"אל תזכירו לנו אודי"

בערך כמו שלא מזכירים חבל בביתו של תלוי, כך נראה שלא רצוי להזכיר יותר מדי את המילה אודי ליד אנשי למבורגיני. ובוודאי כעת, מספר דקות לאחר שחשפו בפני קהל העיתונאים את הגיירדו החדשה. לא שהם כועסים, להיפך. האיטלקים מציגים בפני התקשורת פרצוף של אסירי תודה, וטורחים להסביר כי ללא תמיכה גרמנית מסיבית, לא היינו זוכים לראות את למבורגיני במצב כה טוב. ובכל זאת, הם מתקשים להסתיר עצבנות קלה כאשר עולות שאלות מפורשות בדבר הקשר הכלל-לא-סמוי בין מרכיבי הגיירדו האקזוטית לאודי.
מה לעשות, והקשר הזה בולט לא רק במרכיבים נסתרים מעין, טכנולוגיה או תהליכי ייצור. הוא בולט גם במערכות ומתגים בתא הנוסעים, כמו למשל בקרת אקלים. ולא, הם לא ממש מאושרים מחשיפת מנוע V10 מוגדש באודי נובולארי. "אין למנוע הזה שום קשר ל-V10 שלנו", מבטיח לי ג'וזפה גרקו, סגן נשיא למבורגיני. אלא שיש כאן בעיה קלה. כי מספר דקות מוקדם יותר, הבהיר לי האחראי על פיתוח מנועים באודי כי בבסיס, מדובר באותם מנועים...

כך הוא אומר...

אבל סגן הנשיא אינו מסרב להמשיך בשיחה, למרות שהיא בפירוש גולשת לתחומים עליהם היה מעדיף לא לשמוע, לא לקרוא ובוודאי לא לדעת. "נכון, אודי אכן העניקה לנו יכולת להתחיל תוכנית פיתוח מקיפה ויקרה, ולהמשיך אותה בקצב הנכון מבלי להיתקע באמצע (ובעברית: העניקה לנו סיוע פיננסי נחוץ).
אודי גם הצליחה להחדיר בלמבורגיני תפיסה חדשה של איכות ייצור וגימור, בקרת איכות והקפדה על תהליכים. כך, הופגנה שם עיקשות ראויה להערכה על הרעיון כי גם יצרן קטן כמונו, יגיע לאותה איכות גבוהה כמו במכוניות אודי. ותאמין לי, זה עלה לנו במאמצים רבים, כי בכל זאת, אנחנו הרי זעירים בהשוואה (ובעברית: סבלנו קשות מהאופי הגרמני, אבל לא הייתה לנו ברירה)".
כאשר אני אני שואל את גרקו על מצבת כוח האדם בלמבורגיני שלאחר ההצטרפות לאודי, לעומת מספר העובדים לפני המהלך, הוא ממתין שנייה. "כאשר אודי רכשה אותנו, עבדו במפעל בסנטה אגטה, כולל נהגי הניסוי ותופרות כיסויי המושבים המיוחדים, כ-300 אנשים. עכשיו המספר כפול. ברור לך הרי ש-65% מכוח האדם חייב להיות חדש יחסית, אבל כל האנשים החשובים מפעם עדיין עובדים כאן (בעברית: וכן, שחררנו לפנסיה מוקדמת את כל בעלי המשכורות הגבוהות שלא עברו את הביקורת של אנשי הכספים מאודי)".

נמאס לו

חוץ מזה, באמת שנשבר לגרקו מהאזכור כי למעשה אודי מייצרת את מרכב הגיירדו, ושולחת אותו מוכן לסנטה אגטה. "למבורגיני הרי אף פעם לא ייצרה בעצמה שלדות. מאז ומתמיד עשו זאת עבורנו. ומה לעשות, כאשר בחרנו באלומיניום, הייתה הפנייה ליצרן שמתמחה בכך (אודי, אם לא הובן) אך טבעית. למעשה, לא אודי אלא חברה שעובדת איתה בונה עבורנו את השלדה. אודי רק צובעת, אגב, תהליך נוסף בו אנו לא עוסקים כבר שלוש שנים.
למשל, המורצ'לגו נצבעת על-ידי שתי חברות, האחת ליד מודנה, השנייה במילאנו. אבל לאודי יש הרי יותר ניסיון בצביעת אלומיניום, אז היה ברור שהם יעשו זאת. והשמועות על מכונית תצוגה אקזוטית מבית אודי שתתבסס על אותה שלדה? כאן הוא באמת מתרגז, אולי לראשונה בראיון. "איזה היגיון יש שאודי תתחרה בנו עם מכונית דומה? תענה לי אתה..."
והאם יש איזה קשר בין הגיירדו שאנחנו רואים כאן, לבין הקאלה, מכונית התצוגה הוותיקה? "שום קשר" מרגיע אותי האיש. "שום קשר. לא במבנה, לא במכניקה. אבל, גו'גארו הרי עיצב את הקאלה, וגם אחראי בגדול למראה הגיירדו. מכאן כנראה הדימיון. הוא אחראי לסקיצות הראשוניות, ומכאן המשיך לוק דנקוורט (ראש מחלקת העיצוב של למבורגיני). ולמרות שלוק בחר בדרך שהתאימה לו, הוא לא שכח לכבד את המקור".

הענווה, הצניעות

לקראת סיום השיחה - כי האיש צריך בכל זאת להתפנות, גם עבור עיתונאים ממדינות בהן למבורגיני מרוויחה כסף - אני מנסה לחלץ ממנו מי המכוניות המתמודדות מול הגיירדו החדשה. הוא טוען כמובן "שאין כאלה כלל". אבל מסכים לגלות כי שתי המכוניות אשר שימשו אמת מידה ללמבורגיני החדשה בתהליך ההכנה לייצור, עונות לשמות פרארי 360 מודנה ופורשה 911 טורבו. אז מי מהשלוש יותר טובה כיום? גרקו עונה לי בצניעות אופיינית - "אין לי מושג, אני רק בטוח שעם הגיירדו הצבנו אמת מידה חדשה בתחום מכוניות הספורט."
תוכניות לגבי דגמים נוספים? גרקו לא מוכן להרחיב את הדיבור בעניין זה. "צריך הרי להבין כי עד היום ייצרנו שתי מכוניות ליום, לכל היותר. כעת אנחנו מתכננים לייצר שמונה מכוניות ליום, וזה כמובן שינוי מהותי. זה גם יחייב אותו להשקיע כסף רב, כדי שנוכל לגדול עוד יותר." ואני תוהה ביני לבין עצמי אם הוא מעריך שהנהלת אודי אכן מעיינת בערוץ הרכב של ynet על בסיס קבוע.