היום שאחרי: 4 הלוויות לקרבנות הפיגועים

הערב (יום ד') הובאה למנוחות תושבת נווה צוף, שרה לישה, שנרצחה אתמול. מסע הלוויה יצא מבית הלוויות סנהדריה בגבעת שאול ועבר דרך רחובות מרכזיים בירושלים, כולל עצירה מול מעון ראש הממשלה.
תלמידיה של שרה הגיעו היום לירושלים והפגינו בגן הוורדים. "תנו לצה"ל לנצח", היתה כותרת ההפגנה. "אנחנו מקווים להיות אלו שיפיצו את הלהבה מבחינה ציבורית ואחרינו יבואו רבים", אמר גדי בן זמרה מנהל האולפנה במעלה לבונה, שם לימדה שרה. כל מאה הבנות הלומדות בה הגיעו היום לגן הורדים בירושלים ונשאו שלטים "מורה שלי נרצחה".
מועצת יש"ע פעלה היום כמו מכונה משומנת היטב, בזו אחר זו הגיעו משאיות לגן הורדים ופרקו במות, רמקולים, שולחנות, כסאות, דגלים ושלטים. בצורה מאורגנת הגיעו תלמידי בית אל ותלמידות האולפנה, עם תיקים עמוסים, מונים לשהייה ממושכת. האוהלים הוקמו במהרה, חברת קייטרינג הגישה ארוחת צהריים והתלמידות עמלו על הכנת שלטי המחאה.
גנן העיריה ניסה לשווא להתחנן בפני המפגינים שלא יפגעו בערוגות הוורדים המטופחות. הפקח הערבי ביקש בנימוס ובמבוכה גלויה שהמשאיות הפורקות את הציוד יעבירו אותו דרך השביל ולא דרך ערוגות הוורדים אבל אף אחד לא ממש התייחס אליו. "הוא מעצבן והוא ערבי", אמרה אחת המתנחלות. נכון לעכשיו שביתת המחאה מתוכננת להימשך עד סוף השבוע.
שרה לישה, בת 38, נשואה ואם לחמישה ילדים, התגוררה בנוה צוף, כ-15 שנים. "היא היתה פעילה מאד בכל הנעשה בישוב, מוכרת ואהודה", סיפרו חבריה, "היא אהבה את הארץ". שרה ורקר, מורה בביה"ס נוה צוף, סיפרה על שרה לישה שנהרגה: "היא היתה אשה מיוחדת ומקסימה, ואם מסורה, נושא ארץ ישראל בער בה, והיא התכוונה להגיע לאוהל המחאה. עכשיו היא לא תזכה לעשות זאת, אנחנו פה במקומה", אמרה.

רב"ט עמית זאנה: "נלחם והתעקש עד שהסכימו לגייסו"

בסוף השבוע האחרון היה עמית זאנה, 20, מנתניה, בחופשה בביתו. אף אחד לא תיאר לעצמו שזו תהיה חופשתו האחרונה. ביום ראשון הוא שב לבסיסו בביה"ס הטכני בחיפה, והתכונן לקראת יציאה ביום שני לאבטחת ישובים.
זנה התגייס לצה"ל לפני כחודשיים. הוא סיים את ללמוד במגמת אלקטרוניקה בביה"ס אורט ליבוביץ בנתניה, המשיך ללמוד בכיתה י"ג, ויכול היה להמשיך גם לי"ד - אבל הוא סירב והחליט להתגייס לצבא. "למרות שהיתה לו מגבלה רפואית והוא יכול היה להשתחרר מן הצבא, הוא נלחם והתעקש - עד שהסכימו לגייסו".
שכנו וחברו, ארז פרידמן, אמר: "אני לא מעכל שהוא נהרג, לא מסוגל אפילו לחשוב שהוא לא ייכנס אלי הביתה ויתחיל להשתולל כפי שנהג כל הזמן. מגיל אפס אנחנו יחד, הוא כמו אחי. אני לא תופס שלא אראה אותו יותר".
עמית זאנה הוא בן הזקונים של ז'אנט ומרדכי זאנה, שלהם עוד שתי בנות, כרמית בת ה-24, ושרון בת ה-28. היום הוא הובא למנוחות.

רב"ט אלעד ולנשטיין: "הכל בא לו בקלות"

אלעד ולנשטיין נולד באשקלון ולמד במקיף עירוני א' בעיר. חבריו, שנאספו אמש בחצר בית הוריו, סיפרו כי אהב לשחק כדורסל וכדוריד, היה מדריך בצופים, אהב לצחוק ולעודד את כולם. אחיו, דביר, בן 23, סיפר: "אלעד היה מבריק בלימודים, הכל בא לו בקלות".
אימו של אלעד, עדנה, היא מנהלת בית הספר שבו למד, ואביו עוזי עובד בתעשייה האוירית במשרד אלתא באשדוד. אלעד ושני אחיו הגדולים אהבו את הים, גלשו בגלשני רוח, ואך טבעי היה שאלעד התגייס לחיל הים לפני חודשיים, והחל בקורס סטי"לים בחיפה.
אלעד תכנן לאחר השחרור ללמוד בטכניון רפואה, ולמסד את יחסיו עם חברתו יעל, שאיתה יצא שנתיים וחצי. הוא הותיר אחריו שני הורים, עוזי ועדנה, ושני אחים, תומר בן ה-27, ודביר בן ה-23. היום הוא הובא למנוחות.

גבי זגורי: "נהג לעזור לאנשים"

נהג המשאית גבי זגורי היה נשוי ואב ל-3 ילדים קטנים. במשך כמה שנים שירת בצבא הקבע, ולאחרונה עבד בחברת קטיף כנהג משאית, והיה נוהג לנסוע מדי יום לאיזור גוש קטיף, למרות האירועים בשטחים.
חברו של זגורי, יצחק לוי, סיפר שזגורי נהג לעזור לאנשים. "אני מכיר אותו מאז שהיינו ילדים. הוא אדם ש-24 שעות ביממה היה רק צוחק. אני ממש בהלם ולא מעכל את מה שקרה". היום הוא מובא למנוחות.