המכונית מול התדמית

כאשר הגיעה אלינו פורד מונדיאו החדשה, לפני כמעט שלוש שנים, השיק אותה היבואן באירוע יוצא דופן – עימות דינמי עם המתחרה הבולטת דאז בשוק, פולקסווגן פאסאט. בכך עברו "דלק מוטורס" על אחת הדברות החשובות של עולם הרכב המקומי, לפיה לא מול מתחרים.

אבל בדלק בחרו להתעלם מכך, וכנראה בצדק מבחינתם. פורד מונדיאו של אז סבלה מבעיית תדמית קשה בעקבות הדגם הקודם, גם אם מדובר היה במכונית שונה. ויבואן מאזדה-פורד, כאשר החליט להביא את המונדיאו, הבין מן הסתם כי יאלץ להשתמש בנשק לא קונבנציונאלי כדי לשנות את המצב. אולי אפילו להחזיר את פורד למקום בו הייתה בעבר, כאשר נמכרו כאן קורטינות, ובעיקר סיירות.

אלא שמה שהגיע בקלות עם הפוקוס כשהגיע ארצה, לא קרה עם המונדיאו. היא זכתה אמנם בביקורות אוהדות, חלקן אף הכתירו אותה כטובה בקטגוריה. אך הקהל הצביע ברגלים, ובחר לעיתים קרובות באחרות. המשפחתית של פורד פשוט התקשתה להותיר את המוניטין הרעוע של קודמתה מאחור, ועובדה זו השתקפה בפירוש בנתוני המכירות הבינוניים. האם יכול הדגם המחודש שנחת כאן רק לאחרונה לשנות זאת?

מראה

מקצה שיפור המראה שעברה המונדיאו הוא סמלי בלבד. בדרך כלל מדובר בלא יותר מאיפור קל, לרוב בגווני ניקל, למעט יחידות תאורה חדשות. כך או אחרת, למרות גילה גוררת המונדיאו לא מעט מבטי הערכה מהסביבה. ועם זאת, לטעמי היא עדיין מעט אנונימית, גם אם נראית מכובדת, יוקרתית ובעיקר גדולה ממרבית מתחרותיה.

גם בתא הנוסעים התבצעו בעיקר שינויים קלים, שתרמו לשיפור קל אך ניכר לכיוון ההידור המתבקש. היבואן העלה – סוף סוף - את רמת האבזור לרף הרצוי, עם הוספת מערכת שמע מקורית הכוללת תפעול מההגה. בקרת האקלים זוכה לתצוגה דומיננטית ובעלת רושם מכובד יותר, למרות שאינה מפוצלת לימין ולשמאל.

אנחנו שמחים גם לספר כי בפורד וויתרו - סוף סוף - על שימוש בפלסטיק בעל מרקם שונה עבור סביבת הנהג, לטובת אחידות נאה ואיכותית יותר. מספר מתגים הוחלפו, פלסטיק-דמוי-עץ מצא מקומו בטעם, וכמעט שהיינו אומרים כי המונדיאו טיפסה כתה מבחינה זו.

אלא שכרגיל בפורד, לא הכל מושלם. היינו מוותרים ברצון על "קצוות" המעידים על התרשלות כמו מיקום לא נוח של תפעול מערכת השמע מההגה, על מראה לא פוטוגני לתאורת תא הנוסעים ומראות האיפור. ואפשר גם לצפות לפתיחה חשמלית של מיכל הדלק, במקום המנוף הזול. מחשב הדרך קמצן במידע, ואילו בקרת האקלים נכנסת רק אחרי זמן מה לפעולה, ובכל מקרה נחלשת מדי תחת עומס.

כדאי להזכיר כי במונדיאו בסיס גלגלים מהארוכים בקבוצה. 275 ס"מ בין סרן קדמי לאחורי מאפשרים תא נוסעים נוח, מרווח מכל כיוון, המאפשר גם מרחב מחייה נאה לנוסעים מאחור. מלפנים, בזכות גלגל הגה מתכוון לגובה ולמרחק ומושב הנע לגובה חשמלית, לא התקשינו למצוא תנוחת נהיגה נוחה. בכל זאת היינו מוותרים על קולות החריקה שנשמעו מהמסעד, לאחר הקשחתו.

נעים ונאות

אם מבחינת עיצוב השתנה מעט, בצד המכאני השתנה עוד פחות. מנוע ה-2.0 ליטר מייצר עדיין הספק מרבי זהה של 145 כ"ס, רושם שיא מומנט בן 19.4 קג"מ ב-4500 סל"ד, ומשודך לאותה תיבה אוטומטית עם ארבעה הילוכים בלבד. אלה, יחד עם נתון משקל של 1430 ק"ג, אינם מאפשרים זריזות יוצאת דופן. לטעמנו, עוד 15-20 כ"ס והילוך נוסף בתיבה, היו מחוללים פלאות.

חובה עם זאת לציין כי נהגנו במכונית חדשה לגמרי, ולא נתפלא לשמוע כי לאחר שימוש אינטנסיבי יותר, תציג המונדיאו אנרגיות חיוביות יותר. אלא שלא נראה לנו שכאן הבעיה. זו טמונה דווקא בתיבת הילוכים מעט עצלה, עם יחסי העברה ארוכים מדי. בינינו, התחושה היא כי פורד פשוט לא מתלהבת מהשידוך הכפוי לאוטומט, ולכן כנראה אין צג הילוכים וחיווי ביטול הילוך רביעי (OD) במחשב.

מלבד זאת, התיבה – הנעימה ולא-מתחכמת - מציגה סרבנות מסוימת בהורדה משני לראשון, וסובלת אנושות מפער גדול מדי בין שני לשלישי, המורגש במיוחד בעליות. כדי למנוע עגמת נפש ותסכול מתקדם, מומלץ אם כך להשתמש בבורר לעיתים קרובות (מדי). וכן, הגיע הזמן שפורד יציעו גם אצלנו ובשילוב עם מנוע ה-2.0 ליטר תיבת בעלת אפשרות לתפעול ידני מלא.

המנוע עצמו מתעורר לחיים בסל"ד גבוה יחסית, אך במצב "D" של התיבה, מוחלף ההילוך הרחק מהקו האדום, וכך מאבדת המכונית עוד מעט כוח לו היא זקוקה. אלא שהמנוע באמת ואינו נושא כאן באחריות למצב, ולמרות שאינו מאופיין בצליל סקסי במיוחד, הוא עדיין מציע פעולה נעימה ותגובות נאותות. צריכת דלק של 7.2 ק"מ לליטר הייתה בהחלט סבירה.

אוהבת פניות

ואם קיבלתם את הרושם שאנחנו מחמירים יותר מהרגיל עם יחידת הכוח, צדקתם לחלוטין. אלא שהסיבה לכך מחמיאה דווקא למכונית של פורד. כי המונדיאו, כמו שהייתה אגב קודמתה ופחות או יותר כמו הפוקוס הקטנה יותר, מציעה התנהגות כביש טובה מאד. היינו אפילו מגדירים זאת "מצוינת".

שלוש שנים לאחר הצגתה, ועדיין מדובר במכונית המהנה היותר לנהיגה בקטגוריה, או לפחות כך התרשמנו, מבלי לערוך מבחן השוואתי מפורט. מבחינתנו, ממשיכה פורד בנישול יצרנית רכב אחרת - פיז'ו הצרפתית – מהמעמד המחייב של ידידת חובב הנהיגה.

וכמו שצריך, היא עושה זאת באמצעות הגה טוב ומתקשר, אחיזת כביש מצוינת, והתנהגות צפויה וברורה ממנה ניתן אפילו ליהנות. תת-ההיגוי שנועד לאבטח מפני חוליגנים מגיע באופן צפוי, אף פעם אינו מוגזם ומסרס ותמיד נוח וקל לשליטה. ואין לנו ספק שקהל היעד הרגיל שיבחר במונדיאו מתוך הצעות הליסינג, לעולם יהיה מרוצה מתחום זה לפחות.

בתנועה עירונית הייתה המונדיאו אף נוחה ממה שזכרנו, ומאידך נראה שגם זוויות הגלגול צמחו קלות. ניתן היה לשער כי מדובר בריכוך מערך המתלים, אלא שבבדיקה שבצענו לא התקבל לכך כל אישור רשמי. בכל מקרה, וכדי שלא יהיו טעויות, המונדיאו עדיין אינה סיטרואן C5 על כבישי ארצינו וערינו המחורצים, אך היא בהחלט נעימה ממתחרות יפניות. כצפוי, מחוץ לעיר ועל הכביש המהיר, הופכת המונדיאו לבת לוויה רגועה הרבה יותר, עם שיוט נינוח ושקט יחסי.

השיפור והסיפור

קטגוריית המשפחתיות הגדולות ממשיכה לצעוד קדימה ולהשתפר כל הזמן, ועובדה זו מורגשת אפילו במכוניות יפניות כמו מאזדה 6 והונדה אקורד. ומבחינה זו לפחות, פורד מונדיאו המחודשת קלות עומדת בקריטריון.

הטיפול בנקודות הבעייתיות - כמו אבזור ומראה תא נוסעים למשל – היה נכון, ואל זה מצטרפות חדשות טובות לא פחות. בשנת הדגם הנוכחית לא נרשמה עליית מחיר, כך שכרגע לפחות נראה כי 145,000 השקלים אינם סכום מוגזם מדי. ולמרות שמודבר עדיין בכמות כסף נכבדה, היא מאפשרת רכישה של מכונית מהודרת יחסית, נעימה ובעלת תחושה יוקרתית.

אפשר אפילו לומר כי מול מרבית מתחרותיה, מציעה המונדיאו חבילה טובה יותר, שחבל יהיה שלא לקחת בחשבון בעת רכישה. זאת, אפילו מול הצלחות מסחריות כמו מאזדה 6, המגיעה להזכירכם מאותו בית. אלא שמסתבר שוב כי קל הרבה יותר להרוס שם, מאשר לבנות אותו מחדש. ונראה כי גם בסיבוב הזה לא תזכה המונדיאו להצלחה לה היא ראויה.הקהל הישראלי אינו משתחרר מבעיית התדמית שהייתה לקודמתה, ומאלץ גם את החדשה המצוינת להתמודד מול עוינות. וההפסד כולו שלו.