האוצר שוקל להגדיל יעד הגירעון ולהקטין הקיצוץ
הגדלת יעד הגירעון נועדה לאפשר לממשלה לבצע בשנה הבאה קיצוץ תקציבי קטן מהמתוכנן. זאת בשל העובדה שהגדלת יעד הגירעון ב- 1% מאפשרת להקטין את הקיצוץ בכ- 5 מיליארד שקל
משרד האוצר שוקל להגדיל את יעד הגירעון בתקציב 2004, במטרה לבצע קיצוץ תקציבי קטן יותר בשנת התקציב הקרובה. יעד התקציב הרשמי שקבעה הממשלה בשנה שעברה לשנת 2004 הוא 3% - 2.5% מהתוצר (כ- 15 מיליארד שקל).
הגדלת יעד הגירעון נועדה לאפשר לממשלה לבצע בשנה הבאה קיצוץ תקציבי קטן מהמתוכנן. זאת בשל העובדה שהגדלת יעד הגירעון ב- 1% מאפשרת להקטין את הקיצוץ בכ- 5 מיליארד שקל.
השיעור המדויק שבו יוגדל יעד הגירעון עדיין לא נקבע, וההצעה הרשמית בעניין זה תוגש לאישור הממשלה רק בעוד כשבועיים, ב- 1 בספטמבר. אז תתבקש הממשלה לאשר מצרפים נוספים של התקציב, כמו המסגרת הכוללת של הוצאות הממשלה, סך ההכנסות הצפויות ויעד האינפלציה לשנת 2004.
הנגיד מתנגד
נגיד בנק ישראל, ד"ר דוד קליין הזהיר בעבר מספר פעמים מפני מגמה זו, של חזרה מהתחייבות הממשלה לדבוק בתוואי יורד של הגירעון בתקציב. לדבריו, הגדלת יעד הגירעון תפגע באמינות הממשלה ותגרום לעליית הריבית במשק ולגידול ביחס שבין החוב הממשלתי לתוצר – דבר העלול להשפיע לרעה, בין היתר, על דירוג האשראי של ישראל.
באוצר, לעומת זאת, מעריכים כי הגדלת הגירעון בשנה הבאה לא תגרום להעלאת הריבית לטווח ארוך, ובעקבותיה גם לעלייה בריבית לטווח קצר שקובע בנק ישראל. הריבית לטווח ארוך עולה כאשר הממשלה מגדילה את היקף הנפקת אגרות החוב שלה בארץ, לצורך מימון הגירעון.
אולם בשנה הבאה מתכנן האוצר לממן חלק גדול מהגירעון בתקציב באמצעות הנפקת אגרות חוב בשוק ההון האמריקני, במסגרת הערבויות שקיבלה ישראל מממשלת ארצות הברית. עובדה זו תפחית את הלחץ על שוק ההון המקומי ולא תגרום לעלייה בריבית.
בנוסף לכך, מתכוון האוצר להאיץ בשנת 2004 את קצב ההפרטה של חברות ממשלתיות ומכירת מניות בנקים שבהסדר. גם ההכנסות הצפויות מההפרטה יופנו למימון הגירעון, וימנעו בכך עלייה בריבית לטווח ארוך.
האם ירד דירוג האשראי
בעניין האיום האפשרי בהורדת דירוג האשראי של ישראל, מעריכים באוצר כי הסיכוי להורדת הדירוג נמוך היום מזה שהיה לפני שנה. הערכה זו מסתמכת, בין היתר, על סיום המלחמה בעיראק, השיפור המסתמן ביחסים עם הפלסטינים, הגידול ביצוא הישראלי והשיפור המתמשך במצב החוב החיצוני של ישראל.
באוצר מקווים עוד כי הגדלת יעד הגירעון, ובמקביל ביצוע קיצוץ קטן מהמתוכנן, יאפשר לממשלה להעביר את התוכנית ביתר קלות בכנסת.
הקיצוץ הכולל הנדרש בתקציב 2004 מסתכם ביותר מ- 10 מיליארד שקל. אחת האפשרויות הנשקלות באוצר היא להגיש לאישור הכנסת חבילת צעדים, בהיקף כולל של הקיצוץ הנדרש, שתכלול 3 מרכיבים: קיצוץ תקציבי, הגדלת יעד הגירעון והגדלת הכנסות ממיסים.
ההסטוריה חוזרת
תוכנית מסוג זה אינה דבר חדש וגם בשנה שעברה ביצע האוצר תוכנית דומה ("חומת מגן כלכלית חברתית"). אז כללה התוכנית הגדלת יעד הגירעון בכ- 4 מיליארד שקל, תוספת מיסים של כ- 3 מיליארד שקל וקיצוץ של כ- 6 מיליארד שקל בהוצאות הממשלה.
כמחצית מהקיצוץ הכולל בתקציב (כ- 4-5 מיליארד שקל) יבוצע הפעם בתקציב מערכת הביטחון. תקציבי הרווחה כמעט ולא ייפגעו, לאחר הקיצוצים החדים שבוצעו בהם בשנתיים האחרונות. יתרת סכום הקיצוץ תושג, ככל הנראה, באמצעות השיטה הרגילה של קיצוץ רוחבי בשיעור אחיד בתקציבי הקניות של כל משרדי הממשלה.
בתחום המיסוי, הכיוון המסתמן הוא חזרה ממחויבות הממשלה להחזיר את שיעור המע"מ בתחילת השנה הבאה ל- 17%. מהלך זה אמור לחסוך לקופת המדינה כ- 2 מיליארד שקל. מצד שני, החשש באוצר הוא שהתנערות מהתחייבות רשמית עלולה לפגוע באמינות הממשלה. מה שיקבע בסופו של דבר את גובה המע"מ בשנת 2004 יהיה מצב הקופה ותחזית המיסים לשנה הבאה – 2 נתונים שיתבהרו סופית רק בעוד שבועיים.
