אלטרנטיבי: 101 מיטות משונות

בשעת בוקר מוקדמת נסעה יעל חן לקליניקה של שני הילרים, המגדירים עצמם כממציאי שיטה מיוחדת ששמה "טיפול מרחוק". הם השכיבו אותה במיטה נוחה, התיישבו בכורסאות שמולה ומכיוון שהייתה מותשת מההשכמה ומהנסיעה, נעצמו עיניה ברגע שראשה נחת על הכר. שעה לאחר מכן, כשהעירו אותה משינה מתוקה, הם שאלו אם הרגישה במבטים שריפאו אותה מרחוק. יעל, שכבר התנסתה בטיפולים שהביאו אותה למצב של נים-לא-נים ולתחושות מדהימות של ריחוף, השיבה בשלילה.

את צמד ההילרים הזה לא תמצאו בספר "101 מרפאים אלטרנטיביים" (הוצאת "כנרת"), שכתבה יעל חן, עיתונאית (המגזין "מנטה") ועורכת תוכניות טלוויזיה בנושאי מיסטיקה ואלטרנטיבה, כמו "החוש השישי" ו"ג'וד לאק". יותר משנה היא נדדה ברחבי הארץ, חיפשה את המרפאים הטובים ביותר וניסתה על בשרה את כל השיטות – עיסו אותה, דקרו אותה, הפכו אותה מצד לצד, בדקו את המסרים שמופיעים בכפות רגליה, איתרו את מצב הרוח שלה דרך הגולגולת, נעצו בה מחטים יפאניות, לחצו על איברים בגופה, טלטלו, נענעו – והיא מה-זה נהנתה.

"אני לא מכירה מישהו שמעולם לא היה אצל מטפל אלטרנטיבי", אומרת חן. "בשנים האחרונות הרפואה האלטרנטיבית זוכה אצלנו לשגשוג בלתי רגיל. תחת כל עץ רענן נפתחת מרפאה אלטרנטיבית, לכל בית חולים שמכבד את עצמו יש מרפאה אלטרנטיבית, יש לפחות עשר מכללות אלטרנטיביות, שמכשירות מרפאים חדשים וכל זה עוד בלי למנות את המרפאים הפרטיים שמעבירים את התורה מאחד לשני".

ויש לה גם הסבר לפריחה של התחום: "יותר אנשים מודעים כיום לקשר שיש בין גוף לנפש, ויותר מדי פעמים התאכזבנו מהרפואה הקונבנציונלית, שמטפלת רק בסימפטומים של המחלה ולא מטפלת באדם כיצור הוליסטי שלם. כשאתה הולך למטפל אלטרנטיבי אתה עובר תשאול שאורך שעתיים. שואלים אותך איזה צבע אתה אוהב, ומהי עונת השנה החביבה עליך. שאלות שממש לא קשורות למצב הבריאותי ושאם מישהו אחר היה מציג לך אותן היית בטוח שהוא התחרפן, אבל הן חלק מההתייחסות אל האדם כמכלול ולא כאל חולה".

בלי אמונה זה לא יעבוד

- הלכת רק למרפאים שקיבלו תעודה ממכללה מסודרת?

"להיפך, בספר מופיעים גם כאלה שלמדו בחו"ל שיטות שכאן בכלל לא מכירים. שרה פורן מטבעון מטפלת בשיטה שלמדה באנגליה – טיפול במצבי לחץ באמצעות קולניים, שזה מזלגות שמפיקים צלילים. קלייר סגל ממושב יודפת מטפלת בכאבים בשלד בשיטת 'טכניקת בוון', שהכדורגלנים האוסטרליים לא זזים בלעדיה ובארץ בכלל לא מכירים אותה. וסבתא ג'מילה מפקיעין רוקחת כבר 30 שנה סבונים מיוחדים לטיפול בבעיות עור".

- יש גם כאלה שהמציאות שיטות?

"בוודאי. ד"ר פאינה אלחזובה מבת-ים היא רופאה קונבנציונלית שעלתה מקווקז, התמחתה במחלות זיהומיות והמציאה שיטה של טיפול בציור. תוך כדי ציור של האדם שיושב מולה היא מאתרת אזורים בעייתיים בגופו ומקלה על הכאבים.

"בקליניקה של ברכה מזור תלויות תמונות של יותר מ-400 תינוקות שבאו לעולם אחרי שהאמהות שלהם ישבו על מרתח – קערת מים רותחים, שבה יש ענפי רוזמרין ושמנים אתריים.

"אלכס קרטן מתל-אביב המציא את 'שיטת ג'יירו קינטיקס', לטיפול בפרקינסון ובניוון שרירים. הוא משכיב את החולה על מזרן, מטפס עליו, מתגלגל וזוחל עליו וכך המטופל מפתח מודעות לצורה שבה הגוף שלו מגיב".

- יד על הלב, זה לא היה קצת מצחיק?

"גם במצבים שנראו לי מוזרים הכרחתי את עצמי להישאר רצינית, מפני שאין לי ספק שלאוטוסוגסטיה יש משקל רציני. אם אתה לא מאמין – זה לא יעבוד. אבא של כלתי סבל מכאבי גב. שלחתי אותו להילר שמאוד הרשים אותי וכשהוא אמר 'אני אלך רק כדי לעשות לך טובה', ידעתי שזה לא יעזור. במקביל, גיליתי בעצמי הוכחות. ד"ר יעקב פאר מחיפה, שהוא אירידיאלוג (מאבחן מחלות דרך קשתית העין) אבחן אצלי משהו שקשור בבעיית סוכר. רק בשביל הספורט הלכתי לרופא של קופת חולים וביקשתי בדיקה. הרופא צחק עלי, אבל שלח אותי לבדיקות והתברר שהאירידיאלוג צדק. אני אכן נמצאת במצב גבולי, שאם לא הייתי עולה עליו הייתי עלולה לחלות. האירידיאלוגיה נחשבת כרפואה מונעת, מפני שבעזרתה ניתן לאתר חולשות גנטיות ולמנוע את החרפתן".

- אחרי שנה של ביקורים אצל כל מיני מרפאים שונים ומשונים, לא הפכת להיפוכונדרית?

"להיפך, זו הייתה השנה הכי בריאה בחיים שלי. אני בנאדם שסובל כבר 15 שנה מאלרגיות. כל שנה, מפברואר עד אפריל, אני אלרגית לפריחת הברוש – זולגת, דומעת, מתעטשת, אומללה. תוך כדי העבודה על כתיבת הספר חלף החורף ורק כשהגיע חודש יולי פתאום נזכרתי שלא הייתה לי אלרגיה. הייתי המומה ואז הבנתי שפשוט שדרגתי את החוסן הגופני שלי בצורה מדהימה. ולא פלא, מדי שבוע קיבלתי איזה שהוא טיפול – רפלקסולוגיה, שיאצו, דיקור סיני, ייעוץ הומיאופתי או איזה שהוא עיסוי הודי עם שמן, שגם אם לא בדיוק התאים לטמפרמנט שלי, הוא הישרה עלי שלווה. גם בשנה לאחר מכן, כשעיבדתי את הספר, הייתי בריאה. בזכות המרפאים שפגשתי שיניתי את התזונה (לא נוגעת במוצרי חיטה ומוצרי חלב) ועד היום אני מתחזקת את עצמי פעמיים בשבוע בהילינג וברפלקסולוגיה ומרגישה נפלא".

- ומה קרה כשקבעת פגישה עם מרפא ודווקא באותו היום לא סבלת משום בעיה?

"הרבה פעמים הלכתי לעבודה בלי תלונות גופניות ולמרות זאת היה מאוד מעניין להקשיב לאבחונים, במיוחד כשמישהו עלה על בעיה שאותה לא איתר מרפא אחר. ברפואה הסינית, למשל, אפילו אם המרפא דוקר בדיוק באותן נקודות שדקר קודמו, הוא עשה את זה אחרת. ובלי קשר לבעיות הגופניות שכן או שלא היו לי, נהניתי מהמפגש עם האנשים. כשעבדתי על ספרי הקודם '101 מיסטיקנים ישראלים', פגשתי הרבה קנאה ותחרות. כאן, לעומת זאת, מצאתי פרגון עצום. אנשים שלחו אותי לקולגות והמליצו על מרפאים אלמוניים. המרפאים האלטרנטיביים באים מהמון אהבה, בתחושה של שליחות והם באמת מאמינים שאם יכתבו עליהם ואם עוד ועוד אנשים יבואו אליהם, נצליח להירפא מהסטרס, שבעיני כולם הוא המחלה מספר אחת בעולם בכלל ובארץ בפרט".

טיפול במצוקה באמצעות שירה

את המדריך הראשון מסוגו, שכולל הסברים, מספרי טלפון של כל מרפא ותצלומים בעת פעולה, ערכה יעל חן לפי אזורי המגורים של המרפאים.

- למה לא סיווגת אותם לפי מקצועות?

"מפני שכמעט כל מרפא עוסק בחמישה תחומים. מי שמרפא סיני עושה גם שיאצו ורייקי ורפואת צמחים. יצאתי מנקודת הנחה שהקורא שמחפש את המרפא המתאים לו, יחפש קודם כל ליד הבית, למרות שאם מישהו יבטיח לו תרופה הוא ייסע גם עד קצה העולם. את העריכה הסופית של הספר ביצעתי על פי העצה שקיבלתי מהמיסטיקנית בת-שבע עזרא מת"א, שהופיעה בספר הקודם שלי. היא מתקשרת שמחזיקה לך את הידיים ואומרת דברים שאת פשוט לא מאמינה. סיפרתי לה על הספר והיא יעצה לי שהמרפאים יופיעו לפי הסדר הבא: קודם אנשים שמטפלים בראש, כלומר אלה שמתמתחים בתזונה, אחר-כך אלה שמטפלים בגוף, כלומר הילרים שמתמחים בלב ובנפש, ובשלב השלישי אלה שמטפלים בידיים, המעסים למיניהם. עם בת-שבע אני לא מתווכחת".

- יש מישהו שכללת בספר למרות שהוא לא ריפא אותך?

"כן, ד"ר משה צוואנג, שחי בלוס-אנג'לס ומטפל באמצעות תרפיה של כף היד – כשהציפורן שלו חורתת בנקודות מסוימות בכף היד של המטופל. הוא מרפא מחרדות כמו קלסטרופוביה וחרדת נטישה. כיוון שנפגשנו בבית קפה והיה המון רעש מסביב, הוא לא יכול היה להתרכז כדי ללחוץ לי על היד, אבל הוא איתר מיד את הפחד העצום שלי ממקקים. אולי עוד אחזור אליו".

- איזו שיטת ריפוי נראתה לך הכי מוזרה?

"מבלי לפגוע, חלילה, אני מודה שהרמתי גבה כשפגשתי, בבית מלון בגליל, את ד"ר פנינה בר-סלע, שעסקה שנים רבות ברפואה הקונבנציונאלית, בעיקר בחקר סרטן הדם, וכיום מנקה את הגוף ב'שיטת אן ויגמור', באמצעות מיץ של עשב חיטה. מדי בוקר היא סוחטת עשב חיטה במכונה מיוחדת. כמובן שלגמתי אותו בהנאה. איזה טעם היה לזה? של דשא. השיטה שלה כוללת גם חוקנים יומיים, אבל את זה לא עברתי. יש גבול".

- ומי המרפא האלטרנטיבי שמתגאה ברשימת ההמתנה הכי ארוכה?

"פרופסור רפי קרסו, נוירולוג שמתמקד בכאב ובעיכוב תהליכי הזדקנות. צריך לחכות לו הרבה הרבה זמן. אבל היו לא מעט מרפאים שדחו את הצעתי להתראיין ואמרו שהם לא רוצים שום פרסום מפני שגם ככה הם בקושי משתלטים על הקליניקה העמוסה שלהם".

- איזה טיפול הכי ריגש אותך?

"התרגשויות היו הרבה. צח יניב מהרצליה מטפל בבעיות עיכול ותשישות, באמצעות קערות טיבטיות. הוא מניח אותן לאורך כל גופך ומתחיל להקיש במקומות שבהם הוא מרגיש שיש צורך בתוספת אנרגיה. ארז לוינברג מבני-ברק מטפל במצוקות רגשיות באמצעות שירה. הוא מכניס אותך לחדר האטום שבבית שלו, מתיישב על האורגן, מגיש לך ספר שירים – אני בחרתי בשיר 'רואה לך בעיניים' של אתי אנקרי – ומורה לך לשיר אותו שוב ושוב, לפי ההוראות. פעם עם היד על הבטן, פעם עם היד על הלב".

- איזה טיפול היה הכי מכאיב?

"היו הרבה. דניאל גלבוע ממושב ליאון למד בתאילנד עיסוי מיוחד. הוא לוקח את הרגל מעביר אותה אל מאחורי הכתף, את הרגל השניה הוא תוקע מאחורי הכתף הנגדית, הצוואר נוטה לאחור, כך שבשלב מסוים אתה כבר לא יודע מה נמצא איפה, אבל בכל פעם שצעקתי 'איי' הוא רק המהם. בסוף הטיפול הייתה לי תחושת הישג עצומה. כששאלתי אותו למה הוא לא הפסיק כשהתלוננתי על כאבים, הוא הסביר לי שאם יש כאב צריך לעבור אותו. את שיטת 'ואטסו' – שיאצו במים, וליתר דיוק טלטלות במים, עברתי פעמיים. אצל אילנה לם והדי לוי. בכל פעם הפסקתי את הטיפול באמצע מפני שהרגשתי שעוד רגע אני מקיאה".

- ואיזה טיפול הכי כאב לכיס?

"בכלל לא התייחסתי לצד הכספי, מפני שברור שזה סיפור יקר. תרופות הומאופטיות עולות הרבה. אצל מדקר מדובר בסדרה של מינימום עשרה טיפולים ורפלקסולוג ממוצע לוקח 200 שקל לטיפול. אבל מה לא עושים בשביל הבריאות?"

- ועכשיו, כשאת כזו מומחית ברפואה אלטרנטיבית, מה תעשי מחר בבוקר אם תתעוררי עם כאב ראש?

"אני לא אלך לשום מרפא. אני כבר יודעת באיזה נקודות בכף היד צריך ללחוץ כדי להעביר את הכאב. ואולי אני גם אקח כדור, מפני שעם ראש לא משחקים. אבל אם יכאב לי הגב ואחפש מרפא תהיה לי התלבטות רצינית".