האיש שהביא לכם לאנטיס

נשיא מאזדה סיים זה עתה את נאומו הנרגש בתערוכת ז'נבה, ומזמין לבמה את הכוכב התורן של היצרן היפני, מעצב הבית הידאקי סוזוקי. המטרה - חשיפת מכונית תצוגה חדשה. למכונית הזו קוראים מאזדה MX ספורטיף, והיא, כמו שכולם כבר יודעים, הקדמה הכרחית לפני השקתה הרשמית של מחליפת הלאנטיס.

האירוע הזה קורה רק דקות ספורות אחרי השיחה הנינוחה ביני ובין סוזוקי, על כוס קפה וקרואסון. ובאותה שיחה אני מגלה שגם עיתונאים ותיקים וציניים, שראו כבר הרבה הצגות מכל הסוגים, עלולים להיות מופתעים עד מחנק. לכן לא פלא שהמאפה הטעים כמעט ונתקע בגרוני, כאשר מספר לי בן שיחי על המכונית הקודמת עליה הוא חתום.

גם היא מכונית מבית מאזדה, אלא שאם שמי היה סוזוקי, לא בטוח שדווקא אותה הייתי מזכיר. זאת אומרת, לא אם מדברים על עיצוב. למכונית ההיא קוראים מאזדה לאנטיס, לא פחות ולא יותר, או 323 במרבית המדינות בהן לא דוברים עברית. "זה לא יכול להיות" אני ממלמל, אבל סוזוקי מתעקש. כדי "להרגיע" אותי, הוא מתוודה כי גם הדמיו הנוכחי הוא פרי מכחולו.

מצא את ההבדלים

"אז איך", אני שואל, "איך לכל השדים אתה מסביר את ההבדל הקיצוני כל-כך במראה שתי המכוניות האלה?". סוזוקי, הנאמן כמובן לשפת מאזדה, מספר לי כי אחרי שעיצב את ה-323, עבר לסטודיו של מאזדה בצפון אמריקה והיה עד לקליטת המכונית בשוק הזה.

"לא היה לי נוח כאשר ראיתי את ההשפעה של ה-323 על השוק האמריקני, בעיקר כאשר במאזדה החלו להשמע קולות הזום-זום-זום שכיוונו להרבה יותר דינמיקה, חוצפה, אופי והנאה מבעבר. חשבתי שאנחנו צריכים הרבה יותר מהמרכיבים האלה, וכי ב-323 הם לא ממש באים לידי ביטוי.

ומכיוון שהייתי צריך להחליט, בחרתי במודע בקשר מראה היסטורי ל-MX5 ול-RX7. כאשר מסתכלים על מכונית התצוגה הזו (הוא אומר, ומצביע על ה-3), ניתן להרגיש הנאה. זה מאד חשוב למאזדה, ויותר את החיבור המתבקש עם המיאטה". אגב, לפי סוזוקי, לא הייתה שום משמעות לקשר שנוצר עם פלטפורמת הפוקוס הבאה, או מכונית דומה מבית וולוו. "זה היה כמו לעבוד על מכונית רגילה של מאזדה, ולא שום דבר נוסף".

אני שם לב לפתע כי סוזוקי אינו מוכן לקרוא למכונית התצוגה בשם המפורש. מסתבר כי גם שאר המנהלים במאזדה מעדיפים להתייחס אליה עדיין כ"מכונית הזו", ואף אחד שם עדיין לא מוכן לקרוא לה "3", הכינוי אותו היא עתידה לקבל כאשר תוצג הגרסה הסדרתית.

כאשר אנחנו משוחחים קלות על ההשראה ליצירה, מזכיר סוזוקי - שלא במפתיע - את הגולף באירופה, והג'טה (בורה) בארה"ב. "גם אלפא עם ה-147 ופיז'ו 307 מדברות בשפת-עיצוב דומה, ואף הן מתחרות קשות. כך שגם מהן קיבלנו מעט השראה, אבל מה לעשות, המראה הסופי שלהן הוצג מאוחר מכדי להשפיע ממש".

האיש מאחורי ההגה, שלדה, מתלים...

חלקו הגלוי של תיק העבודות השייך לג'וזף בקאי, מנהל בכיר במאזדה, אינו דומה כלל לנורמה השמרנית המקובלת בתעשייה. מופיעות עליו תמונות של ה-RX8 ושרטוטים של מנוע וואנקל. וזה בטח אומר משהו. זה אומר שבקאי הוא האיש שהחליף את פיל מרטין. ואם אינכם יודעים מי האחרון, הרי שזה האיש האחראי לפלטפורמה, שלדה וניהוג במכוניות מאזדה.

וכאשר אנו נפגשים, אני שואל את בקאי למשמעות שיתוף הפעולה המשולש מאזדה-וולוו-פורד, בייצור המשפחתיות הבאות של כל אחת מהשלוש. "וולוו תרמה רבות מהידע הנרחב שלה בבטיחות, ואילו פורד, הנחשבת כיום למומחית בהתנהגות כביש, סייעה לנו בכיול השלדה. מאזדה? זו מצטיינת בתחום המנועים הקטנים".

אבל, הוא מדגיש כי לא מדובר בפרויקט שתוצאתו רכב דומה עם פלטפורמה זהה תחת שלושה שמות, אלא שיתוף ולימוד המוביל ליישומים שונים תחת כל מותג. ובכלל, בפורד כבר לא אוהבים להשתמש ב"פלטפורמה". "המושג הזה מגביל אותנו" הוא אומר לי, "אנחנו מעדיפים מונחים כמו 'חלוקת טכנולוגיה' ו'ארכיטקטורה דומה'".

נכון להיום אנחנו כבר מסוגלים ליצור הבדלי מראה בולטים, אופי שונה ואפילו בסיס גלגלים אחר. ובעניין זה, אנחנו יכולים לעשות שימוש בבסיס דומה, אך לאפשר בכל זאת שוני של 2.5 ס"מ בבסיס הגלגלים, אפילו 5 ס"מ. אבל בכל זאת, פרט מאד חשוב מבחינתנו - גם אם פחות מבחינת הלקוח - הוא שניתן לייצר את כל המכוניות על אותו פס יצור".

ואם כבר פסי ייצור, בקאי מספר כי בשלב ראשון תיוצר ה-3 ביפן, גם אם בתחילת הדרך דובר דווקא על המפעל של פורד בוולנסיה. ולא, הוא לא מוכן לגלות כמה גרסאות מרכב נראה, ואפילו מסרב לאשר רשמית את הסדאן ומחליפת הפרמסי. הוא מסתפק ב"יהיו הרבה גרסאות" ומודה שהפלטפורמה החדשה מתוכננת לקבל גם הנעה כפולה.

"ובמה שונה הפלטפורמה של ה-3 מזו של הפוקוס הנוכחית למשל", אני שואל. בקאי עונה כי "הפלטפורמה המשמשת את ה-3 אינה חדשה לחלוטין, אלא למעשה עדכון מהותי לזו של הפוקוס הנוכחית. "המתלה האחורי די דומה לרב-חיבורי של הפוקוס, הקדמי מבודד יותר ונשען על תת-שלדה לטובת עידון. מבחינה זו נהיה טובים מהפוקוס הנוכחית", הוא לא שוכח לציין.

ואז אני מזכיר לו כי מאזדה, וולבו ופורד, עוברות כאן לשימוש בהגה כוח חשמלי. האם עובדה זו לא צריכה להדאיג אותנו, בהתחשב ברקורד הלא-מרשים של מערכות אלה בעבר. "כלל וכלל לא. זה יהיה הגה מצוין. אם נהגת ב-RX8, אתה יודע שאנחנו יודעים לייצר הגה כוח חשמלי גם עבור הנהג".

כמעט מוכנה

גם בקאי, כמו סוזוקי, ממשיכים, במהלך כל השיחה הארוכה, להתייחס לספורטיף שאל מכונית תצוגה ותו לא. זאת, למרות שהשאלות עליהן אני מקבל תשובות מבהירות כי מדובר במשחק בלבד. כך אגב גם הנערות החינניות שמפצירות בי להיכנס בזהירות למושב הנהג. גם הן מדקלמות ש"יש לנו רק אחת כזו".

אבל אין ספק שהמכונית נראית כמעט מוכנה לשיגור. חיצונית אנו צפויים לעדכון קוסמטי קל, בעיקר בגזרת הפגוש-ספוילר, סבכת המצנן ויחידות התאורה, ובפנים צפויים כמה חלקי פלסטיק לעבור עיבוי והכנה דרושים לקראת שיווק. גם את מושבי הספורט צפוי גם להחליף משהו מקובל (וזול) יותר.

סביבת הנהג, בעיקר מערך בקרת האקלים ומערכת השמע, מזכירה מאוד את זו של ה-6. בנוסף לכך, זנחו סוף סוף במאזדה את המתגים המשניים הזולים למראה ולתחושה, והציבו כאן חומר איכותי יותר עבור החלונות, אור ערפל, תאורת מחוונים וכדומה.

גם הבורר הידני (שמהווה רמז עבה ליבשת אותה הספורטיף נועדה לכבוש – אירופה כמובן) נאה מבעבר. למעשה, המכונית הזו נראית כל-כך מוכנה, עד כי למעשה לא הייתי צריך לסובב את המפתח, שהושאר משום מה בחריץ המתאים מאחורי ההגה, כדי לדעת שהמנוע נוע יניע.

כל שהייתי צריך זה להמתין בסבלנות לסוף ימי העיתונות, כדי לראות את אנשי מאזדה נוהגים במכונית אל מחוץ לאולם ומעלים אל הבימה את ה-2 במקומה. אז רגע, זה שיכולתי פשוט לשער, זה אומר שלא צריך לנסות? צריך, אפילו חובה לעשות את זה...