ספרים לפסח: למי לתת מה?

כבר שנים שאף אחד לא רוצה לקבל ממני מתנות לחג. את אנחות האכזבה שנשמעות כשאני מניחה ליד כל צלחת את העטיפה המלבנית המוכרת, אפשר לשמוע עד ערי המסכנות של פרעה. בהתחלה הם עוד היו אופטימיים. "זה הספר הנהדר הזה שכתבת עליו בשבוע שעבר?" הייתה אימא שלי שואלת, רק כדי לגלות שאותו דווקא השארתי לעצמי. "זה לא יכול להמשיך ככה." הודיע לי אבא שלי השנה. "אנחנו רוצים ספרים טובים, מאלה שאת שומרת לעצמך, מאלה שאת היית רוצה שיקנו לך, מאלה שהיית רוצה שנקרא ושאת חושבת שנאהב." אז זהו, חסל סדר אנוכיות, ברוך הבא סדר פסח, עם רשימת הקניות שלי, שמכילה רק ספרים טובים שתרצו לשמור לעצמכם, שתקוו שיקנו לכם, שתאהבו ושיגרמו לאנשים שאתם אוהבים לאהוב אתכם עוד יותר.

לאחות שאתם הכי אוהבים:

6 הנבחרים - הוצאת עם עובד
לרגל חגיגות השישים להוצאה ערכה עם עובד משאל קוראים שאת תוצאותיו – שישה מספרי ההוצאה באריזת מתנה יפיפייה ובעטיפות חדשות – ניתן למצוא בימים אלו על המדפים. שניים של מרקס ("מאה שנים של בדידות", "אהבה בימי כולרה"), "חצוצרה בוואדי" של סמי מיכאל, "התפסן בשדה השיפון" של סלינג'ר, "הנסיך הקטן" ו"רומן רוסי". מבחר נאה לכל הדעות שאותו תוכלו להעניק לאחות (או לאח) שכועסים עליכם מאז שסילקתם את הנ"ל מהמדפים בבית של ההורים ולקחתם אותם לעצמכם. גם המחיר חסכוני למדי, כ-400, ואם אתם ממש לחוצים בכסף, תוכלו גם להפריד את החבילה ולתת לכל אחד ספר אחר.

לאב ההולל:

"גרגנטואה ופנטגרואל", פרנוסואה רבלה, הוצאת דביר, מצרפתית: עידו סבוק, 854 עמ'.
איזה ספר! פה כאב הלב שלכם יהיה עצום ורב, ומה שינחם אתכם היא התקווה שמישהו יקנה גם לכם אותו לחג. יצירת המופת הניהליסטית, המצחיקה עד כלות והשנונה להחריד של רבלה תורגמה לראשונה במלואה בעברית, במפגן מרהיב של תרגום מעודכן. מגדל בבל בנוי לתלפיות של סיפורים ואנקדוטות מחייהם של שני הענקים השתיינים והזללנים ושל בני משפחתם ההוללים לא פחות, הכתוב במגוון מרהיב (נמאס מהסופרלטיבים? תקראו, אז נדבר) של סגנונות הכוללים שירים, חידות, משחקי מילים, מתכונים ותיאורים אנטומיים שנעים מהמענג למזעזע.

לחבר הרגיש:

"ביום שבו ירו בראש הממשלה", עוזי וויל, הוצאת ידיעות אחרונות, 234 עמ'
ושוב הוצאה מחודשת שיש לברך עליה. ספר הסיפורים המקסים של וויל מכיל כמה מפנינות הסיפור הקצר בארץ. סיפורים קטנים, הדוקים, רגישים ונבונים, שכל אחד מהם יצבוט לכם את הלב עוד קצת ובדיוק כשתרגישו שאתם לא יכולים יותר יתערבב העצב ביופי ובשמחה. גיבוריו של וויל הם תמיד ילדים שתרצו לאמץ, נשים שתתאהבו בהן וגברים שלא ממש קיימים על פני הפלנטה, אבל אם היו, הייתי מתחתנת אתם מייד. וכשכל זה עטוף בכשרונו המוכח של וויל למילים ולמה שבניהן, מה עוד צריך?

לבן הדוד שמתחיל השנה ללמוד קולנוע ולא מפסיק לדבר על זוויות צילום:

"עושים את זה", עורכת: בתיה גור, הוצאת עם-עובד, 194 עמ'.
מורי ורבי אברם הפנר היה נוהג לומר על כל תסריט שלו, שאם הוא לא יקבל עליו כסף, הוא יהפוך אותו לספר. תלמידי בית-הספר לקולנוע וטלוויזיה סם שפיגל, החליטו לעשות משהו דומה, אבל שונה לגמרי. האסופה הזו מאגדת 39 סיפורים קצרים של בוגרי בית הספר, שהחליטו להסיר לרגע את אוזניות הסאונד, לוותר על כיסא הבמאי ולחבוש את כובעו של הסופר. לא לחשוב על מצלמת יעף אלא על מעוף הדמיון. זה עובד? לפעמים. מספיק פעמים בכדי להמליץ על הספר הזה, שמעלה שאלות מרתקות על הקשר בין האומנות השביעית לפרוזה ועל ההבדל בין תסריט לסיפור, ושמכיל, בין השאר, גם כמה סיפורים ממש טובים.

לדוד ההיפוכונדר:

"מרק – המדריך הרפואי השלם לבית ולמשפחה", הוצאת כנרת, תרגום: אדר ארנון, עדי גרוס, טל כרמל – שקד, 1506 עמ'
גם לכם יש את ההיפוכונדר המתון שיושב בשולחן הסדר, בולע גלולה עם כל מנה ומתלונן על גובה הכולסטרול? את הסבתא שלוחשת לאימא שלכם שהשיעול שלכם מדאיג מאוד וכנראה שיש לכם שפעת אסיאתית? לאלה וגם לאלה, מדריך "מרק" הוא מתת האל. כל מה שתרצו, מאבחון שפעת נפוצה ועד טיפול במחלות מין, מאכסון תרופות ועד חיתוכי צבע של גוף האדם. פשוט מושלם. אם לג'רום ק. ג'רום (שלושה בסירה אחת) היה מדריך "מרק" בבית, הוא לא היה צריך ללכת לספריה כדי לגלות שאין לו צניחה חופשית של הרחם.

לאח שמתגייס:

"הפסיכולוגיה של השלומיאליות בצבא", נורמן פ. דיקסון, הוצאת משרד הביטחון, מאנגלית: עמנואל לוטם, 445 עמ'
איזו הוצאה מחודשת מבורכת, וככל הנראה, בדיוק בזמן. ספרו הוותיק של דיקסון, שאזל מן החנויות כבר לפני שנות דור, הוא מעיין גרסא עיונית לעלילות החייל האמיץ שוויק, לא מהצד של הטוראי הפשוט, אלא מצדו של המצביא. מה גורם לרמטכ"לים מסוימים לחזור הביתה, עטורי זרי דפנה ותהילה, ולאחרים להתגנב בשער האחורי כשזנבם טמון היטב בין רגליהם האחוריות? מה היו תסביכי הילדות וההיסטוריה האישית של המצביאים השלומיאלים ביותר בכל הזמנים? מומלץ במיוחד לשוקלים קריירה צבאית.

לבנות הדודה החוכמולוגיות:

"סודות ההצפנה", סיימון סינג, הוצאת ידיעות אחרונות, מאנגלית: זהר בר-אור, 525 עמ'
פעם קראנו להם חנונים, עכשיו אנחנו מפחדים שהם יקימו חברות ענק שנסחרות בבורסה או יזכו באלפי שקלים ב"כספת". בשבילם, ספרו של סינג יהיה אולי קליל מידי, אבל הוא עדיין מענג ללא גבול ומכיל פענוחי צפנים היסטוריים ומתמטיים מגרים, החל מאלו שהשתמשה בהם מרי מלכת הסקוטים, דרך האניגמה הידועה ועד צפני האבטחה במחשבים של ימינו. כשרונו של סינג לפשט מתמטיקה מורכבת להמונים הוכח כבר בספרו הקודם "המשפט האחרון של פרמה", וגם כאן הוא מצליח להפוך את הרצפים הבלתי פתירים של אותיות ומספרים לשפה שווה לכל נפש, ושווה בכלל.

לאחות הקטנה שרוצה להיות הרמיוני גרינג'ר:

"חיי קסם", דיאנה ויין-ג'ונס, הוצאת כתר, מאנגלית: נטע ידיד, 250 עמ'
עוד מעט, ממש עוד מעט מגיע אלינו הפוטר החדש, אבל בינתיים נסתפק בספרה של ווין-ג'ונס, סופרת ילדים פופולרית ומוערכת, שזה ספרה הראשון שרואה אור בעברית. גם כאן יש ילדים-מכשפים וטירה עצומה שבה לומדים את תורת הקסם, ולא בכדי. "חיי קסם" נחשב להשפעה הגדולה ביותר על רולינג חביבתנו. גיבורינו הפעם הוא חתול, ילד יתום שמגיע עם אחותו גוונדולין, מכשפה מוכשרת, לחיות תחת השגחתו של הקוסם הגדול ביותר בדורם. בלא ידיעתו נקלע חתול למאבק בין – ניחשתם נכון - כוחות האור לכוחות השחור. תנחשו מי מנצח. הקצב יהיה אולי איטי מידי למי שהתרגלו למשחקי קווידיץ' מהירים, אבל עדיין, מדובר בממתק מקסים שיקל על ייסורי ההמתנה.

"טאק לנצח", נטלי באביט, הוצאת זמורה ביתן, סדרת מרגנית, מאנגלית: יעל ענבר, 132 עמ'.
כמה קטן, ככה יפה. סדרת מרגנית מוכיחה שוב שעוד כוחה במותניה בספר הילדים הקצר והיפיפה הזה, על משפחה אחת שגילתה במקרה את מעיין הנעורים. נשמע כיף? ממש לא. או כמו שמסביר אבי משפחת טאק לויני פוסטר, הילדה הקטנה שגילתה במקרה את סודם, "העולם ממשיך לצמוח, ואנחנו נשארים במקום...החיים חולפים על פנינו." אין ב"טאק לנצח" קסמים של ממש ואווירה של אגדת ילדים קלאסית. העוצמה שלו טמונה בפשטות המקסימה ובכמעט-ריאליזם שבה מתארת באביט את חיי המשפחה מאריכת השנים, את שפעת הטבע המקיפה אותם ואת בחירתה של ויני. מאה שלושים ושניים עמודים של ספרות נפלאה, לא רק לילדים.

לאח הקטן שרוצה להשתלט על העולם:

"ארטמיס פאול", אואן קולפר, הוצאת כינרת, מאנגלית: דורית דליות-רבינוביץ', 271 עמ'.
ארטמיס פאול הוא גאון מחשבים, מולטי מליונר ורב פושעים בן לאומי, והוא בסך הכל בן 12. יש לו אינטיליגנציה גבוהה וסף סיבולת נמוך, ואין לו שום ייסורי מצפון על כך שהוא עומד לבצע את תוכנית הסחיטה המופלאה והמופרזת ביותר שתוכננה אי פעם. הוא עומד לסחוט את עם הפיות. כן, כן, יש פיות, והן ממש לא מה שחשבתם שהן. מתברר שעם הפיות התפתח במקביל לבני האדם, מכל בחינה, גנטית וטכנולוגית. יש להם מערכת תחבורה משל עצמם, מקורות אנרגיה שלא שמענו עליהם ומערכת בירוקרטיה סבוכה ומעצבנת, בדיוק כמו אצלנו. כשארטמיס מצליח להניח את ידיו על עותק מספר החוקים של הפיות, דרכו להשתלטות על עולמן ולהשבת משפחתו לימי הזוהר שלה, סלולה. מלבד ארטמיס תזכו לפגוש גם את באטלר, המשרת האישי הנאמן שלו, פיה מכוחות השיטור של העם הקסום בשם הולי שורט, גמד זולל אדמה בשם מאלץ' ועוד מגוון דמויות ססגוניות. לא תמיד הספר מגניב כפי שהוא היה רוצה להיות, ויותר מפעם אחת הוא כורע תחת עומס ההמצאות של עצמו, אבל בסך הכל, מדובר ברעיון חינני ומבוצע היטב, עם טוויסט מעניין בסופו.

לקטן שמתעקש לעזור לכם כשאתם באמצע הבישולים לחג:

"השף הקטן – אגדה של מטבח", ארז קומורובסקי, הוצאת לחם ארז, ארז קומורובסקי (מתכונים: אסנת אבוטבול-נגריס) 61 עמ'.
מעשה במיכאל הטבח המוכשר מהגליל שנחלץ לעזרתה של נסיכה כלואה שנחטפה על ידי מכשפה רעבה. כדי להציל את הנסיכה חייב מיכאל לבשל שלוש ארוחות מלאות למכשפה הגרגרנית, ורק אחר כך יוכלו לחיות באושר ובאושר. כדי להגיע אל האושר הנכסף מספק קומורובסקי מגוון מתכונים חביבים שיסייעו למיכאל הקטן להיחלץ מצרה גדולה. זה אומנם לא בית הממתקים של עמי ותמי, ובטח לא יצירת המופת הקלאסית, "ילדים מבשלים", אבל הסיפור חביב (גם אם לוקה בקלישאיות יתרה) והמתכונים ברובם קלים להכנה, למרות שכדאי לחכות אתם לאחרי החג כי רובם ידרשו השגחת מבוגרים והפעלת מכשירי חשמל שונים במטבח.
ומה הבאתי לאימא? את הספר הנהדר שכתבתי עליו בשבוע שעבר, כמובן.