיל שומן בעלי חיים.

גם שימוש בתכשירים צמחיים עלול להיות בעייתי. ראשית, ישנם אנשים הרגישים לחומרים מסוימים שבתוך הצמחים ומפתחים אלרגיות קשות למוצרים צמחיים. בנוסף, תכשירים צמחיים שמקורם בסין או במזרח-הרחוק יכולים להכיל תרופות שאינן מצוינות במרכיבי התכשיר. באנגליה ובארה"ב התגלה שתכשירים סיניים (ובהם גם כדורים לבליעה), שצוין עליהם שהם "צמחיים-טבעיים", הכילו תרופות מסוכנות שעלולות לגרום תופעות לוואי קשות. אם חברות קוסמטיקה ידועות מציינות שתכשיריהן מכילים תמציות צמחיות, אין בכך רע ובדרך כלל הם בטוחים לשימוש - גם אם עדיפותם אינה מוכחת.

להילחם בהזדקנות העור

קצב הזדקנות העור הוא גנטי, אך ניתן להאט אותו ולשפר את מראה העור על ידי התנהגות נאותה וטיפול מתאים. ראשית, יש להימנע מחשיפה לקרינת השמש ולהשתמש בקרם הגנה. חשיפה לשמש מגבירה את קצב הזדקנות העור ומעלה את הסיכון להתפתחות סרטן העור.

שימוש קבוע בקרם לחות משפר את מראה העור. ניתן גם להשתמש במשחות המכילות חומצה רטינואית וחומצה גליקולית. משחות אלה מעכבות את הזדקנות העור ואף משפרות עור פגוע. חשוב לציין שמשחות קוסמטיות הנמכרות ללא מרשם רופא, מכילות ריכוז נמוך של המרכיבים המועילים. העבודות המדעיות המתייחסות ליעילות חומרים אלה, נערכו על ריכוז גבוה יותר של מרכיבים - אלא שאז מדובר בתרופה הדורשת מרשם רופא.

עם זאת, יש לציין שחברת קוסמטיקה ישראלית מסוימת מייצרת סדרה של משחות על בסיס של שמן גזר, שהוכח במחקר מדעי שהן מונעות נזקי שמש לעור ואף מתקנות נזקי שמש קיימים.

פרופ' אריה אינגבר הוא מנהל מחלקת עור ומין בבית החולים הדסה עין כרם, האוניברסיטה העברית ירושלים, ויו"ר החברה לדלקות עור ממגע, ההסתדרות הרפואית בישראל

אם תכשיר הוא היפואלרגני, זה לא אומר שהוא לא מכיל את החומר שאת רגישה לו. בדרך כלל הכוונה היא לכך שהתכשיר הזה לא מכיל חומרים הידועים כגורמים שכיחים לאלרגיה, אבל הוא בהחלט עלול להכיל חומרים אחרים שתהיי רגישה להם

שימוש קבוע בקרם לחות משפר את מראה העור. ניתן גם להשתמש במשחות המכילות חומצה רטינואית וחומצה גליקולית. משחות אלה מעכבות את הזדקנות העור ואף משפרות עור פגוע, בתנאי שיש בהן ריכוז גבוה של מרכיבים - אלא שאז מדובר בתרופה הדורשת מרשם רופא

אין שום הוכחה לכך שחומרים 'טבעיים' יעילים יותר. ההפך הוא הנכון: לעתים דווקא החומר הסינתטי - המיוצר מכימיקלים שונים - עדין ופעיל יותר. כך, למשל, שמפו סינתטי לתינוקות עדין יותר מאשר סבון 'טבעי' המכיל שומן בעלי חיים.