הכי מוביל בעיר

שום דבר ברכב הגדול והכבד לא הכין אותי לאקורד פתיחה כה רועש. אחרי הכל, מדובר במוביל נוסעים תמים ולא כזה האמור להשמיע יללות צמיגים בכל זינוק, ולגרור מבטים מאשימים ברחוב. אבל זה מה שקורה כאשר מצמידים למיניוואן תמים מנוע שופע מומנט במידות אמריקניות, ומוותרים על בקרת אחיזה.

עבור האורחים שעל הסיפון, שסונוורו מיידית מדלתות חשמליות, מושבים רכים ומפנקים ותאורת יקרות, היללות הוכיחו כנראה כי אכן מדובר בקונקורד. האמנם מדובר בשיא הפאר והנוחות של קטגוריית המיניוואנים?

אגדה אמריקנית

על כלי רכב רבים מוצמדת תווית "עשה היסטוריה", אבל במקרה שלפנינו מדובר באמת ובתמים באחד כזה. הוויאג'ר של קרייזלר מחזיק בכיסו כמה וכמה תארים מהפורמט הזה, ולא משנה מה יספרו לכם ברנו, לא משנה כיצד יציגו את האספאס.

כאן מדובר חד וחלק במיניוואן האמיתי הראשון בעולם, שהוצג עוד ב-83'. חוץ מזה, הוא גם המיניוואן הנמכר ביותר בעולם, עם לא פחות מעשר מיליון יחידות שירדו עד עתה מפס הייצור, ורבות מהן עדיין נעות על הכביש, האמריקני בעיקר יש לציין. ומעל הכל, זה הדגם שהחזיק לבדו, במהלך שנים מספר, את מותג קרייזלר בחיים. אז מגיע לו.

בתחילת שנות השמונים, כאשר מצב קרייזלר נראה אנוש יותר מזה של פיאט היום, נזכרו המהנדסים ברעיון מעניין שנדחה על-ידי מנהלי החברה עוד ב-73': מדובר היה בוואן קטן לנוסעים, שיצליח להיכנס לחניה הביתית המקורה. ההצלחה הייתה מהירה והוויאג'ר סימן תחייה מחדש לקרייזלר. הוא המשיך להתפתח כאשר הדגם הנוכחי הנו דור רביעי לשושלת, אבל מבוסס על פלטפורמת קודמו שהוצג ב-96'. זה אומר שהוא עדיין מצויד בקפיצי עלים ארכאיים מאחור ותיבה אוטומטית עם ארבעה הילוכים בלבד.

גם בארץ מהווה הוויאג'ר נקודת אור עבור היבואן. הוא אמנם לא היה מיניוואן ראשון בארץ, אך הוא היחיד במבחר של קרייזלר שמהווה יריב למתחרים בעוד שאר המכוניות סובלות מתגי מחיר שערורייתיים. זהו המיניוואן היחיד בארץ שמוצע בשתי גרסאות מרכב: ארוך (480.5 ס"מ) ועוד יותר ארוך (509.5 ס"מ) שמכונה טאון-אנד-קאונטרי.

ואגב, רק חלק מההבדל - 15 ס"מ - נמצא בבסיס הגלגלים. עד כה נמכר הוויאג'ר בארץ עם מנוע ה-3.3 ליטר, V6 ו-174 כ"ס, כאשר באירופה נמכרת גם מרובעת צילינדרים (2.4 ליטר, 143 כ"ס) וגרסת דיזל (ידנית כמובן) עם 143 כ"ס. ואולם מה שמחזיר אותנו למושב הנהג בוויאג'ר היא נחיתת גרסת ה-3.8 ליטר הארוכה אשר מתהדרת בתואר המיניוואן החזק בארץ.

המראה

קרייזלר זוכה באופן תדיר לתשואות בתחום העיצוב והוויאג'ר מדגים מדוע. בניגוד למתחרים אפרוריים מצליח הוויאג'ר להראות מושך ויוקרתי. מדובר בכלי גדול מאמריקה וזה בולט מייד, אך השילוב בין חישוקים נוצצים, שבכה גדולה ומחייכת, ופסי חיכוך כוחניים יוצרים מראה נעים וחסון.

בתא הנוסעים הסיפור יותר מורכב. המרחב הגדול יחד עם הציוד הרב, המושבים הנפרדים במרכז, לוח המחוונים הלבן ושפע העור יוצרים תחושה מהודרת והאורחים יביטו בפליאה בדלת תא המטען שנפתחת ונסגרת חשמלית ממש כמו דלתות הצד. הוא נראה מפואר ויוקרתי מכל מתחרה בארץ.

אבל אחרי כן מתגלות הפרעות אופייניות, החל בפלסטיק אמריקני שמצליח תמיד להראות לא איכותי, דרך מתגים לא פוטוגניים (השיא הוא מתג תאורת הערפל) ועד צמות חוטים חשופות ליד צירי הדלתות. דוגמא קיצונית היא ידית שחרור בלם היד המכוערת שנמצאת ליד זו של פתיחת מכסה המנוע ומשמיע צליל חלול.

הנדסת האנוש אף היא אמריקנית למהדרין, עם בלם יד ברגל, בורר לא נוח ממוט ההגה, מנוף אחד לתפעול האיתות והמגבים והסתרה של תפעול מערכת השמע מההגה (יש כאלה שלא מצאו זאת עד היום). מערכת השמע המצוינת לוקה בשפע מתגים ממש כמו בקרת האקלים היעילה לשלושה אזורים (ימין שמאל ואחורה) עם פתח אישי לכל נוסע.

על התקרה בחרו בקרייזלר למקם את מחשב הדרך כאשר בסמוך אליו שפע מתגים לפתיחה החשמלית של הדלתות ותא המטען. זה ממש לא נוח, ודורש תשומת לב מוגזמת בייחוד אם צריך גם להרגיע את הילדים מאחור. ויש גם חסרים מעוררי תמיהה כמו העדר אפשרות לסגירת פתחי האוורור המרכזיים, או לכיוון מלא של ההגה (שנע רק מעלה מטה) או להרמה אוטומטית של החלונות (מתגים אלה גם לא מוארים). בולט יותר חסרון בקרת יציבות בכלי כה יקר.

בתחום המרחב נוטל הכלי הארוך שפע נקודות. לפחות כרגע אין בארץ עוד כלי שמסוגל לשנע שבעה באווירה כה נעימה ומרווחת. זה בולט במיוחד בשורת המושבים השלישית שיכולה לאכלס מבוגרים ושהכניסה אליה נוחה יחסית. הוויאג'ר הארוך שומר על תא מטען גדול גם בתפוסה מלאה ואין עוד מיניוואן מקומי שמצליח בכך.

אמריקני

לוויאג'ר החזק יש מנוע במידות אמריקניות נדיבות של 3.8 ליטר, אבל משושה הצילינדרים המיושן עם שסתומים עיליים מסתפק ב-218 כ"ס ב-5000 סל"ד נמוכים. המומנט הנדיב - 33.8 קג"מ - מתייצב במלואו רק ב-4000 סל"ד. וכך אחרי פרפור גלגלים ראשוני ומבטיח יסתבר שלא מדובר ברכבת אקספרס היפראקטיבית.

הביצועים אמנם טובים לסוג זה של רכב אך לא עוצרי נשימה. המשקל הגדול (כמעט שני טון) ויחסי העברה הארוכים עושים את שלהם, ממתנים את הקצב ותורמים לתחושה שהמנוע מתעורר רק מעל 4000 סל"ד. אז הוא גם נשמע יותר עם נהימה אמריקנית אופיינית. ובכל זאת לא קשה להגיע עמו לאזור ה-180 קמ"ש המרביים או לשייט סביב ה-140 קמ"ש.

התיבה עצמה אינה נמרצת או מתוחכמת במיוחד והיא מעלה הילוך גם אם נעלת אותה באחד המצבים. שפע המומנט מסייע לכך שהביצועים דומים גם כאשר על הסיפון שבעה נוסעים עם מטען. צריכת הדלק תנוע בין 5.5 ל-6.5 ק"מ לליטר תלוי ברגל שעל המצערת ובעומס.

יותר וואן

הוויאג'ר מגיע מארץ כל האפשרויות עם כיול מתלים שונה מזה שבגרסה האירופאית (אשר מיוצרת באוסטריה). ולכן ההתנהגות היא יותר וואן ופחות מיני, וזה בולט מייד ברכות המוגזמת שמביאה לצלילת חרטום בכל בלימה וזוויות גלגול תלולות בפניות.

המשתמשים בנתיב הנגדי עלולים להיבהל, ממש כמו הנהג, וזה עוד לפני שדווחו על תת ההיגוי הבולט שיכול במצבים קיצוניים להביא אותך לנתיב הנגדי. זה לא קורה הרבה, גם בגלל שיחסי ההעברה הארוכים ממתנים את הכוח וגם בגלל שהוויג'אר מפציר בך להירגע. ההגה דווקא מציע פעולה סבירה, עם דיוק הולם אבל היציבות הכיוונית במהירות גבוהה על כביש שאינו מושלם היא כצפוי לא מבריקה.

יחסית למבנה הארכאי של המתלה האחורי, קפיצי עלים, מצליח הוויאג'ר להציע נוחות נסיעה סבירה. ואולם למרות הרכות, הוא מתקשה לסנן את שיבושי הכביש העירוני. המצב משתפר משמעותית כאשר הוא עמוס לעייפה ולמירב הפינוק זוכים יושבי השורה המרכזית. ברחובות העיר הצרים יזכיר הוויאג'ר שגם במידות הוא לא ממש מיני אלא יותר XXL.

מדהים לגלות שהאחים החלשים מקישים בתופים אחוריים, אבל לפחות הגרסה שלנו היא כבר בעידן הדיסק. זה לא אומר שהבלמים לא מתעייפים תחת עומס, בכל זאת מדובר בכלי כבד, אבל לפחות הם עושים עבודה נאותה ברוב הזמן.

אין אופוזיציה

אבל הקלף האמיתי של הוויאג'ר למרות מחירו היקר, הוא פשוט העדר מתחרים אמיתיים בארץ. זה המיניוואן הכי חזק בארץ, הכי גדול ובוודאי הכי מהודר. אם תרצו להסיע שביעייה לא סודית בנוחות זו האפשרות המתאימה ואם תאלצו להוסיף מטען זו היחידה.

נכון שהוא מעדיף נהיגה רגועה, ולוקה בגימור אמריקני אבל בסופו של דבר האווירה נעימה. הבעיה כמובן שעל שפע האבזור וההדר תאלץ לשלם מחיר גבוה מאוד של - 279,000 שקלים. זה הרבה יותר ממה שתידרש לשלם על ה-MPV היעיל אך אפרורי של מאזדה או הוויאג'ר הבסיסי (שעולה 225,000 שקלים בגרסה הקצרה), אבל בגלל הייחוד זו הגרסה המבוקשת במבחר של קרייזלר.

אבל היריב האמיתי של הוויאג'ר בתחום יהיה האספאס החדש, במיוחד בגרסת הגרנד המוארכת. על פניו נראה המיניוואן הצרפתי מיוחד, מושך ויוקרתי יותר, וזה אומר שלוויאג'ר לא נותר עוד זמן רב ליהנות מהבדידות בצמרת.