אלו יישובים יצאו מרשימת הזכאים?

אחד הסעיפים היותר טעונים פוליטית בפקודת מס הכנסה הוא ההקלה במס לתושבי יישובים מסוימים. במשך השנים כשלו ניסיונות רבים לצמצם את הקלת המס הזאת, ורק כעת במסגרת התוכנית הכלכלית החדשה הם הצליחו. בעקבות כך הוצאו מאות יישובים מרשימת היישובים המזכים בהקלת המס, ובהם כל יישובי יש"ע ורבים מיישובי הנגב. גם ביישובי הצפון, שלתושביהם ממשיכה להינתן ההקלה, הוקטנה התיקרה לשכר המזכה בהקלה. רק בשני יישובים, נתיבות ושדרות, הוגדלה ההקלה.
דוד שי מחילן-טק, מסביר שהכללים החדשים למתן ההקלה פשוטים הרבה יותר מהכללים הקודמים: במקום 3 סעיפים בפקודת מס הכנסה (11, 11 א',11 ב'), תקנות רבות מספור וסבך חוקים המאריכים את תוקף התקנות, מעתה מוגדרת ההקלה על כל פרטיה בסעיף 11 לבדו. "עד כמה נעשתה הגדרתה של הקלת מס זו פשוטה יותר, ועד כמה גדולה המכה למי שנהנו מההקלה עד כה, ניתן ללמוד מגורלם של תושבי אילת", אומר שי. "אלה זכו ל- 3 מקורות להקלה וכל תושב בחר את המקור המיטיב אתו ביותר: הנחה לפי סעיף 11 לפקודת מס הכנסה, הנחה לפי סעיף 11 ב' לפקודה (חוק הנגב) והנחה לפי חוק אזור סחר חופשי באילת. כעת נשללו מתושבי אילת כל שלושת המקורות הללו, והם אינם זכאים יותר להקלה זו".
שי גם מסביר שלתושבי אותם יישובים שעדיין מזכים בהקלת מס ניתנת ההקלה בצורה של זיכוי, כלומר סכום המופחת מהמס המחושב כאחוז מההכנסה החייבת מיגיעה אישית (שבה נכללות גם הכנסת מעבודה, כשכיר או כעצמאי, והכנסה מפנסיה). הכנסה ממקורות אחרים, כמו הכנסה מרכוש או רווח הון, אינה מזכה יותר בהקלת מס זו.

עדיין נהנים מהזיכוי

היישובים שעדיין נהנים מהזיכוי הם: יישובי גבול הצפון - מקבלים זיכוי של 13%, ההכנסה המרבית שעליה ניתן הזיכוי היא 16,420 שקל לחודש וגובה הזיכוי המרבי הוא 2,135 שקל לחודש.
רשימת היישובים: אביבים, אבירים, אבן מנחם, אדמית, אור הגנוז, אילון, אלקוש, בית הלל, ברעם, בצת, בר יוחאי, גורן, גוש חלב, געתון, גרנות הגליל, גשר הזיו, דובב, דישון, דלתון, דן, דפנה, הגושרים, הילה, זיו הגליל, זרעית, חוסן, חניתה, חורפיש, יערה, יפתח, יראון, כברי, כפר בלום, כפר גלעדי, כפר יובל, כפר סאלד, כרם בן זמרה, לימן, מטולה, מירון, מלכיה, מנות, מנרה, מעונה, מעיליה, מעין ברוך, מעלות תרשיחא, מצובה, מרגליות, משגב עם, מתת, נאות מרדכי, נהריה, נטועה, סאסא, סער, ספסופה, עבדון, עין יעקב, עלמה, עמיר, עראמשה, פאסוטה, פקיעין, פקיעין החדשה, צבעון, צוריאל, ראג'ר, ראש הנקרה, ריחניה, רמות נפתלי, שאר ישוב, שדה אליעזר, שדה נחמיה, שומרה, שלומי, שמיר, שניר, שתולה.
קרית שמונה - מקבלים זיכוי של 25%, הכנסה מרבית לזיכוי היא 16,420 שקל לחודש, זיכוי מרבי: 4,105 שקל לחודש.
יישובים בנגב - הכנסה מרבית שעליה ניתן הזיכוי: 10,940 שקל לחודש. יישובים מזכים: מצפה רמון - 25% (זיכוי מרבי 2,735 שקל לחודש), דימונה וירוחם - 20% זיכוי מרבי (2,188 שקל לחודש), אופקים, ערוער, תל שבע, מועצה אזורית רמת הנגב - 16% (זיכוי מרבי 1,750 שקל לחודש).
יישובים נוספים - שיעור הזיכוי הוא 13%, הכנסה מרבית לזיכוי היא 10,940 שקל לחודש. זיכוי מרבי הוא 1,422 שקל לחודש. היישובים הם: בן עמי, גונן, יחיעם, יסוד-המעלה, כפר ורדים, להבות הבשן, נתיב השיירה, נתיבות, עברון, עכו, שבי ציון, שדרות ושייח' דנון.

איך מושפעת ההכנסה?

הזיכוי מחושב, למעשה, כאחוז מסוים מההכנסה החייבת מיגיעה אישית והזיכוי ניתן רק כנגד סכום המס שחייבים בו. מגבלה זו מביאה לכך שבעלי שכר נמוך אינם ממצים את הזיכוי שהם זכאים לו ובמקרים קיצוניים אינם נהנים ממנו כלל. כדוגמה קיצונית לעניין זה ניקח רווק תושב קרית שמונה ששכרו אינו עולה על 3,195 שקל לחודש (זהו סף המס המחדש לשנת 2003). לאותו בחור לא תצמח תועלת מהזיכוי המיוחד לתושבי קרית שמונה ורק כאשר שכרו יהיה גבוה מ-14 אלף שקל לחודש הוא יצליח למצות את מלוא הזיכוי. ניתן לנסח זאת בצורה חיובית יותר: סף המס לתושבי קרית שמונה גבוה מ-14 אלף שקל לחודש, מצב שהופך עיר זו למקלט המס הטוב ביותר בישראל (בתנאי שאכן מתגוררים בה). ביישובים האחרים שבהם שיעור הזיכוי נמוך יותר תופעה זו ניכרת פחות.

מי זכאי להקלת המס

הזיכוי ניתן למי שהיה במשך כל שנת המס תושב ביישוב מזכה. מי שבמהלך שנת המס עבר לגור ביישוב או חדל להיות תושב היישוב, זכאי לזיכוי ממס באופן יחסי לתקופת תושבותו ביישוב, ובלבד שהיה תושב היישוב 12 חודשים רצופים לפחות.
כדי להיות זכאי להקלת המס, על אדם להיות תושב ביישוב המתאים, שהוא "יחיד שמרכז חייו באותו ישוב" (זו ההגדרה בתקנות). הגדרה זו נדונה פעמים אחדות בפסיקה, וזכתה לפרשנות מחמירה. בהתאם לפרשנות זו מי שעיקר מגוריו ביישוב אחר, למרות שיש לו בית ביישוב המזכה בהקלה, בו הוא מבלה את המנוחה השבועית ואת החופשה השנתית - אינו זכאי להקלה.השופט, ד"ר דן ביין, הסביר בפסק דינו על המניע לכך: כעקרון, נראה שאין ההטבה ניתנת למי שמנהל 'חיים כפולים' בישוב נשוא ההנחה ובמקום אחר. הטעם לכך הוא לדעתי שלאדם כזה עומדת תמיד האופציה שלא לגור בישוב הספר בעתות סכנה ואין הוא תורם באותה מידה לאיכלוס בפועל של אזור הספר כמו אדם שיש לו מקום מגורים אחד בלבד. על התושב חלה הוכחת התושבות ביישוב מסוים. הוא צריך לפנות לרשות המקומית שבה הוא מתגורר ולהגיש לה בקשה לאישור תושבות באמצעות טופס 1312 של נציבות מס הכנסה. את אישור הרשות המקומית, הניתן על-גבי טופס 1312 א', מביא התושב למעבידו, על מנת לקבל את ההנחה במסגרת חישוב השכר. בהתאם להנחיות של הנציבות, תושב שהביא למעבידו אישור זה בשנת 2002 ולא שינה יישוב מגוריו, מספיק שיצהיר זאת בטופס 101 לשם קבלת ההנחה גם בשנת 2003.

ממתי נכנס השינוי לתוקף?

תחולתו של סעיף 11 לפקודת מס הכנסה, בנוסחו החדש, היא החודש יולי 2003. שנת 2003 היא לפיכך שנת מעבר שבמחציתה הראשונה נוהגים הכללים הישנים למתן ההקלה, ובמחציתה השנייה נוהגים הכללים החדשים. כדי לפשט את העניינים נקבע שלשם חיוב הקלת המס תחשב מחצית ההכנסה השנתית כאילו הופקה במחציתה הראשונה של השנה ולכן חלים עליה הכללים הישנים (עד למחצית התקרה הקבועה בהם) והמחצית האחרת של ההכנסה השנתית תחשב כאילו הופקה במחצית השנייה של השנה.