אשליה משפחתית, מתאימה למצב

מעט מאוד מכוניות מסוגלות להתגאות ברזומה מרשים כמו יונדאי אקסנט. אתם מכירים הרבה אחרות שרשאיות לומר כי הצליחו לבצע שינוי בהרגלי צריכה של השוק המקומי, כפי שקרה עם הקוריאנית הקטנה באמצע שנות התשעים? נכון, היא לא הייתה חדשנית או מתקדמת. אבל הוכיחה היטב כי אין צורך להיות סמל מוטורי כדי לעשות זאת.

האקסנט פשוט מצאה נישה פנויה ממתחרות, מבוקשת, ויצרה במו ידיה את קטגוריית "המשפחתית מינוס". נכון, היא אמנם נחתה כאן עם מנוע 1.5 ליטר, ב-100 סמ"ק פחות מה"תקן" המקומי, אך הפכה למעשה את החסרון הזה ליתרון. פשוט, כי

בציי רכב אפשר נפח כזה לשמור על פער המעמדות החשוב מול האלף-שש-מאות-אוטומטי. ובכל זאת, לספק לעובד נמוך הדרג משפחתית-אוטומטית-מחושמלת. אבל הנוסחה הצליחה גם בשוק הפרטי, שם ראו בה רבים משפחתית חדשה, במחיר יפנית משומשת. ואגב כך העלימו אגב עין מהעובדה כי אינה משפחתית, ובוודאי לא יפנית.

ב-99' נחת כאן דור שני לאקסנט, עם מראה מגודל יותר ויחידות תאורה מאחור שהזכירו לעם ישראל את הלאנטיס - וההתחלה הייתה טובה. אלא שזמן קצר לאחר מכן הגיעו מתחרות חדשות, המחירים הפכו פחות תחרותיים, והזנחת השוק הפרטי פגעה במכירות יונדאי באופן כללי, ובאקסנט בפרט.

זו אחת הסיבות שביונדאי דואגים עכשיו לחדש, ובין שפע הדגמים הרעננים שהציגו לאחרונה, נמצא גם זמן לניתוח פלסטי לאקסנט. וזהו גם זמן מצוין עבור היבואן המקומי להתחיל במאמץ שיווקי מחודש. לכן היא כאן, במבחן.

מה השתנה

מתיחת הפנים שעבר הדור הראשון של האקסנט סימן אצלנו תנופה מחודשת ושימת דגש על גרסת חמש הדלתות הנאה. וזה דומה מאוד למה שמתרחש עכשיו. גרסת החמש דלתות הופכת חשובה יותר לשוק הפרטי, זוכה למחיר זול מהסדאן וזוכה לאבזור נדיב יותר.

גרסה זו גם עברה שינוי מהותי יותר מבחינת מראה, עם חרטום כוחני מבעבר ויחידות תאורה אחוריות מקוריות ובולטות למרחוק. כך היא נראית טוב בהרבה מגרסת ארבע הדלתות, בעיקר עם יותר נוכחות. מה שתורם לרושם כי מדובר במכונית גדולה משמעותית ממידותיה בפועל. וזה, אם תרצו, היה תמיד הנשק של האקסנט.

מעבר לעדכון החיצוני ניצלו ביונדאי את מקצה השיפורים לטובת עדכון פרטים נסתרים יותר. המוטו כאן הוא מעבר לאלקטרוניקה מתקדמת מבעבר, עם החלפת מערכות ניהול מנוע ותיבת הילוכים, מחשב נוסף לארסנל ושינויים קלים במערכת האלקטרוניקה של ה-ABS. פרטים קטנים יותר - כמו מעבר למד-מהירות אלקטרוני, או בידוד רעשים משופר - עשויים אף הם לתרום לחיים נעימים מבעבר.

ובפנים?

בתא הנוסעים עודכנה קלות סביבת הנהג, והיא קצת יותר איכותית. הנדסת האנוש טובה בדרך כלל, כשרוב המתגים, גם אם לא כולם, מוארים. המראה נעים, האיכות סבירה ובניגוד למקור, יש כעת גם מד סל"ד. מעבר לכך לא מדובר במראה אופנתי או מקורי במיוחד, וסימני הגיל מתחילים להיראות.

באותה נשימה כדאי להזכיר כי אם כבר עוטה המכונית את כל "האבזור הישראלי" המקובל, כפי שמודיעים יונדאי, הרי שבפרטים הקטנים בולטים חסרונות מול יריבות אירופאיות איכותיות. כך חסרה אפשרות לסגירת פתחי אוורור, אין תאורה למפות או לתא הכפפות, ואין אפשרות לפתיחה חיצונית של תא המטען.

כמו כן, חסר בדגם המשופר שנבחן כיוון גובה מושב (שהיה במקור), אך ביונדאי מבטיחים כי במשלוחים הבאים תתוקן הבעיה. וזה חשוב, כי תנוחת הנהיגה נכון לעכשיו נמוכה מדי, והזווית בין הכרית למשענת אינה מושלמת ופוגעת בנוחות.

מעבר לכך, למרות מראה משפחתי, המרחב בתא הנוסעים אינו ממש כזה. הוא עדיין טוב ביחס לבסיס גלגלים קצר יחסית של 244 ס"מ, אבל הוא נופל אפילו מזה של הגטס הקטנה. תא המטען גדול, עם יתרון משמעותי ומפתיע לעומת גרסת הסדאן. וזה, יחד עם המראה, עוד סיבה להעדיף את גרסת חמש הדלתות.

כשנוסעים

מנוע האקסנט מתעורר חרישית לחיים, אך אינו מבשר בכך דבר לגבי הבאות. כי בניגוד לשלווה הרוגעת בעמידה, לחיצה על המצערת חושפת יחידה רועשת למדי. המנוע רועש כמעט בכל האצה - ולא רק במרומי הסל"ד - וזו כנראה הסיבה שיונדאי בחרה ביחסי העברה ארוכים בתיבה האוטומטית.

אלה אכן מרגיעים במשהו את ההמולה במהירות שיוט, אך פוגעים במישרין ביכולת ההאצה, ומכריחים במקרה של כביש הררי לנעול את התיבה על הילוך נמוך ורועש יותר. בכל מקרה, האקסנט מסתפקת בביצועים בינוניים, כפי שמדווח גם נתון ההאצה ל-100 קמ"ש - 14.2 שניות בלבד. היא אולי אינה איטית, אבל רחוקה מהזריזות שהיינו מצפים ממכונית במידותיה.

נקודה נוספת הראויה לאזכור נוגעת לחוסר החיבה המופגן של המנוע לסל"ד גבוה, הדורש בקולניות מעבר להילוך גבוה יותר. תמוה בעינינו גם ה"שטח המת" באזור ה-4,500 סל"ד, אליו מתלווה הססנות מסוימת גם מצד תיבת ההילוכים. אם כי, יש לציין כי זו מתפקדת כראוי ובכל מקרה, טוב מבעבר. וכמעט באותו עניין - צריכת דלק של 9.1 ק"מ לליטר היא בהחלט סבירה בהתחשב בתנאי המבחן הקשים.

ואם פונים ימינה?

נכון, האקסנט מעולם לא התיימרה להציע איכויות נהוג ואחיזת כביש גבוהות, והסתפקה ברצון להביא את נוסעיה הביתה בשלום. אחותה הקטנה והמודרנית, הגטז, טובה ממנה משמעותית כאשר הכביש מתפתל. והמצב לא השתנה בגרסה המחודשת.

אמנם, יונדאי כיילו כנראה מחדש את המתלים, אלא שאפילו הם מודים שלא נעשה ניסיון לשנות מהותית את אופייה. ובכל זאת, נראה שנעשתה כאן הקשחה מסוימת של מערך המתלים, עם משקל נכון יותר במערכת ההגה. גם סרח העודף הקצר מאחור, לעומת הסדאן המוכרת, זוכה לביטוי חיובי.

בכל מקרה, בשורות רבות אין כאן, ובמיטבה האקסנט מציעה יכולת סבירה אך כזו שאינה משתווה לרמה האירופאית. להגה יש כעת משקל נכון מבעבר, אך התקשורת והדיוק עדיין לקויים, כולל חופש מוגזם במרכז. תת ההיגוי בולט, והאחיזה שמייצרים הצמיגים הצנועים - 175/70 וחישוקי "13 - אינה מרשימה.

נוחות הנסיעה בעיר זכאית לציון "סבירה", והגם שהאקסנט אינה מטלטלת את יושביה יתר על המידה, היא אינה מפנקת אותם כפי שהיה ראוי. אותה נוחות בינונית אינה משתפרת כאשר יוצאים לכביש המהיר והסלול היטב, וזה כבר חבל. כאן, בסביבה זו, יפריעו לנהג ולנוסעים גם רעשים מיותרים של רוח וצמיגים.

מערכת הבלימה, כאמור, אכן עברה שיפור ניכר. ומערכת ה-ABS - או נכון יותר תגובותיה - משופרת. אך למרות זאת, צלילת החרטום בזמן בלימה מוחשית, ונסיקת האחוריים שבאה עמה, עלולים לשכנע את צמד הגלגלים האחוריים להינעל ללא סיבה מיוחדת.

המציאות שונה

אז ככה. האקסנט המחודשת עדיפה על קודמתה, אך לצערנו, לא באופן המשנה את כללי המשחק. הנקודות החזקות בה - מראה משפחתי מגודל ואיכות גימור - שופרו באופן ניכר. לעומת זאת, הצד הדינמי אינו מספק עדיין, וכך גם מרחב המחייה. אז זה טוב, או רע?

לצערו של היבואן, האקסנט נוחתת למציאות שונה מקודמתה. מצד אחד היא כבר לא הקטנה-גדולה היחידה והזולה של יונדאי בארץ (ראו גטז). מאידך, יונדאי יכולה להתמקד בלקוחות המשפחתיים ובציי הרכב, וכאן משחקות לטובתה מספר נקודות.

ראשית, המתחרה הקשה ביותר שלה, דייהו לאנוס, כבר איננה. מחליפה לה תנחת רק בקיץ. שנית, המראה המגודל שלה מתאים לקהל יעד המחפש משפחתית. בוודאי יותר מסופר-מיני עם ישבן מלאכותי ובמחיר דומה.

ואז מגיעים למחיר. 99,000 שקלים אינם מעט כסף עבור מעין סופר-מיני-גדולה, אך לאור התייקרות המתחרות, זהו מחיר הגיוני למדי. למעשה, ביונדאי מקווים לקפיצה גבוהה עוד יותר בקבוצת "האלף שש-מאות", שתביא לקוחות נוספים של משפחתיות, כאלה שלא יכולים להרשות לעצמם מכונית גדולה יותר, מתוצרת יפן או אירופה.

כאשר זה יקרה, והסיכויים לכך טובים (או רעים, תלוי...), תהפוך האקסנט לאחת הקניות הכדאיות כאן. ומי אמר שצרות של אחרים אינן מבשרות רווח מהיר?