חינוך לילד: הגן שלנו יקר

הרבה לחץ, חששות והתרגשות מלווים בימים אלה הורים רבים, שהחליטו לרשום את הילד או הילדה הקטנים שלהם לגן או למעון, בעיקר אם מדובר בבפעם הראשונה בלי אמא. ההרשמה לשנת הלימודים תשס"ד לגנים הפרטיים בעיצומה, ולמעונות הציבוריים היא תתחיל במהלך חודש מרץ, אבל כבר עכשיו מנסים לפתות את ההורים הנבוכים לרשום את הילדים למעונות הפרטיים, אחרת לא יישאר לילד מקום.

בניגוד לעבר, שבו רשמנו את הילד או הילדה לגן רבקה המסורתי שמתחת לבית, היום תהליך ההרשמה מסובך הרבה יותר, כמעט כמו הרשמה לאוניברסיטה. ההיצע ענק והתהליך דורש סקר מקיף וסיור רגלי בין הגנים. יתרה מזאת. לא כל גן יסכים לקבל את הילד שלכם ולפעמים תצטרכו לעבור תחקיר קטן שבודק האם הילד שלכם, או יותר נכון אתם ההורים, מתאימים לגן.

אז איך בוחרים גן או מעון, כמה זה עולה ומה צריך לדעת?

ההורה צריך לצאת לשטח, לסייר בין הגנים, להתרשם ולבדוק את כל הקריטריונים, מסביר אבי קמינסקי, יו"ר איגוד מנהלי מחלקות החינוך ברשויות המקומיות. לבדוק את המבנה, את מתקני המשחקים בתוך הגן ובחצר, את תנאי החימום והמיזוג, האם יש שטיחים וכריות, מצב המטבח והשירותים, הניקיון, סוג הצעצועים, משחקי החשיבה, האם יש ספרייה עדכנית וטלוויזיה - מי הצוות שעומד לרשות הילדים ואיך הוא מתנהל מולם. אגב, בעניין נחיצותה של הטלוויזיה חלוקות הדעות ובכל מקרה כדאי לברר מהם שעות הצפייה בה.

בדרך כלל נהוג להציב איש צוות אחד על כל 7-5 ילדים, תלוי כמובן בגיל. תינוקות מגיל 3 חודשים עד שנה וחצי זקוקים לטיפול הדוק יותר מאשר ילדים בגיל 3. בכל מקרה, חשוב שלפחות איש צוות אחד יהיה מוסמך מטעם משרד החינוך או משרד העבודה.

קריטריונים נוספים אותם צריך לבדוק הם בטיחות המתקנים והאם הצוות החינוכי עבר הכשרה בטיחותית, וכמובן את שעות הפעילות של המקום, לוח החופשות השנתיות והמחיר. עוד נקודה חשובה: כדאי לבדוק מהם התנאים לסיום ההתקשרות במקרה של שינויים בתנאי העבודה של ההורים. קורה חלילה שהאם מאבדת את מקום עבודתה במהלך השנה או ששעות עבודתה משתנות, והיא מעוניינת להפחית את השעות שבהן נמצא הילד במעון. חשוב לבדוק האם בכלל ניתן לעשות זאת, אומר קמינסקי.

חוק חינוך חובה מחייב הורים לרשום את ילדיהם לגן מגיל 3. הבעיה היא, שרק רשויות מעטות יכולות לקלוט ילדים בגיל זה בגלל המחסור בגני ילדים. מצד שני ישנם לא מעט הורים, שמעדיפים להשאיר את ילדם בגיל זה במסגרת פרטית שכבר הוכיחה את עצמה כטובה לילד, או במעון ציבורי.

הגנים והמעונות הממוסדים

תמר אלמוג, מנהלת האגף למעונות יום במשרד העבודה, ממליצה לשאול תמיד תחת איזה פיקוח נמצא הפעוטון או הגן. משרד העבודה מפקח על מעונות היום הציבוריים עד גיל 3: המעונות של ויצ"ו, נעמ"ת, חברת המתנסים, אמונה, המוסדות של הרשויות המקומיות והמועצות האיזוריות וכן על רשת נאות מרגלית של ש"ס. הגנים והמעונות בסקטור הפרטי מאוגדים בחלקם באירגון הגנים הפרטיים בישראל, אך על רובם אין כל עין מפקחת.

המעונות שתחת פיקוחנו מקבלים הכרה וסמל, ואלה שמאוגדים בארגון גני הילדים הפרטיים מקבלים תעודה של הארגון, מסבירה אלמוג. לפחות מבחינתנו, לא מדובר בהכרה סתמית אלא בדרישות לעמידה בקריטריונים מבחינת תקני כוח אדם, פיקוח מקצועי, וגם כמובן כתובת לתלונות, אם צריך.

ישנן גננות פרטיות, שיספרו לכם שהגן שלהן נמצא תחת פיקוח משרד החינוך, אך קחו בחשבון שזו יכולה להיות אמירה שאין בה ממש, שכן משרד החינוך נכנס לתמונה רק כאשר פועל חוק חינוך חובה. כך או כך, חשוב לראות את האישורים הדרושים: מי מפקח על המקום, אישור תברואתי, רשיון עסק ואיזה ביטוח יש לילדים.

תחת פיקוח משרד העבודה פועלים היום כ-1,700 מעונות יום ו-2,200 משפחתונים (שפועלים בבתים פרטיים), ובהם כ-80 אלף ילדים. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה חיים בארץ כ-320 אלף ילדים עד גיל 3, ולכן ההערכה היא, שמחצית מהילדים בגילאים אלה נמצאים בבית עם האם או עם מטפלת, כרבע במעונות תחת פיקוח משרד העבודה והרבע שנותר בגנים הפרטיים.

את המחיר קובע משרד העבודה מדי שנה בספטמבר, בתיאום עם משרד האוצר, ולכן אי אפשר לדעת כעת כמה יעלה המעון בשנת הלימודים הבאה. בכל מקרה, קיים סיבסוד על בסיס ההכנסה לנפש. במגזר העירוני מדובר על סיבסוד אינדיבידואלי למשפחה ובמגזר המושבי ההנחה היא לפי דרוג המושב, מסבירה אלמוג. המחיר למשפחה חד-הורית, שבה האם או האב עובדים, הוא הנמוך ביותר ויכול להגיע ל-500 שקלים, עובדה שיוצרת, אגב, לא מעט 'קומבינות' ישראליות, בעיקר ניסיון 'להעלים' את בן הזוג.

לעומת המחיר האחיד של המעונות הציבוריים, נקבעים המחירים בגנים הפרטיים לפי עקרונות השוק החופשי: האזור, האוכלוסייה, המיקום, מה הגן מציע ומה מידת האטרקטיביות של הגננת.

האלטרנטיבות המעניינות

כמה דוגמאות, שיכולות לעזור לכם לבחור מעון או גן. רשת התחלה ח(כ)מה של חברת המתנ"סים, קיימת בסך הכל כשנה וחצי אך הצליחה בתקופה קצרה זו להוות תחרות רצינית למעונות של נעמ"ת או ויצ"ו. מדובר בכ-100 מעונות יום, שממוקמים בדרך כלל במתנ"סים. האוריינטציה שלנו קהילתית ומנסה לענות על הצרכים של הקהילה במקום, מסבירה סופי אלעד, האחראית על הרשת.

אם רוב האוכלוסייה עובדת במקום מסויים עד השעה 5 אחה"צ - המעון יהיה פתוח עד השעה הזו בלי תוספת מחיר, ואם רגילים לאכול במקום מסויים אוכל בשרי ובמקום אחר חלבי - אנחנו מתארגנים לפי צרכי המקום. כך, לדוגמה, שונה לחלוטין המעון של מטולה מזה של קריית מלאכי. אתי טל, אם מאור יהודה, מאשרת את הדברים. בתה בת השנתיים וחצי לומדת בגן אניטה של חברת המתנ"סים, ולדבריה הגן הוא שילוב של כל מה שחיפשתי: מקצועיות, תכנים, ידע ואחריות, וגם חום ואהבה. טל עובדת במשרה מלאה אך מעורבת מאוד בחיי הגן של בתה. רק עכשיו קיבלנו הדרכה רגועה בגן איך לנהוג עם הילדים במלחמה, ולפני שנה השתתפנו בכל מיני קורסים בשעות הערב. טל מכנה את הפעילויות האלה אקסטרות שכלולות במחיר ונותנות הרבה. כדאי לשים לב: יש פעוטונים שממוקמים בתחומי המת"נסים, אך אינם שייכים לרשת של חב' המתנ"סים. ארגון אחר שכדאי לשים לב אליו הוא עמותת חי - חינוך ישראלי, שמפעיל רשת גני ילדים ומעונות באזורי מצוקה ועיירות פיתוח. זוהי אחת העמותות שמוצאן מדור שלום, ומטרתה לתת תשובה למעונות הזולים של ש"ס. המחירים נקבעים לפי מחירי ש"ס ולכן נדע אותם סופית לקראת פתיחת שנת הלימודים, אומרת דפנה ברדין, מנהלת הרשת, הם נעים בין 50 שקל לחודש באופקים ל-550 שקל בפתח תקווה.

התוכנית החינוכית שמפעילה הרשת מדגישה לדבריה ערכים של דמוקרטיה, סובלנות, ישראליות ופלורליזם כדי להכין את הילדים לחינוך הממלכתי. ואיך הם יכולים לתקצב את הגנים במחירים מסובסדים כאלה? לש"ס יש הקצבות, לנו יש תרומות.

הגנים הפרטיים

אשר לגנים הפרטיים, כאן ההיצע כאמור עצום. במדריכים המודפסים ובאתר האינטרנט של דפי זהב מופיעים למעלה מ-2,700 גני ילדים, ואתרי אינטרנט דוגמת גני ילדים מאגדים בתוכם רשימות של אלפי גנים נוספים. בכלל, יותר ויותר גנים הקימו לאחרונה אתרי אינטרנט שמנסים בעזרת עיצובים נחמדים לפתות את ההורים לרשום אליהם את הילדים, כך שלפחות את הסינון הראשוני אפשר לעשות כבר מהבית.

בין המעונות הפרטיים היקרים ביותר מצאנו את אלה של הקיבוצים. כאן משלבים ילדי חוץ עם ילדי הקיבוץ, אבל המחירים לא קיבוציים בכלל.

בשפיים, לדוגמה, תשלמו 3,000 שקל לחודש לילד בן שנה וחצי בין השעות 16-7. כאן שוהים הילדים בבתי תינוקות או בתי ילדים, אך התחושה ביתית מאוד, לפחות לפי עדות מספר הורים. למרות שהמחיר גבוה יחסית הגן שווה כל גרוש, בעיקר אם משווים את ההוצאה לזו של העסקת מטפלת, מעידה אחת האמהות, שבנה מוסע מדי יום לשפיים מרחק לא קטן של קילומטרים. הילד אוהב את הגן, חוזר הביתה במצב רוח נהדר, מקבל הרבה תוכן וחום - ולי יש ראש שקט בעבודה.

גנים יקרים מצאנו גם לא רחוק משם, ברמת אביב ג'. בגן אביב מבקשים 3,000 שקל, ובגן תות 2,600 שקל, ושניהם פותחים את שעריהם רק בשעה 7.30 בבוקר.

מה יש בגנים היקרים האלה, שאין במקומות אחרים? בעיקר מה שנקרא חוגי העשרה. בגן תות, לדוגמה, יש חוג ג'ימבורי, חוג טבע, יצירתרון על פי יצירה מוסיקלית או ספרותית ואפילו חוג לאנגלית. פעמיים בשנה אנחנו יוצאים לטיול באוטובוס לפי הנושא הנלמד, אומרת אתי קופרברג, בעלת הגן שפועל במקום כבר 12 שנה.

האם הילדים בגיל הזה בכלל זקוקים לכל-כך הרבה תוכן? לדעתה של ד"ר יפעת ברונשטיין, פסיכיאטרית ילדים ונוער, הדבר החשוב ביותר בגיל הרך הוא דמות של גננת חמה ומעניקה, שיודעת גם לשים גבולות, אבל אין מניעה להוסיף תכנים שיכולים להעשיר את עולמו של הילד.

מעבר לתוכן, כדאי לבדוק את הגישה החינוכית. אצלנו הגישה ליברלית, מתאימה את עצמה לכל ילד והכישורים שלו, אומרת קופרברג. אנחנו לא מושיבים את הילדים למיפגש בוקר כי כולם צריכים לשבת ולא מבקשים מהם להדביק או לצייר כדי להראות לאמא, כל ילד בוחר את הפעילויות שלו, בלי כפייה.

גישה דומה מפעילים בגן של זוהר בבאר-שבע, שם גובים רק 1,300 שקל לחודש (בין 7 בבוקר ל-16 אחה"צ). זוהר קדם, גנן ותיק, מתגאה בגישה החינוכית המיוחדת שלו: הכל רגוע, בלי צעקות, בלי אלימות ובלי ענישה. כשאני ניגש לפתור סכסוך בין שני ילדים אני מתנהג באמפטיה לכל הצדדים, נותן אלטרנטיבות ומלמד אותם מיומנויות של גישור, אומר קדם בחיוך, אין אצלי פינת מחשבות נוסח 'לך לפינה לחשוב למה הרבצת', ואין עונשים. אנחנו ממתנים את הילדים התוקפניים יותר ומעודדים את אלה שרגילים להיות קורבנות לעמוד על שלהם. נראה שאלה התכנים החשובים באמת, ואליהם כדאי לשים לב כאשר בוחרים גן.