שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    אסונות מהחלל: מיגור הסכנה

    שינוי מסלוליהם של האסטרואידים באמצעות מנוע רקטי או הפצצתו בנשק גרעיני, הם רק שתיים מהדרכים להתמודדות עם הסכנות הצפויות מחלקיקי חלל המאיימים על כדור-הארץ

    הנתונים המפורטים ביותר על אודות אסטרואיד שודרו מן החללית שהקיפה את האסטרואיד "אֶרוֹס" במשך שנה שלמה ואף נחתה על פניו. החללית NEAR, שוגרה ב-17 בפברואר 1996 ולאחר מסע שנמשך כמעט שלוש שנים נכנסה למסלול סביב האסטרואיד ארוס. החללית צילמה את פני האסטרואיד במשך שנה אחת מגבהים שונים. בעזרת מכשירים שונים מופו פני האסטרואיד בדיוק שלא היה כדוגמתו. ב-12 בפברואר 2001 הצליחו מפעילי החללית להנחיתה על פני האסטרואיד, אף שלא יועדה לכך. הנתונים שנאספו במבצע זה הם המפורטים ביותר שקיימים לגבי אסטרואיד כלשהו.
    ארוס הוא אחד האסטרואידים המתקרבים לארץ. זהו גוף קטן יחסית הדומה לגליל וממדיו 33 ק"מ אורך ו-13 ק"מ רוחב. ארוס מקיף את השמש במסלול שמתקרב מבחוץ למסלולה של הארץ ונדרשים לו 1.76 שנים להשלמת הקפה אחת. בנקודת המסלול הקיצונית ארוס מרוחק יותר מהשמש מאשר מאדים, אך בגלל ההטיה ההדדית של המסלולים, כ-10 מעלות, אין סכנה שארוס ומאדים יתנגשו בעתיד.
    מבין הממצאים שנאספו לגבי ארוס נדגיש כאן שניים: הצפיפות הממוצעת ואִפיון פני השטח. לשניהם נודעת השפעה על דרכים אפשריות להתגונן מפני אסטרואיד דומה שעלול לפגוע בנו בעתיד. הצפיפות הממוצעת של ארוס היא 2.7 גרם לסמ"ק. צפיפות ממוצעת זו דומה לזו של סלעים בקליפת כדור הארץ, אך היא שונה מאוד מצפיפות הקרח של שביט, למשל.
    עוד התברר כי פניו של ארוס מכוסים באבק, שנוטה להצטבר במקומות הנמוכים ביותר של האסטרואיד, כגון במכתשים הרבים שמכסים אותו.
    קשה להבין כיצד אירוע שיוצר מכתש כה גדול על גוף קטן יחסית מותיר את הגוף כיחידה אחת, סלע מוצק שלא נשבר לרסיסים. אחד ההסברים הוא שאירוע ריסוק האסטרואיד אמנם התרחש, ויותר מפעם אחת. במילים אחרות, ייתכן שארוס אינו אלא אוסף של שברים היוצרים את הגוף שאנו רואים רק בגלל כוח המשיכה ההדדי של חלקיו.
    אם השערות אלו נכונות לגבי חלק נכבד מהאסטרואידים, אזי התוכניות המוצעות של הפצצת אסטרואיד מאיים בנשק גרעיני עלולות לגרום נזק רב בגלל שהפיצוץ עלול לפזר את חלקי האסטרואיד ולהגדיל את אזור הפגיעה בכדור הארץ.
    למעשה, התוכניות שמציגים כיום הארגונים שעוסקים בהתגוננות מפני אסטרואידים הן משני סוגים: ראשית, הכרת אסטרואיד מסוכן כדי לעמוד על טבעו, האם הוא סדוק ואינו אלא אוסף שברים מקרי, או שהוא גוש סלע מוצק. במקרה הראשון, ואם נשאר מספיק זמן (עשרות שנים) עד למועד הפגיעה החזוי, הדרך היעילה למיגור הסכנה היא כנראה הדיפתו העדינה של הגוף, כך שמסלולו החדש ירחיקו מהארץ. הדיפה מסוג זה ניתן להשיג על-ידי שימוש בכוח הלחץ שבקרינת השמש באמצעות "צביעת" האסטרואיד ושינוי כושר החזרת האור מפניו.

    שינוי המסלול באמצעות מנוע רקטי

    ניתן גם לשנות את מסלול האסטרואיד בעזרת מנוע רקטי. מדובר במנוע שמאיץ אטומים מיוננים בשדה חשמלי למהירויות גבוהות. מנועים יוניים כבר נוסו בהצלחה בחלל, אף שהיו אלה מנועים קטנים המתאימים לחלליות ולא לאסטרואידים. היתרון של המנועים היוניים הוא שהם מקבלים את אנרגיית ההאצה מקרינת השמש תוך שימוש בתאים פוטו-חשמליים ההופכים את הקרינה לאנרגיה חשמלית, ולכן פעולתם יכולה להימשך כל עוד נותר חומר הנעה. החומר המואץ בתוך המנוע יכול להיות מובא מכדור הארץ (כספית, למשל) או יכול להיות מופק על פני האסטרואיד עצמו (למשל, גרגרים זעירים של אבק). בשני המקרים יש להביא את המנוע מהארץ ולהתקינו על פני האסטרואיד, מעשה לא קל אם נשפוט לפי הסרט "ארמגדון".

    ישראל נרתמת

    סוכנות החלל הישראלית הקימה "מרכז ידע" בנושא גופים מתקרבי ארץ באוניברסיטת תל אביב. המרכז משלב מדענים מהחוג לגיאופיזיקה ומדעים פלנטריים (פרופ' פרואלניק המתמחה בשביטים ופרופ' פודולק המתמחה בהתנגשויות אסטרואידים), מהחוג לאסטרונומיה ואסטרופיזיקה (פרופ' ליבוביץ המתמחה באסטרונומיה תצפיתית, וד"ר ברוש המתמחה בחקר מטאורים ואסטרואידים), ומביה"ס לחינוך (פרופ' מידב המתמחה בהוראת האסטרופיזיקה והסברתה לציבור). למרכז אתר אינטרנט שכתובתו http://spaceguard.tau.ac.il שבו ניתן למצוא הסברים ופירוט הפעילות.
    חברי מרכז הידע ותלמידי מחקר שלהם מפעילים את הטלסקופ במצפה הכוכבים ע"ש וייז במצפה רמון לחיפוש גופי NEO.
    ניהול המרכז הופקד בידי מחבר מאמר זה ואחד הצעדים הראשונים שננקטו היא הזמנתו של טלסקופ חדש, שייעודו יהיה לחפש אסטרואידים חדשים ולעקוב אחר אלה שהתגלו במקומות אחרים באופן אוטומטי. יתכן שבזמן הקרוב יצטרפו גורמים נוספים בארץ למעקב אחר גופי NEO, כדי ליצור רשת צפופה של חוקרים ישראלים. בנוסף, תתבצע פעולה הסברתית בקרב הקהל הרחב, שמטרתה היא הגברת המודעות לנושא.

    כתבה זו היא הכתבה השישית והאחרונה בסדרת כתבות בנושא "אסונות מהחלל"
    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום איי פי
    האסטרואיד ארוס (אילוסטרציה)
    צילום איי פי
    מומלצים