מתקני שעשועים לילדים: צעד לא בטוח

יותר מעשר שנים אנחנו חוזרים ומתריעים כאן על מתקני שעשועים מסוכנים לילדים הפזורים ברחבי הארץ. אבל למרות העלייה במודעות, המצב בשטח עדיין בכי רע. בחלק נכבד מהמתקנים נמצאים עדיין ליקויים מסוכנים ואף מסוכנים מאוד. פעם אחר פעם אנחנו קוראים על אסונות של ילדים שראשיהם או איברי גוף אחרים שלהם נלכדו במתקני שעשועים, או שנפצעו ממסמרים, ואשר משלמים מחיר יקר על אוזלת ידן של הרשויות.

"על-פי הערכת מכון התקנים, המופקד על עריכת הבדיקות של מתקני השעשועים, ב-80% מהמתקנים מתגלים ליקויים המוגדרים כקריטיים, כלומר מסכני חיים", אומרת גלית אבישי, מנכ"ל המועצה לצרכנות.

לדבריה, בדיקות שערכה המועצה במתקני שעשועים העלו כי הסכנה להילכדות ראש הילד היא החמורה ביותר וגם השכיחה ביותר בין הסכנות שנמצאו.

מי מפקח על המתקנים?

במכון התקנים בודקים מדי חודש כ-250 אזורי משחק של ילדים. לדברי טל כהנא מהמעבדה למכניקה במכון, בשנתיים האחרונות נבדקו כ-5,000 אזורי משחק. ברובם נמצאו ליקויים.

מתקני השעשועים בגנים הציבוריים זוכים לבקרה מסוימת, אם כי מוגבלת. גנים אלה שרויים תחת פיקוחו של הממונה על התקינה במשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, גרישה דייטש, שבודק 200 גנים בשנה. לעומת זאת, במתקני שעשועים המצויים בגנים, במעונות יום ובבתי-ספר אין אפילו הסכמה מי האחראי לטיפול בנושא. הרשויות מגלגלות את האחריות זו לפתחה של זו.

לדברי אבישי, אין היום בישראל מי שאחראי לאכיפת הבטיחות במתקני משחקים במוסדות החינוך. התקן מטיל על הרשויות המקומיות חובות ברורות לגבי מאפייני המתקנים, תחזוקתם והנהלים לשמירה על תקינותם, והפרת הוראות התקן מהווה עבירה על החוק. בעלי המתקנים - הרשות המקומית בדרך-כלל - אחראים להזמנת הבדיקות שהתקן מחייב. מדובר בבדיקה ויזואלית מדי חודש, שמטרתה לגלות מפגעים בולטים לעין, ובבדיקת התאמה לתקן אחת לשנה. משרד החינוך הוא זה שאחראי לוודא שבעלי המתקנים אכן ביצעו את הבדיקות בתדירות הנדרשת. כשמתגלים ליקויים, עליו לוודא שהם תוקנו.

אלא שמשרד החינוך טוען כי איננו אחראי למיצוי הדין עם הרשויות שבתחומיהן נמצאו מתקנים מסוכנים במוסדות לימוד. "אנחנו מבצעים מבדקים מעת לעת במוסדות חינוך, ובמידה שאנו נתקלים בבעיות של תקינות מתקני משחקים, אנו רושמים זאת בדו"ח סיכום המבדק ומעבירים זאת לרשות ולבעלי המתקן", כותב למועצה לצרכנות רותם זהבי, ממונה הבטיחות הארצי של משרד החינוך. כלומר, מעבירים ניירות משולחן לשולחן.

בעקבות תגובה זו של משרד החינוך הודיע דייטש כי הוא מוכן לקחת את הנושא לטיפולו ולהגיש תביעות משפטיות נגד רשויות מקומיות שבמוסדות הלימוד שלהן יימצאו ליקויים מסוכנים. באגף הבטיחות של משרד החינוך נבהלו מיד והודיעו שהם מתנגדים לכך.

"המצב לא יכול להימשך כך", אומר דייטש, "משרד החינוך צריך להחליט - או שהוא עצמו מגיש תביעות, או שהוא מעביר לנו את הממצאים ואנחנו נטפל בחומר. אנחנו גם יכולים לתכנן תוכניות בדיקה במוסדות חינוך, במקביל לבדיקות בגני השעשועים שאנחנו עורכים בערים השונות".

דייטש מודה עם זאת שתקציב הבדיקות שלו קוצץ ב-2003 וירד מ-200 בדיקות שנתיות ל-150 בלבד.