המהפיכה שלא הגיעה לישראל

רשתות אלחוט מקומיות ואישיות בטכנולוגיות בלוטות' ו-WIFI הופכות לעובדה מוגמרת בזירת האלחוט האירופית והאמריקנית. כל חברה המכבדת את עצמה מאמצת סטנדרטים אלחוטיים כחלק בלתי-נפרד מאסטרטגיית הרשת שלה. המודל העיסקי מאחורי התמורה הטכנולוגית הוא ברור יותר משהיה אי-פעם.

היתרונות הבולטים של מרחב, יעילות בעבודה, תפוקה, גמישות, חיסכון בזמן וקצב העברת נתונים מהיר, מאיצים את הטמעת הטכנולוגיות החדשות. בישראל, טכנולוגיית WIFI מתחילה להיכנס אט-אט (עם מגבלות רבות) לספקיות התקשורת הגדולות כאמצעי חיבור נוסף לאינטרנט המהיר. הטכנולוגיה האלחוטית האחרת, בלוטות', עדיין אינה מורשית לדרוך בתחומי ישראל, על-אף הפוטנציאל העצום הטמון בה.

בשורה טכנולוגית

בימים אלה נשלמות ההכנות לשיחרורה של גירסת בלוטות' 1.2. הבשורה המשמעותית תתבטא בשילובה של טכנולוגיית APH. מדובר בטכנולוגיה המשפרת משמעותית את חלוקת העבודה עם מוצרים העושים שימוש בטכנולוגיות אלחוט מקבילות (כאלה שעובדים תחת תדרי 2.4 ג'יגה-הרץ), כמו טלפונים אלחוטיים ומוצרים המסתייעים בטכנולוגיית 802.11b.

הגירסה החדשה תעבוד בתאימות מלאה גם עם מוצרי בלוטות' מגירסאות ישנות יותר (1.0 ו-1.1). היא משפרת משמעותית את יכולות האבטחה, תפשט את תהליך ההתחברות עבור משתמשים טריים ותאפשר ליותר אנשים להתחבר ביניהם.

על-אף החדירה הגבוהה והפוטנציאל - המיושם כבר בכל הרבדים, החל מהמגזר הפרטי וכלה במגזר העיסקי - בישראל עדיין לא מאשר משרד התקשורת, בלחץ צה"ל, להכניס לארץ מוצרי בלוטות'. מוצרים הכוללים את הטכנולוגיה במקור - כמו טלפונים סלולריים ומחשבי כף-יד מסויימים - משווקיהם נדרשים לחסום אותה בטרם יקבלו את אישור הכניסה המיוחל.

מהי בלוטות'

טכנולוגיית האלחוט בלוטות' נכללת בקטגוריית הרשתות האלחוטיות האישיות הפועלות באיזור כיסוי מצומצם (עד 10 מטרים), ומאפשרת תעבורת נתונים איטית יחסית של עד 1 מ"ב בשנייה. השילוב הזה אינו דורש משאבים גדולים והוא אידיאלי להתקנים ניידים קטנים כמו מחשבי כף-יד, טלפונים סלולריים ומצלמות דיגיטליות, העושים שימוש בסוללות ולאו דווקא במקור אנרגיה קבוע. הטכנולוגיה אידיאלית לחיבור והעברת מידע בין התקנים קטנים.

הדוגמאות ליישומי הבלוטות' הן רבות. למשל, הקלדת דואר אלקטרוני או SMS במחשב כף-יד והעברתו לשיגור בטלפון; העברת תמונות מטלפון-מצלמה ישירות אל המחשב האישי; שיגור תמונות ממצלמה דיגיטלית ישירות למדפסת; משחק מרובה משתתפים, בעזרת קונסולת ה-N-GAGE החדשה; העברת אינפורמציה על מטופלים מרופא לרופא; העברת סרטי וידיאו מן המצלמה ישירות לטלוויזיה.

בלוטות' הפכה לסטנדרט ברחבי אירופה וארה"ב, כטכנולוגיה המאפשרת עבודה ללא כבילה בטווחים קצרים ומשלבת יכולות העברת נתונים ותקשורת קולית יחדיו. יתרונה על-פני טכנולוגיות אחרות מתבטא בעיקר בעלות הנמוכה של המקלטים ובצריכת אנרגיה מזערית, שאינה גוזלת אנרגיית סוללה משמעותית.

משלמים פעמיים

בשנת 2002 יצאו לשוק יותר מ-30 מיליון מוצרי בלוטות'. ב-2005 צפויים להיות בשוק יותר מ-507 מיליון מכשירים, והמגוון הוא עצום: מקלדות אלחוטיות, עכברים למחשב, מחשבי כף-יד, טלפונים סלולריים של נוקיה, סוני, אריקסון, סימנס ועוד, מצלמות דיגיטליות של חברות בולטות כניקון, אולימפוס והיולט פקארד, ומדפסות שאינן מצריכות חיבור בכבלים אל המחשב האישי. והרשימה הזאת היא רק חלקית.

הקמפיין הפירסומי של טלפון נוקיה 6310, למשל, נשען בעיקר על יכולות הבלוטות' המובנות שבו, ועל יכולתו לשמש, לפיכך, כמכשיר עיסקי, המתממשק בקלות למחשב. כך היה גם לגבי מחשבי פאלם החדשים או מחשבי IPAQ, הכוללים גם הם יכולות בלוטות' מובנות.

השיקול הוא ברור: עם בלוטות' אין צורך בתחנת עגינה ובכבל מתאם. כשהמוצרים הללו מגיעים לישראל - תכונת הבלוטות' נעקרת מהם. הצרכן הישראלי לא רק שלא יכול לנצל את הבלוטות' - הוא משלם פעמיים: פעם על התכונה (שמעלה את מחיר המכשיר) ופעם על ניטרולה.