"מי רוצה להתחרות בנו?"

מקריות מסקרנת, או תזמון מושלם? כנראה שלעולם לא נדע את התשובה המדויקת. אבל דבר אחד ברור. אף אחד לא התעלם מהעובדה שבדיוק בזמן השקת מיניוואן-קומפקטי חדש לענקי הרכב פורד (אירופה) ופולקסווגן, חשפה רנו דור שני לסניק - הרכב שהמציא פחות או יותר את פלח השוק הזה, והצליח מעל ומעבר למשוער.

ולכן, הגם שזו אינה פתיחה הוגנת לשיחה, אני מפנה שאלה ראשונה בנושא זה דווקא לפטריק לה-קוואמה, ראש מחלקת העיצוב של רנו. "תראה מה קורה" הוא אומר לי מיד. "אנו משיקים דור שני למיניוואנים, והם עוסקים בחשיפת דור ראשון בלבד. לכן הם יודעים עלינו כמעט הכל, אבל לנו יש יתרון של מאגר לקוחות רב ומאד מרוצה.

לה-קוואמה, אותו כבר פגשתי בעבר לא פעם, נראה לי - באופן חשוד מעט - באמת מרוצה מהשאלה. הוא מתרווח במושב, מחייך חיוך רחב והייתי מוכן כמעט להשבע שזרק מבט חטוף לכיוון מכשיר ההקלטה - להבטיח שהוא פועל...

והוא התחיל

"בוא ונגיד את זה ככה. איני רואה יותר מדי סיבות לחשש, לא אחרי שראיתי מה הם הצליחו לייצר. הפורד מעוצב באופן שמרני למדי, הגם שיש בו איזון נכון בין המרכיבים השונים. התוצאה הסופית בהחלט הרמונית מבחינת עיצוב, אבל הוא נראה לטעמי יותר מדי 'סטיישן מוגבה', פחות מדי 'מיניוואן'. וברור כמובן שהם מאמינים כי אין דרישה מספקת לשבעה מקומות ישיבה. בדיוק לכן אנחנו נייצר שתי גרסאות מיניוואנים - אחת עם חמישה, השנייה עם שבעה מקומות...".

ועכשיו הוא מתפנה לטפל בפולקסווגן טוראן. "זו מכונית שמרנית אפילו יותר, בעיקר מבחוץ, אבל מתוכננת היטב בפנים. יש כאן חבילה טובה ואיכות מרשימה, אופיינית לפולקסווגן. אבל הבעיה הגדולה שלו היא שמדובר ברכב מאוד אפרורי, אחד שלא מושך תשומת לב. אנשי רנו כבר נהגו בו, וגם עיתונאים שונים סיפרו לנו כי אף אחד לא העיף בו מבט חטוף אפילו ברחוב, למרות שהוא חדש לגמרי. וזה מאד נדיר במכונית חדשה.

נכון יהיה להניח כי בזמנים קשים מבחינה כלכלית, אנשים רבים מעדיפים אנונימיות על מוחצנות. ואז יש לפולקסווגן הזה יתרון. אז מה? בזמנים כאלה יש גם אנשים שמעדיפים ללבוש בגד מנייר אריזה חום, כי ככה הם רוצים. ואגב, אם כבר נייר אריזה דהוי, זה בדיוק מה שמזכיר לי הטוראן."

לה-קוואמה אינו מפסיק לחייך בינתיים, ומוסיף להפגיז. "שני הכלים מאוד תחרותיים. ובדיוק כמונו, שמו דגש על חללי אחסון חכמים מאד. אבל שוב, לנו יש עליהם יתרון עצום. ראשית, כי יש לנו הרבה יותר מידע בדרך לשיפור הקיים, ושנית כי כולנו יודעים שעדיף להמציא מגמות, ופחות כדאי לעקוב אחריהן במידה כזו או אחרת של חיקוי".

והוא ממשיך

ומכיוון שנראה לי כי המעצב המרוצה מעצמו סיים להתפייט אודות המתחרים, הגיע הזמן לבדוק את מוצריו-הוא. למשל, האם הוא לא מסכים עם הקביעה כי הסניק החדש שמרני מדי, צפוי הרבה יותר מהמגאן? והוא בהחלט מסכים, אבל כמובן מסייג ומסביר.

"אל תשכח שמדובר ברכב הנמכר והרווחי ביותר במשפחת המגאן, ובהפרש גדול. הסניק הוא בפירוש שדה הקרב האמיתי שלנו, וכאן אנחנו חייבים למכור הרבה, הרבה מאד. חוץ מזה, הסניק אינו מפתיע במראהו, גם מכיוון שהמגאן בעלת השלוש והחמש דלתות עשו עבורו עבודת הכנה מצוינת".

ומה למדה רנו מהסניק היוצא, שיישמה בחדש? פטריק אינו מתקשה לענות. "הסניק היה רכב חכם מאוד, אך סבל למשל מתנוחת נהיגה לא טובה, עם הגה אופקי מדי, אותו לא אהבו חלק מהנהגים (ואני מתאפק להזכיר לו שכולם, למעט יחידי סגולה, חשבו שמדובר בסידור זוועתי… א.ש). אני חושב שעכשיו תנוחת הנהיגה קרובה יותר למכונית פרטית, ותמצא חן בעיני מגוון נהגים רחב יותר.

חוץ מזה, הפלטפורמה החדשה נוחה יותר עבורנו מבחינת עיצוב, ובמיוחד היחסים בין מיקום הגלגלים למרכב עצמו. סרחי העודף קטנים יותר, יש איזון טוב יותר בין החלקים וגם בהיבט הרוחב, הסניק של היום אינו נראה נפוח ושמן על צמיגיו, כאילו הוא רחב בהרבה מבסיסם. הוא פשוט נראה יותר אלגנטי.

האישיות

ומה לגבי העתיד? "יש לנו תוכניות פיתוח מגוונות. הודענו הרי על שתי גרסאות אורך, אם כי ברור לנו שגרסת חמישה מקומות ישיבה תהיה פופולרית יותר. רוב האנשים הרי לא רוצים כלי ארוך וכבד יותר, כמו אופל זפירה ופולקסווגן טוראן", הוא ממשיך להקניט את המתחרים. "ברור גם שעקב נטייתו של הסניק לטפס מעלה במקצת מבחינת מיצוב, יתפנה מקום למיניוואן קטן יותר, אותו נציג כנראה בקרוב". ואני מופתע שהוא אינו מזכיר את השמות המפורשים כמתחרים – אופל מריבה ופונטו אידאה.

"אתה צריך להבין שהיום קל יותר לייצר הרבה מכוניות על בסיס פלטפורמה נתונה, יחד עם מענה לדרישות שונות של הקהל. פעם ייצרנו מכונית אחת לכל הלקוחות, ואף אחד לא התלונן. היום אנחנו משתדלים להתאים מכונית לכל לקוח פוטנציאלי. ככה זה בתחום העיצוב של היום, עם פרסונליזציה של המוצר, גם בבגדים ואפילו בבתי מגורים".

ביקור חטוף

אז נכון, לה-קוואמה נשמע בפירוש מתנשא, אך כאשר אני מתגנב באישון לילה אל תא הנוסעים של הסניק החדש – שהיה נעול במהלך שעות התצוגה - אני מבין למה הוא מתכוון. המיניוואן הזה אכן נראה הרבה יותר אלגנטי מבעבר, וללא ספק מושך מהמתחרים, עם מראה מגובש בוגר ומעודן מבעבר.

סביבת הנהג שונה מהותית מזו שבמגאן, עם יחידת מחוונים דיגיטלים הממוקמים במרכז. תנוחת הנהיגה טובה הרבה יותר, וכבר לא מזכירה אחיזה בהגה משאית קטנה. תא האחסון הענק (15 ליטר) בין המושבים, עם מנגנון פתיחה מקורי, הוא רק אחד הפרטים שנראים איכותיים בהרבה מבעבר. ויש כאן גם תא כפפות ענק ומקורר, חלק מסוללת תאים המציעה 91 ליטרים מרשימים.

ובקיצור, הוא מרשים אותי, הרבה יותר מכפי שניתן להניח בתחילה. הוא גם מעלה שאלה נוספת. כזו שהמתחרים חייבים לתת עליה את הדעת. האם ימשיך הסניק החדש להיות אחד ויחיד, או שמא יצטרפו אליו אחרים? התשובה על כך תלויה בדרך שבה הוא מנהג על הכביש. כי אם גם כאן יחול שיפור דומה, יש לכל השאר בעיה גדולה מאד. מאד מאד.