נטע יוצאת לדרך

מיזם חדש בשם "נטע" (@net), שמטרתו להכשיר בני נוער מהפריפריה במקצועות בתחום ההיי טק, הושק אתמול בטקס שנערך במרכז ענב בתל אביב. המטרה המוצהרת: להעניק לבני דור ההמשך - עולים, תושבי עיירות פיתוח, ישובי מיעוטים ובני השכבות החלשות - כלים לשינוי מעמדם הסוציו-אקונומי ועידוד מעורבות חברתית ותרומה לקהילה.

מובילי הפרויקט, שיתחיל ב-1 בספטמבר, 2003 ויימשך חמש שנים, שואפים להכשיר בשנים הקרובות 1,800 תלמידים מ-15 ישובים במקצועות המחשב והתקשורת. בשלב ראשון, יופעל הפרויקט בעכו, שדרות, רמלה, קרית מלאכי, חדרה, נצרת עלית וכנראה גם במעלות-תרשיחא. בשנה הבאה יצורפו שמונה ישובים נוספים.

כל קורס יימשך שלוש שנים ויקיף בני נוער הלומדים בכיתות ט' עד יא'. במסגרת שנת הלימודים הראשונה ילמדו התלמידים קורס באנגלית וקורס בטכנאות מחשבים, בשנה השנייה והשלישית הם ילמדו ניהול רשתות. כל שיעור יימשך ארבע שעות והלימודים ייערכו פעמיים בשבוע בשעות אחר הצהרים. בסיום הלימודים יקבלו התלמידים תעודת מוסמך בתחום. "לא מדובר בלימודים בלבד. המדריכים יקנו לתלמידים כלים להעצמה עצמית ויכולת למידה עצמית, שתסייע להם לא לפחד מלימודים גבוהים", אומרת דפנה ליפשיץ, סמנכ"ל עמותת תפוח.

לדברי ליפשיץ, בקורס לא ישתתפו רק תלמידים מצטיינים אלא קבוצה הטרוגנית. "כל קורס יורכב מ-30 אחוז תלמידים מצטיינים והשאר - תלמידים על סף נשירה ובני נוער עם הישגים בינוניים בלימודים", היא אומרת.

כבר בסיום שנת הלימודים הראשונה יקימו התלמידים מרכזי תמיכה ביישובים בהם מתקיים המיזם, ובהם יוענק סיוע טכני לכל תושבי האיזור בכל הנוגע לתיקון ותפעול מחשבים. התלמידים יעבדו במרכזי התמיכה ויתרמו למען הקהילה עד לגיוסם לצבא.

המדריכים שישתתפו בפרויקט יעברו הכשרה בחודש אוגוסט במערך ההכשרה של סיסקו במצפה רמון. ליפשיץ מציינת כי כל המדריכים יקבלו שכר על עבודתם ואף הם מתגוררים בפריפריה. לדבריה, ההיענות הייתה רבה ורבים מהמדריכים שהתקבלו הם בעלי תואר ראשון במדעי המחשב.

לצורך הובלת הפרויקט נוצר שיתוף פעולה יוצא דופן בין המוסדות הלאומיים - קרן היסוד – המגבית המאוחדת לישראל והסוכנות היהודית, שהשקיעו במיזם שמונה מיליון דולר, לבין תפוח, המספקת את תשתית כיתות המחשב ביישובים וסיסקו, האחראית על מערך הכשרת המדריכים.

השר שיטרית מפגין בקיאות

תפוח היא עמותה התנדבותית לקידום תושבי השכונות ועיירות הפיתוח בישראל אל עידן המידע ולצמצום הפער הדיגיטלי בין הפריפריה למרכז. העמותה, שמעסיקה ארבעה עובדים בשכר, מפעילה רשת של 45 מרכזי חינוך ולמידה ברחבי הארץ, המקנים לתלמידים את יסודות השליטה במחשב ובאינטרנט ומלמדים גם אנגלית. במהלך האירוע שהתקיים אתמול קיבלה תלמידה מבית הספר המקיף הערבי ברמלה את תעודת התלמיד ה-200,000 שהוכשר במרכזי תפוח.

את האתנחתא הקומית של הערב סיפק השר מאיר שיטרית, ששוחח בשידור וידאו ישיר עם ילד במרכז תפוח בשדרות. "האם אתה מוריד מוזיקה מקאזאן?" (הכוונה היא לתוכנת שיתוף הקבצים 'קאזה' ג.מ.) שאל השר, וגילה בקיאות יתרה כאשר הוסיף: "האם אתה מדבר עם החברים ב-IRC?".

ביקורת על להב"ה

"אין צורך במרכזים נוספים. תנו לתפוח לעבוד ללא כפילויות. יש מספיק כפילויות בתחומים האלה", אמר באירוע מנכ"ל קרן רשי, אלי אלאלוף, אחת התורמות לתפוח, והתייחס בעיקר לפרויקט להב"ה, רשת של כ-100 מרכזי מחשבים ואינטרנט מקבילה שמופעלת על ידי הממשלה. הטענות המושמעות נגדו הן, כי מדובר בפרוייקט בזבזני המעסיק כ-500 עובדים, ואינו משיג את מטרותיו בשל היעדר שיתוף-פעולה עם גורמים נוספים הפעילים בשטח.

"פרויקט להב"ה עלה למדינה 30 מיליון שקל בלבד בשנה שעברה והשנה עלותו היא 10 מיליון שקל", הגיב לביקורת השר שיטרית, שמשמש כיו"ר הוועדה הלאומית לטכנולוגיית המידע.

"השיטה של חלוקת כספים לאוכלוסיות חלשות אינה עובדת", אמר שיטרית, יש לספק לאנשים כלים בתחום המיחשוב והחינוך שיאפשרו להם לצאת ממעגל העוני". שר המדע והטכנולוגיה מודי זנדברג הצטרף לחגיגת הקלישאות: "בשלב ראשון של פעילות תפוח נתתם לילדים חכות. היום אתם נותנים להם ספינות דיג. עם זאת, "למרות הפעילות הברוכה של תפוח, אם נבדוק את הנתונים נגלה שהפער הדיגיטלי לא הצטמצם אלא התרחב".

"פער דיגיטלי הוא רק פן אחד של המשבר הכלכלי-חברתי", אמר פרופ' אבישי ברוורמן, נשיא אוניברסיטת בן גוריון, ברב-שיח שהתקיים בעקבות השקת המיזם החדש, "אם לא נשנה את תפקוד השלטון המרכזי ונתחיל לעבוד יחד, בשיתוף פעולה ובאופן כוללני, כל הכספים שיושקעו לא יעזרו. ישראל צריכה אסטרטגיה חדשה כדי להוציא עצמה מהמשבר".