סטרייטית בגיל 20, לסבית בגיל 30

 זה מדהים, זה מפתיע, זה שערורייתי לגמרי, אבל עובדה: אחרי שבילו את שנות העשרה וה-20 שלהן במערכות יחסים שונות עם גברים, נשים לא מעטות עוברות לצד השני של הכביש כשהן מגיעות לשנות ה-30, כלומר, עוברות ליחסים עם נשים.

התופעה נקראת לסביות של התחלה מאוחרת (לייט סטארט), נשים שלקחו החלטה רצינית ומכרעת לשנות את חייהן, ושימו לב, בשום פנים ואופן לא מדובר בסתם כוכבניות שנסחפו לאיזה טרנד מטופש. אבל אם מדברים בכל זאת על כוכבניות (והרי חייבים), חובה להזכיר שתיים מובילות. הראשונה היא ג'רי האליוול, ג'ינג'ר-ספייס מהספייס-גירלס לשעבר, שנחשבה תמיד לנערה הפרחית והטראשית ביותר בחבורה (הראשונה שזיהתה נכון את הטרנד הלאטיני הלוהט, להזכירכם). ג'רי זוהתה לאחרונה חורשת פאבים ומועדונים חד-מיניים ומתגפפת עם בחורינות מזדמנות.

ג'רי האליוול זה נחמד, אבל יש CELESBIAN (סלבריטאית לסבית, ככה קוראים לזה) שלקחה את העניין הרבה יותר ברצינות: זוהי סמנתה פוקס, אלילת האייטיז הנשכחת (טאץ' מי) שאפילו ביקרה בישראל בשנה שעברה, אבל לא זכתה להופיע בפנינו למרבה הצער. אחרי שלל רומנים מאכזבים עם גברים בשנות ה-20 שלה, התאהבה פוקס בגיל 33 במנהלת האישית שלה, מיירה סטראטון, ומאז הן חיות יחד. היום, בגיל 37, סמנתה מתכננת חתונה רומנטית עם סטראטון באתר קסום בהוואי לקראת סוף השנה האזרחית.

בשנות ה-30 שלהן, נשות ההצתה המאוחרת הן בעלות ביטחון עצמי, הן עצמאיות כלכלית, והן פתוחות יותר מאי-פעם להתנסויות מיניות חדשות. אבל למה זה קורה כל כך מאוחר? הסוציולוגית הבריטית ד"ר טסמין וילטון אומרת שההתחברות האמיתית למאוויים הסקסואליים האישיים היא עניין קשה מאוד לביצוע בסביבה תרבותית שמחייבת אותנו להעריץ את הישבן של קיילי או את החזה של ג'יזל. זה קשה מאוד לבנות, כי אנחנו רגילות להתענג על המראה של נשים אחרות. מותר לנו להגיד 'וואו, היא מהממת'.

ד"ר וילטון, שהתחקיר לספרה "תענוגות בלתי צפויים: לנטוש את ההטרוסקסואליות לטובת חיים לסביים" ארך שלוש שנים תמימות, אומרת שנשים רבות לא טרחו מעולם לחקור ברצינות את המיניות שלהן. "הייתי שואלת אותן: 'תמיד נמשכתן לגברים?' והן היו עונות: 'פשוט עשינו את זה: את מתבגרת, מתחתנת ועושה ילדים'. אפילו במאה ה-21, אף אחד לא מעיז להטיל ספק בתסריט הזה.

"אבל בחברה הגמישה של ימינו, נשים מתחילות לכתוב מחדש את התסריט הקבוע מראש. אני חושבת שההגדרות 'סטרייט' ו'גיי' כבר לא תקפות היום", אומרת ד"ר וילטון, "רוב הנשים שדיברתי איתן פשוט התאהבו - ככה סתם, כאילו כלום - באשה אחרת, או שהן חשו לפתע שהרגשות החזקים, הקרובים והלבביים שהן חשות כלפי החברה הכי טובה שלהן הם בעצם אהבה. היציאה הזאת מהארון אינה נובעת בהכרח מחוויות שליליות עם גברים בעבר, אלא היא פשוט גילוי של דבר יותר טוב. להיות עם גברים זה אולי נפלא, אבל להיות עם נשים זה אפילו נפלא יותר".

יופי, זה באמת נפלא, אבל שאלה אחת נותרה פתוחה: האם הלסביות המאוחרות יחזרו לגברים אחרי שימצו את החוויה החד-מינית שלהן? "זה לא יכול לקרות אם הן מקבלות את הסקס הכי מדהים שהיה להן בחיים", קובעת ד"ר וילטון, ומביאה דוגמאות נחרצות מהמרואיינות במחקר שלה: "גופה של האשה מריח הרבה יותר טוב, את לא צריכה להתמודד עם הנוקשות והגולמניות של הגברים, נשים הן יותר רכות, יותר נוחות. סקס עם גברים זה כמו קוקה-קולה, וסקס עם נשים הוא כמו שמפניה, אז אחרי שניסית אותו - למה שתרצי לחזור לקוקה-קולה"?