היקף הסחר עם ירדן גדל פי 8 משנת 1995
במהלך שנות האינתיפאדה האחרונות גדל היקף הסחר בין ישראל לירדן בכ-56%; עד היום הוקמו בירדן כ-45 מפעלים ב-10 אזורים ביוזמה משותפת של יזמים ישראלים וירדנים
על רקע הכוונה להקים שני מרכזי סחר משותפים חדשים לישראל ולירדן, מתברר כי הסכמי הסחר הקיימים בין ישראל לירדן הגדילו בשבע השנים האחרונות את היקף הסחר בין שתי המדינות פי 8.3.
עוד מתברר כי גם במהלך שתי שנות האינתיפאדה האחרונות גדל היקף הסחר בין ישראל לירדן בכ-56%. נתונים אלה מתבררים ממאמר שפרסם סגן מנהל המכס, ישעיהו בן יהונתן, ברבעון הישראלי למסים שיוצא לאור על ידי מינהל הכנסות המדינה באוצר.
לאחר חתימת הסכם השלום עם ירדן ב-1994, חתמה איתה ישראל גם שני הסכמי סחר: הסכם סחר כללי באוקטובר 1995, והסכם סחר QIZ המשותף לישראל, ירדן וארצות הברית, בנובמבר 1997.
הסכם ה-QIZ נועד לעודד הקמת אזורים מוגדרים בישראל ובירדן, שבהם יבוצע שיתוף פעולה בין חברות ישראליות וירדניות. במסגרתו, הוקמו עד היום בירדן כ-45 מפעלים ב-10 אזורים שונים. חלק ממפעלים אלה הם יוזמה משותפת של יזמים ישראליים וירדנים.
לדברי בן יהונתן, שהשתתף בזמנו בדיונים עם ירדן לגיבוש ההסכם, יש לירדן אינטרס כלכלי לשיתוף פעולה מסחרי עם ישראל. גם ישראל מפיקה כמה יתרונות מההסכם, ביניהם יכולת לייצר על אדמת ירדן שבה עלויות העבודה נמוכות יותר, הגברת הייצוא הישראלי לירדן והשימוש בנמל חיפה לייצוא חלק מהתוצרת הירדנית לארצות הברית.
לפנייה לכתב/ת 
