המטרה: להדביר את דואר הזבל

הדואר המסחרי המיותר שמציף את תיבות הדואר האלקטרוני של משתמשים פרטיים וארגונים הופך בהדרגה לאחת הבעיות המטרידות ביותר באינטרנט ולאתגר עבור חברות טכנולוגיה ומשתמשים.

חברת המחקר "ג'ופיטר" מעריכה כי 2,200 הודעות זבל התקבלו בממוצע בכל תיבת דואר אלקטרוני בשנה האחרונה. חברת ברייטמייל" (Brightmail) המציעה פתרונות נגד דואר זבל, טוענת כי כ-40% מהודעות הדוא"ל שהתקבלו בתיבות המשתמשים ב-2002 הן זבל, גידול של כשמונה אחוזים לעומת 2001.

כפי שהווירוסים הביאו לצמיחת תעשיית האנטי ווירוס, דואר הזבל הקים את תעשיית ה-"אנטי ספאם", שמטרתה למגר את התופעה. עשרות רבות של חברות מפתחות כלים שאמורים לעצור את דואר הזבל לפני שהוא מגיע לתיבת הדואר של המנוי. חברות אלה מציעות פתרונות שונים כמו שימוש בתיבת דואר מקוונת שנסרקת מסביב לשעון, העברת הדואר לנמען רק לאחר שהשולח יאמת את זהותו באמצעות תגובה על מענה אוטומטי ועוד.

פתרונות רבים והבעיה נמשכת

מיקרוסופט ואפל מפתחות טכנולוגיות שכל תכליתן לעצור את המטרד לפני שהוא מגיע לתיבה, חוקים נגד שליחת דואר זבל חוקקו בעשרות מדינות ברחבי העולם. על מנת להימנע מדואר הזבל, משתמשים משנים כתובות דואר, מגדירים מסנני דואר זבל על פי מלות מפתח ב"אאוטלוק" ותוכנות דואר אלקטרוני אחרות, יוצרים רשימות של משתמשים מורשים ועוד. למרות הכל, רבים מאתנו לוחצים על מקש ה"Delete" פעמים רבות מספור.

מומחים לענייני דואר הזבל סבורים כי יש צורך בפתרון מרחיק לכת כדי להביא לצמצום התופעה במידה ניכרת. הפתרון המיוחל כרוך בהטמעת טכנולוגיות האנטי ספאם בבסיס ארכיטקטורת האינטרנט.

כוח המשימה למחקר האינטרנט (IRTF), ארגון שפורש חסותו על קבוצות מחקר במטרה לקדם פיתוח טכנולוגיות חדשות בתחום ארכיטקטורת האינטרנט, הפרוטוקולים והיישומים, התגייס על מנת לטפל בתופעה.

קבוצת המשימה נגד דואר הזבל (ASRG) הוקמה כדי לבדוק אילו שינויים דרושים תיקון בטכנולוגיית האינטרנט במטרה לצמצם את שטף הספאם. חוקרי הקבוצה נפגשו לראשונה בחודש שעבר לאחר שהתכתבו לא מעט באמצעות רשימת תפוצה בדואר האלקטרוני, עד כי החברים החלו להתלונן שהם מקבלים יותר דואר אודות "אנטי זבל" מאשר דואר זבל.

בשנת 1982 הגדירו חוקרי ה-IRTF את "פרוטוקול הדואר הפשוט" (Simple Mail Transfer Protocol (או בקיצור SMTP) - סטנדרט שמשמש להעברת דואר אלקטרוני באינטרנט.

"SMTP פותח לפני 20 שנה, כאשר האינטרנט היה שונה לחלוטין - פתוח מאוד ואמין", אמר פול גדג', יו"ר המחקר של קבוצת המשימה החדשה ומנהל המחקר בחברת האבטחה CipherTrust. "היום האינטרנט אינו אף אחד מהדברים האלה".

מגוון רחב של פתרונות

ההצעות שהועברו ברשימת התפוצה של קבוצת המחקר נעות על הציר שבין שדרוג הפרוטוקול SMTP עד לשינוי סטנדרטים אחרים באינטרנט כדי למנוע משלוח המוני של דואר אלקטרוני.

חלק מהמומחים מציעים אמצעים שיחייבו כל שולח דואר להזדהות ולוותר על האנונימיות שלו. לחילופין, הם מבקשים להקים מערכת דואר אלקטרוני חדשה בה ישתמשו רק גורמים מהימנים שאינם מנצלים לרעה את השירות. הצעות מרחיקות לכת אף מחייבות כל משתמש לשלם תשלום סמלי עבור כל הודעה שנשלחת, על מנת להפוך את המשלוח ההמוני לבלתי כדאי עבור הזבלנים.

הפתרון האידיאלי הוא זה שיוכל לעצור את דואר הזבל כמה שיותר קרוב למקור שליחתו, על מנת שלא ייווצר עומס גדול על הרשת, אומר ג'דג'.

עבודת המחקר והפיתוח בנושא דואר הזבל עלולה לארוך שנים, על אף שיש מומחים המאמינים שהפתרון יושג מהר יותר מכפי שצופים אחרים. הבעיה המרכזית היא שאין הסכמה אפילו בדבר הגדרתה המדויקת של הבעיה.

"דואר הזבל של אחד הוא הצעה מסחרית מפתה עבור אחר", אומר ג'ף בריינרד, מנהל השיווק של ספק מערכות הדואר האלקטרוני מירפוינט (Mirapoint) וחבר בקבוצת המחקר החדשה.

חברי הקבוצה צריכים לבחון אם הפתרונות המוצעים משפיעים על היבטים נוספים של מערכת הדואר האלקטרוני, על מנת שלא יפגעו בחוויית השימוש ולא יביאו למחיקת או חסימת דואר אלקטרוני לגיטימי.

דיוויד ברלינד, עורך באתר חדשות הטכנולוגיה "זי די נט" ומייסד חברת "ג'ם ספאם" (JamSpam), שמפתחת פתרונות נגד דואר זבל, מציג דוגמה לצד השלילי של "חסימת יתר". ברלינד ניסה לשלוח כתבה לעורך שלו בחודש אוקטובר, 2002. הכתבה מעולם לא הגיעה ליעדה בגלל שאדם אחר השתמש בשרת האינטרנט שלו לשלוח דואר זבל וספק האינטרנט חסם זמנית את כל ההודעות שנשלחו מאותו שרת.

שילוב של פתרון טכנולוגי וחוקי

ג'דג' מבטיח דיון מעמיק על היתרונות והחסרונות של כל פתרון לדואר הזבל לפני שיחליטו החוקרים מהי ההצעה הזוכה. לאחר מכן, החוקרים יגישו את ההמלצה שלהם לגופים שקובעים את הסטנדרטים באינטרנט. האישור הסופי של ההמלצה ויישומה צפויים לארוך זמן רב, כך שאל תצפו להיעלמות דואר הזבל מחר.

בשלב זה, קבוצת החוקרים עוסקת בפתרונות טכנולוגיים בלבד ולא דנה בסוגיות החוקיות והמשפטיות הנובעות מתופעת דואר הזבל והפתרונות המוצעים, בהן חופש הביטוי והעיסוק של המשווקים באינטרנט ועד לחוקים שמיועדים לחסום את הזבלנים.

כל פתרון שיוצע לבסוף לתופעת דואר הזבל חייב לשלב בין פתרונות משפטיים וטכנולוגיים, אומר ג'דג', "למשל, פתרונות טכנולוגיים כמו מערכות לאיתור פריצות וטכנולוגיות פיירוול משמשים לטיפול בהתקפות על רשתות מחשב. במקביל, יש חוקים שמאפשרים להגיש תביעה נגד פורצי מחשבים. רק השילוב בין שתי הגישות האלה מספק לנו פתרון אמיתי".

אך כמו במקרה של פורצי המחשבים, עצירת דואר הזבל עשויה להתברר כמטרה סיזיפית, שלא תושג לעולם, והמשחק של חתול ועכבר בין הזבלנים לאנשים שמבקשים לעצור אותם יימשך. הזבלנים תמיד יאתרו נקודה חלשה בטכנולוגיית האנטי ספאם או בחוק וימשיכו להטריד את הגולשים.

"יש להבין כי תמריץ כלכלי מניע את הזבלנים, המעונינים להעביר את ההצעות שלהם לכמה שיותר משתמשים", אומר ג'ף שנייגר, מנהל הטכנולוגיה בחברת "ברייטמייל", "התמריץ הזה רק ילך ויגבר".