מאבטחים: סכנת חיים בשכר נמוך

המאבטחת שבלמה אתמול את המחבלת בקניון העמקים בעפולה, הדר גיטלין, מאושפזת במצב קשה בבית החולים והרופאים חוששים שיאלצו לקטוע את רגלה. המאבטח הנוסף שעצר את המחבלת שילם על כך בחייו.

הבוקר (ג') פורסם ב-ynet, כי שתי הצעות חוק נפרדות הקוראות לשיפור תנאי ההעסקה של המאבטחים ולהשוותם לאלו של חיילים ושוטרים הונחו היום על שולחן הכנסת. אחד המציעים, ח"כ אהוד יתום (ליכוד), מבקש לבצע תיקון ל"חוק הביטוח הלאומי" בעלות מוערכת של יותר מ-5 מיליון שקל כדי להשיג מטרה זו.

ההצעות החדשות לא יפחיתו את הסיכון המקצועי הכי גדול שמציע שוק העבודה לכ-100 אלף מאבטחים שעובדים כיום בישראל, אבל ללא ספק ישפרו את מאפייני העבודה בו.

18 שקל לשעה

השכר הבסיסי בשוק האבטחה עומד על 18 שקל לשעה. רק חלק מהחברות משלמות תוספת של 150% בערבי חג (יום כיפור ופסח) ובשבת. אלו שאינן משלמות את התוספת הזאת לעובדיהן עוברות על החוק.

בחלק גדול מהחברות קיים תשלום שונה למשימות אבטחה שונות. על בתי קפה וקניונים למשל, יקבל המאבטח את השכר הקבוע לשעה, אבל על פרויקטים כמו אבטחת כביש חוצה ישראל או אחרים יקבל תוספת של שקלים בודדים לשעה. ד', מאבטח בן 23 בעל ותק של כשנה וחצי שעבד במספר חברות אבטחה מספר, כי מאבטחי התחבורה הציבורית מקבלים מעט יותר: "כנראה שהם עובדים במסגרת גדולה ומסודרת יותר".

ליקויים ברישוי נשיאת נשק

בדרך כלל, מאבטחים שאינם חמושים לא ישתכרו יותר מ-18 שקל לשעה. יצוין, כי ישנן חברות שאינן מקפידות על תהליך אישור נשיאת הנשק של עובדיהן ומציידות אותם בנשק בלי לבצע את הבדיקות הנדרשות מול משרד הפנים - בעיה חמורה בפני עצמה.

חלק גדול מהמאבטחים הם משוחררי צבא. אלה מהם שיעבדו כחצי שנה באבטחת מוסדות חינוך יזכו למענק של "עבודה נדרשת" שעומד על כ-7,000 שקל. יצוין, כי בענף התפתחה "תרבות קומבינה" שבה החברות מדווחות שעובדים זכאים למענק גם אם אבטחו מקומות שאינם מתאימים לתנאיו.

"המכה החולה של הענף"

מתברר, כי השכר בשוק האבטחה אינו תלוי רק במספר שעות העבודה.

ד' מספר על שיטה רווחת של חברות האבטחה לצמצם עלויות באמצעות קנסות שמושתים על העובדים. לדבריו, מדובר ב"מכה של הענף". בחברות רבות נפוצה שיטת הקנסות לפי תעריפים שנעים בין כ-50 לכ-150 שקל: קנס על איחור למשמרת, קנס על הופעה לא מגולחת והסעיף הטעון ביותר – "התנהגות בלתי הולמת".

לדברי ד', את הסעיף העמום הזה חברות האבטחה מנצלות "כדי להרוויח כמה שיותר כסף על חשבוננו". הוא מדווח על מפקחים מטעם החברות "שסיגלו צורת התנהגות מגעילה שמתמחה בסחיטת תגובות שמאפשרות להם לקנוס את העובד על 'התנהגות בלתי הולמת'. אתה לא יכול להתווכח במקרים כאלה, אחרת תפסיד את מקום העבודה שלך לגמרי". לדבריו, חברות רבות שיכללו את העניין לשיטה והן מציבות למפקחים מכסות ברורות של קנסות שהם צריכים לייצר מדי חודש עבור החברה.

ענין נוסף הוא הגיל. בדומה לדוגמנות, להבדיל, גם בשוק האבטחה לגיל העובדים יש משקל משמעותי. "כלל הברזל הוא פשוט", אומר ד', "ככל שאתה מבוגר יותר אתה מרוויח פחות". ד' מסביר כי חברות אבטחה שמנסות לעמוד בסטנדרטים גבוהים לעולם יעדיפו מאבטחים בשנות העשרים המוקדמות ובייחוד משוחררים טריים. "בדרך כלל, הם שריריים יותר ועדיין חיים ומשדרים את הפוזה הצבאית, שמתאימה לג'וב הזה. ללקוחות זה חשוב".

מצד שני, חברות שלא מקפידות על סטנדרטים כאלה תמיד יעדיפו אנשים מבוגרים יותר. לדברי ד' מבחינת החברות יש לעובדים בגילאי 45-50 יתרונות רבים: "האנשים האלה חייבים להתפרנס ולייצר כסף, הם כבר לא גרים אצל ההורים ויש להם משפחה. לכן, מוסר העבודה שלהם גבוה – הם יכולים לעבוד 30 שעות רצוף, לנוח כמה שעות ולחזור לעבוד".

לא סופרים שעות

לטענת ד', מספר השעות של העובדים לא עומדת בראש מעייניהן של רוב החברות. "זה פשוט לא מעניין אף אחד, גם אם בן אדם כבר קרוע מעייפות ויורד מאוד ברמת העירנות שלו. לפעמים הלקוח מחייב את החברה לספק לו שני שומרים כי מדובר במשמרת ארוכה ואז אחד נח ואחד שומר".

לדברי ד', "אנשים מחזיקים כחצי שנה-שנה בחברה ואחרי זה עוברים לחברה אחרת. במקרים של אבטחת פרויקטים ספציפיים האנשים 'מושכים' גם כשנה וחצי ואפילו שלוש שנים".

א' הוא מנכ"ל של חברת אבטחה מובילה וותיקה. לדבריו, החברה שלו נוהגת בהגינות עם עובדיה ורגישה במיוחד לנושא אישור נשיאת נשק. עם זאת הוא יודע שלא כל החברות נוהגות כך.

לטענתו, האשמה בשיטת הקנסות בפרט ובתנאי השכר בשוק האבטחה בכלל היא החברה למשק וכלכלה (המשכ"ל), בבעלות מרכז השלטון המקומי. הוא מאשים גם את משרד האוצר שלא מעביר לה מספיק תקציבים.

החברות: המכרזים מורידים אותנו לזנות

לדבריו, "תנאי המכרזים של המשכ"ל מורידים את החברות לזנות. מראש אין לך מרווח, כך שמראש נציג הממסד מעמיד אותך בתנאים שאם לא תמצא דרך לרמות לא תרוויח בהם. חלק נרתעים אבל רבים ניגשים למכרז בכל זאת".

א' טוען, שגם שיטת הקנסות מוכתבת מלמעלה. "במכרז קובעים תעריפים שלפיהם יקנסו את החברה: למשל, מאבטח עם כפתור פתוח בחולצה יעלה לחברה 100 שקל קנס".

א' מודה שגם בחברה שלו אין תנאי פנסיה. "אף חברה בארץ לא תצליח לעמוד בזה" הוא אומר, "ברגע שהחברה תחתום על הסכם פנסיה לעובדים היא תפשוט רגל".

לדבריו, חברות האבטחה מרוויחות בעיקר מאירועים פרטיים, אבל חשוב להן לעבוד עבור הרשויות המקומיות כדי לשמור על המוניטין של החברה.

ממרכז השלטון המקומי נמסר בתגובה, כי תמחור המכרזים נקבע בלעדית על ידי משרדי החינוך וביטחון הפנים. "אנו מודעים לבעיות שתוארו, שמשפיעות הן על תנאי שכר המאבטחים והן על טיב האבטחה. אנו נאבקים מזה שנים להעלות את התעריפים, אך ללא הצלחה".