פיז'ו 206RC - אשליות?
פיג'ו מציגה את ה-206RC שהיא הסופר מיני החזקה ביותר שלה. האם זו תהיה ה-GTI המודרנית שכולנו ממתינים לה? או שמא פשוט כבר אי אפשר...
שש בבוקר. אני עדיין מטושטש, קלות, וממצמץ מול קרני שמש ראשונות וזוהרות בארץ הבסקים. מוזר, אבל יחד עמן מגיע גם צלצול טלפון. "מר שאולי", אומר המרכזן "הגיע הזמן לקום". לעזאזל, אני שונא לקום בשעות כאלה. פשוט שונא. אבל הפעם אני קופץ דווקא בזריזות מהמיטה, ועשרים דקות אחר כך כבר מסיים את האספרסו הכפול של הבוקר.
אחרי הכל, היום הוא יום מיוחד עבורי. כי בחניון המלון בביאריץ ממתינה לי מכונית שחייבת לענות על מספר שאלות מהותיות. כמו למשל אם היא מצליחה לשחזר את אחת האגדות המוטוריות המהנות ביותר של עולם הרכב המודרני, ה-205GTI של פיז'ו. או האם היא תהיה האחת שמנערת את תעשיית הקטנות-חמות ומשיבה לה את הכיף האדיר שהיה ואיננו עוד. קוראים לה הרי 206RC, והיא לפחות מצוידת בנתונים שמאפשרים לה לעשות זאת. האמנם?
אשליות?
כבר שנים שנראה לי כי הציפיות מכל פיז'ו חזקה, ובמיוחד כזו שמתחילה בספרה 2, הן עצומות, מוגזמות ומופרזות. טומנות בחובן את כל האשליות, החוויות, הדמיון והמציאות שהיו לנו בעבר, וכל הריגושים שעוררו בנו לפני שנים המכוניות הנפלאות ההן. אני רק לא שוכח להזכיר לעצמי כי פיז'ו תמיד הצליחה דווקא בניסיון שני. כמו במקרה ה-205, 106 ואפילו 306, שקבלו לקראת סוף דרכן את הגרסה הטובה והספורטיבית מכולן.
זו גם פעם ראשונה בה אני חווה את ה-206RC על הכביש, למעשה בגרסה סופית ולאחר מקצה שיפורים קל של כל ארסנל ה-206. והיא נראית טוב. אגרסיבית מספיק כדי שיהיה ברור לכל נער צעיר כי זו לא "עוד 206". יחד עם זאת, היא אינה רעשנית מדי או חסרת טעם. וכך, דקה או שתיים אני מסגל לעצמי תנוחת נהיגה טובה במושב הספורטיבי של פיז'ו. שניות בודק שכל המחוונים נראים היטב, אני עושה גם את המהלך המכריע ומסובב את המפתח.
מנוע 2.0 ליטר שפותח בסיוע לוטוס ומכרום, עם הספק מרבי של 180 כ"ס, נשמע כמו פראי על הנייר. אבל הוא מתעורר לחיים באורח תרבותי למדי. הוא אינו מדומם בשחרור מהיר של המצמד, ומספק דחף נאה עוד כאשר מחט מד הסל"ד נמצאת בתחילת הדרך. וכן הוא אוהב לראות את התחום האדום, ומבטיח לזמר שנסונים כאשר המחט תגרד את הסימן 7,000. נשמע טוב.
ואני בודק אותו, את כל מה שיש בו. ואני מבטיח לכל נהג שמעט בנזין זורם בעורקיו כי הוא יתקשה שלא לחבב את הזמזום המתקתק, הגובר והולך. המנוע המדויק הזה אינו שקט אמנם, אבל בהחלט מפתה ללחוץ עוד ועוד. הוסיפו לכך בורר הילוכים בעל מוט קצר ומהלך מקוצר, ואפילו יחסי העברה קצרים במיוחד. מה שמסביר מדוע כבר ברגע הראשון אתה יודע כי מדובר כאן במכונית מהירה מאוד.
ועוד אשליות?
אבל רגע. אנחנו עוסקים הרי בפיז'ו, יצרנית הרכב שתמיד האמינה במוח, יותר מאשר בכוח. יצרן שתמיד העדיף שלדה והיגוי מעולים, על-פני ביצועים בקו ישר. וגם כאן אני מקבל תשובה די מיידית. ההיפר-אקטיביות של הדגמים הקלאסיים, אלה שהטיסו אותך לכיוון הנכון עוד לפני שחשבת, אינה כאן. ההגה מדויק אמנם ובעל תגובה מהירה, אבל עם צמיגים כה רחבים וגדולים (205/40R17), קשה לצפות לתקשורת וחדות "של פעם". ולמרות שפע הכוח והמשקל הקל יחסית, גם תגובות השלדה בוגרות, מדודות יותר, נכונות להבטיח את שובך הביתה בחתיכה אחת. היא אינה מתלהבת, לא מושכת אותך למשחקים אסורים. וזה קצת חבל לי בכל זאת.
ולכן אני משכנע עצמי להתרשם יותר מהיציבות הנהדרת למכונית כה קטנה, מאחיזת כביש מצוינת, ובכל זאת פחות מתלהב. אז נכון, יש כאן את אותו הידוק קו מיידי לאחר הרפיה מהמצערת, זכר למסורת של פיז'ו. אבל גם התגובה הזו פחות דרמטית, ואפילו בלימה קלילה בכניסה לפניה והעברת משקל לחרטום, אינה מאפשרת הידוק קו ספונטני. כך שיש בהחלט "לוחמת הגה" עם ביטול בקרת היציבות, ותת היגוי צפוי שהייתי מוותר עליו ברצון. מצד שני היא אינה "מתרסקת" על כביש משובש, ושומרת גלגלים בקשר מלא עם האספלט. מה שמבטיח כי על כבישי ישראל יהיה לה קל יותר מאותן "ישנות וטובות". כן, אם שאלתם, היא תהיה מהירה בהרבה.
ושוב אשליות?
נכון, בינתיים מדובר בטעימה ראשונה בלבד. חסכתי מכם בינתיים את כל המספרים, וכל הנתונים, וההבהרות וההסברים, תירוצים והצטדקות. אלה יגיעו אחר כך. ובכל זאת, אני יכול כבר לדווח כי 206RC יותר הרשימה אותי, פחות הדליקה. גם לעומת אחיותיה לבית הצרפתי. בכתבה הבאה אפרט הרבה יותר, אך אין ספק כי רשימת השינויים גדולה, ומשפיעה מיידית. אגב, גם מבחינת שימושיות. כי אין כאן גלגל רזרבי (אצלנו יהיה, על חשבון נפח מטען), וברשיון המכונית יופיעו הספרות 2+2, ואלה מבהירים כי היא בפירוש אינה מתאימה לכל אחד, ודורשת הקרבה. האם היא באמת שווה את זה?
אני עדיין לא משוכנע. ובאותו זמן גם בטוח לחלוטין כי ה-RC הזו מבהירה, למי שעוד לא השתכנע, כי הקטנות החמות עליהן גדלנו לא ישובו עוד. אז אנשי פיז'ו מבהירים לי כי מבחינה פוליטית הם אינם יכולים לייצר "GTI של פעם". הם מעדיפים לייצר היום מכוניות "הגיוניות". אז יופי, היא אכן מרגישה סולידית, ועולה בצרפת אפילו פחות מקליאו ספורט - היריבה שבדרך. מה שמבהיר שיש לנו כאן עסק עם בחירה הגיונית, כנראה תמורה טובה למחיר. אלא שזה לא בדיוק מה שחיפשנו במקור. או שאני טועה?
המשך יבוא...
