לא מתגייסים
הקיום הישראלי חשוב, אבל הקיום היהודי חשוב יותר
יש לי חדשות בשבילכם. אנחנו החרדים לא נהנים מזה שבנינו לא מתגייסים לצה"ל. אנחנו סובלים מהמצב בו מוטחת בנו ביקורת השכם והערב. נמאס לנו להיות שק החבטות הקבוע, קצה נפשנו בריטואל בו אנו מוקעים אובססיבית. ואף אחד לא אוהב להיות המוקע הרשמי על עמוד הקלון של המדינה.
אז למה אנחנו מתעקשים לא להתגייס? התשובה אחת: חשוב לשמור על ביטחון המדינה, אבל יש, בעינינו, משהו חשוב יותר. הערך העליון בעינינו אינו המשך קיומה של הישראליות המזרח תיכונית, למרות שזה חשוב וגם נחוץ; המטרה העליונה מבחינתנו היא הבטחת שרידותה של היהדות. ואנו חדורי שליחות בכך.
אנחנו החרדים משקיעים אנרגיה רבה בחיזוק הזהות היהודית ובמלחמה בהתבוללות. אנחנו מחנכים את בנינו בישיבות כדי שיוכלו להמשיך הלאה את הקיום היהודי הייחודי. לזה אנחנו מתכוונים באמרנו שהישיבה היא גם סוג של שירות צבאי. הישיבה, מנקודת מבטנו, היא שירות לאומי מובהק הנגזר באופן ישיר מהאתוס היהודי ומהצרכים הדחופים של העם היהודי.
הדגש המופרז המושם על השירות או אי-שירות הוא דגש קרתני הנובע מראייה צרה ופרובינציאלית. כיהודים אנחנו חלק מעם עתיק בעל היסטוריה ארוכה ותפוצה נרחבת הנמצא כעת בסכנת הכחדה רוחנית ממשית. במקום להשקיע את האנרגיה במלחמה בהתבוללות, בחינוך יהודי ובחיזוק הזהות היהודית אנו מתעסקים בקיום המקומי והישראלי.
נמאס לנו מהרטוריקה המקטבת, המשתמשת בטיעונים רגשיים ונעדרת יכולת התבוננות ערכית. כדאי שכולנו נבין, גם אם לא נסכים: היהדות רואה בלימוד התורה שליחות לאומית ממדרגה ראשונה. התרופפות לימוד התורה מהווה סכנה קיומית ממשית לעם היהודי. במעטפת החימוש נגדנו אין די בקני ארטילריה; גם צבא כפול ומשולש לא יספיק. אנו נתונים בצומת היסטורית מסוכנת ביותר: מסביבנו מיליארד וחצי מוסלמים. היהדות רואה צורך לא רק בהצלה פיזית (צה"ל) אלא גם בהצלה רוחנית (לימוד תורה).
למי שחשובה בעיניו הישראליות בלבד אין תחליף אמיתי לגיוס צבאי, אבל מי שחשובות לו גם היהדות והיהודיות יודע שאין תחליף לישיבות. ואנו חייבים להודות כי בסדר העדיפויות הערכי, המדינה חשובה, אבל היהדות חשובה יותר, הרבה יותר.
הרב ד"ר דניאל נשיא מכהן כמנהל ארגון "מנוף – המרכז למידע יהודי"