כלי רכב חשמליים: עולם הקלנוע

בקיבוצים ובבתי-אבות זה מראה שכיח למדי, אבל באחרונה אפשר לראות אותם יותר ויותר גם בחוצות הערים: רכבים חשמליים קטנים, לנוסע אחד או לשניים. הם נועדו בראש ובראשונה לקשישים ולמוגבלי תנועה, אך קהל הצרכנים הולך וגדל ופולש גם למבוגרים זריזים, שנעזרים בהם בנסיעה למכולת, לשוק, או לסניף הקרוב של קופת החולים.

הגעתי למסקנה שהכביש וההפקרות שמתרחשת עליו הם כבר לא בשבילי, מעיד זאב וליש בן ה-75, שלמרות שאין לו מגבלות בתנועה או במהירות התגובה, החליט למכור את מכוניתו ועבר להשתמש בקלנועית.

עמית חיזק, סוכן שירות של חברת אפיקים, נותן שירות ומתקן פנצ'רים לפרופסורים שמסתובבים עם הרכבים החשמליים ברחבי האוניברסיטה העברית ולמתפללים מוגבלים שמגיעים לכותל המערבי. אני רואה לקוחות מוגבלים, שמטיילים שעות רצופות בקניונים ומאושרים להגיע לכל פינה ואפילו אמהות צעירות, שמביאות את הילד לגן עם הקלנועית וממשיכות משם לעבודה.

שם המותג קלנועית, שהומצא במפעל הוותיק של קיבוץ אפיקים, כבר הותר לכולם ברשות המפעל והפך לשם ג'נרי, המקביל למונח הלועזי סקוטר (שמתייחס לכל הרכבים הדו או תלת-גלגליים). המפעל באפיקים מייצר כבר שנים סוגים רבים של רכבים מסוג זה ואף מייצא אותם לחול. בארה"ב, למשל, נמכרות הקלנועיות הקטנות שלנו בערוץ הקניות והצרכנים אוספים אותן מקופלות וארוזות מבתי הדואר, מספרת רינה רוט, מנהלת השיווק של המפעל. את הקטנים והגדולים כאחד אנחנו מייצאים גם לאנגליה, סקנדיביה, הולנד, אוסטריה ויפן. רק כ-30% מפעילות החברה שלנו מתרחשת בישראל. לפי דיווחי החברה, מחזור המכירות של אפיקים רכב חשמלי עומד על כ-9 מיליון דולר לשנה.

לפי ההערכות, כל ענף כלי הרכב החשמליים בארץ מגלגל כ-20 מיליון שקל בשנה ומוכר קרוב ל-2,000 כלים. בעולם, אגב, נעים כבר כ-4 מיליון רכבים חשמליים, ועוד הכידון נטוי.

מתקפלות ונכנסות לתא מטען

לצד המפעל באפיקים, שכל מוצריו הם פרי פיתוח ישראלי כחול-לבן, נכנסו לשוק ייבואנים נוספים. כל הרכבים החדשים מצויידים במושבים אורטופדיים ומצויידים בבולמי זעזועים ובמנגנוני אבטחה מתקדמים, חלקם יפהפיים בעיצובם ובמראה ההיי-טקי שלהם. הם קלים להפעלה ולהטענה ולנהג אין צורך בהכשרה מוקדמת.

מעלות נוספות: הקלנועיות חסכוניות ואינן צורכות דלק, חלקן מתקפלות ואפשר להכניסן לתא המטען של המכונית ולהשתמש בהן בעת הצורך. ולא פחות חשוב - האיבזור הנוסף. כמעט לכולן אפשר לחבר גגון נגד שמש, כיסוי ברזנט לנסיעה בימי גשם ונגד רוח, מתקני איחסון לבקבוקי שתייה או מקלות הליכה וסלי נשיאה לחלק הקדמי והאחורי.

אין מה לנסות לתפוס מהירות: המהירות המקסימלית של הכלים האלה מגיעה ל-12 קמ"ש, ובהחלטת הרכישה יש לקחת בחשבון את השאלה כמה יכול הרכב לנסוע עד ההטענה החשמלית הבאה. צריכת החשמל של כלים אלה היא נמוכה ביותר ושווה בערך לצריכה של נורת חשמל 40 ואט.

מעבר לשמירה על לחץ אוויר נכון בגלגלים ובדיקה תקופתית של המים במצבר לא נדרשת להם כמעט כל פעולת תחזוקה נוספת. בקיצור, למרות המהירות הנמוכה שלו - מדובר בכלי קטן ונוח שמתאים לשכונות סגורות, לקיבוצים, למתחמים של דיור מוגן ולשבילי אופניים בערים. יש גם כאלה, שעושים בהם שימוש במפעלים גדולים או במחסנים.

2 או 4 גלגלים?

במפעל של אפיקים, שכל מוצריו פרי פיתוח ישראלי, מייצרים מספר דגמים. הקלנועיות הקטנות יותר, שמיועדות בעיקר לנסיעה בתוך מבנים, מתקפלות או מתפרקות ואפשר לקחת אותן אפילו לחו"ל. בז'אנר הזה יש לאפיקים שני סוגים: סופרלייט ו-Caddy, כאשר הראשון מתפרק לחלקיו ואילו השני מתקפל, לפי צרכיו של המשתמש. הקלנועיות הגדולות יותר מיועדות לנוסע אחד או לשניים. בתחום זה מתגאים באפיקים ברכב הדגל החדש של החברה, בריז, שדומה לווספה מעוצבת. הוא מצוייד בשכלולים טכנולוגיים רבים ובעל כושר תמרון גבוה וביצועים אלגנטיים, לדברי אנשי החברה.

אפרים יגר מסוכנות קל-נועם במושב כפר מרדכי מפיץ קלנועים של חברת שופריידר הטאיוונית, שהמפיץ הראשי שלה יושב בגדרה. יגר מפעיל נקודות השכרה של הקלנועים (באתרי תיירות כמו מתחם מיני ישראל, לדוגמה, הם מושכרים ב-60 שקל לזוג למשך כשעה), ומקווה שבעתיד יוכל גם להשכיר קלנועיות לקהל הרחב ברחבי הערים.

ייבואנית נוספת, שמנסה להיכנס לתחום, היא חברת מטרו לשיווק אופנועים. החברה החלה לשווק בארץ את מוצרי חברת CTM: תלת אופן מסדרת מיני, קלנועית קטנה ומתאימה אפילו לתוך הבית, וקלנועיות מסדרת יגואר, שלהן ארבעה גלגלים. הכלי החשמלי בסדרה זו מצוייד במצבר 50W וטווח נסיעה של 40 ק"מ עד לטעינה הבאה, אומרים בחברה.

כיסא נכים ממונע או כלי רכב?

במשרד התחבורה לא יודעים איך לאכול את הפופולריות ההולכת וגוברת של הקלנועיות. עד כה הן מסווגות בתקנות ככיסא נכים ממונע בכוח חשמלי, שלא מצריך רשיון נהיגה. הבעיות מתעוררות לגבי קלנועיות דו-מושביות וכן לגבי השאלה האם בכלל מותר לנסוע איתן בכביש או רק על המדרכות.

הכלי הזה נופל בין הכיסאות, אומר דן שטרוזמן, מומחה לתעבורה. מצד אחד מדובר ברכב מנועי שצריך רשיון נהיגה, מצד שני הוא מוגדר כרכב נכים ומצד שלישי בשום מקום לא נאמר שגם לא נכה יכול לנהוג בו. המשווקים, כך מתברר, ממליצים לנהוג בקלנועית רק על המדרכות ולנהוג כמו הולכי רגל. עוד הם ממליצים לעשות ביטוח חובה גם על הקלנועית החד-מושבית. הדו-מושבית נדרשת על-פי החוק לרשיון נהיגה ולביטוח חובה.

דן לינק מהרשות הלאומית למניעת תאונות אומר, כי כל עוד רכב כזה נע באזורים סגורים כמו קיבוצים, בתי-אבות או מגרשי גולף אין בעיה, אך מכיוון שלאחרונה יורדים איתם יותר ויותר לכביש נדרשת ממשרד התחבורה התערבות מחודשת. ואכן, ממשרד התחבורה נמסר, כי מתוכננים בקרוב דיונים בנושא.

ועד שהנושא יתברר אפשר להמשיך לטייל עם הקלנועיות על המדרכות ובכבישים כאחד. כאשר חלילה האסונות ייתגברו - תתחייב התייחסות המחוקק ואכיפת המשטרה.