שעון מעודד

בן עמי, שבמקביל נשאר איש חברת החדשות של ערוץ 2, היה בעבר איש גלי צה"ל ורשות השידור, גם שליחה בארה"ב, היועץ לענייני תקשורת של ראש הממשלה יצחק רבין ודובר צה"ל. "המעבר לתוכנית הבוקר נוח לי לא רק בגלל הסביבה האנושית הנעימה, אלא גם בגלל הנושאים שאנחנו מטפלים בהם, שלשמחתי הם לא השוליים שבשוליים. אנחנו לא הולכים אל האיזוטרי ואל הצהוב, אלא מתרכזים בנושאים שהם על סדר היום הממוצע".

מה תעשו עם נושאים כמו פרידת הזוג ברק או נישואיו הצפויים של יעקב אילון?

"כנראה זהו טבע וצורך, שאני לא יודע אם הוא של הקוראים או של הכותבים. מתברר שיש גם דברים צהובים שבונים עיתון. אבל אני חושב שלמרות שאי אפשר להתעלם מפרידה של זוג כמו ברק, הכיסוי והסיקור יכולים להיות קצת יותר צנועים. אם תשאל אותי מה מעצבן אותי בתקשורת, זו הבורות ולפעמים צהבהבות היתר בחציית גבול הטעם הטוב".

לא מלחיץ להיכנס לנעליים של דמות טלוויזיונית לא שיגרתית כמו נתן זהבי?

"זהבי הביא איתו אג'נדה מאוד לגיטימית ומאוד מבוססת, דבר שלא מפריע לי להביא מטען אחר, די שונה. לכל אחד יש המקום שלו".

את רייטן, שותפתו להגשה, הכיר עד כה רק מהצד השני של המתרס, כשהיה מקריא מאולפני נווה אילן מבזקים במהלך תוכנית הבוקר. "שמחתי מאוד להכיר אותה", הוא אומר. "אפרת בחורה נחמדה מאוד, נבונה, סימפטית ובהחלט נעים להתחיל את היום עם אחת כזאת".

מראש החלטת לא להצטמצם בראיונות אולפן. למשל, ריאיינת את ג'יבריל רג'וב ברמאללה.

"השעה הראשונה של התוכנית, עד שמונה, מוקדשת לעיסוק יותר אינטנסיבי בחדשות ובפרשנות שלהן. לכן היוזמה לראיין את רג'וב סמוך למועד המינוי שלו, היא מעין הרחבה של התוכנית, ואני מעריך את ההשקעה של 'קשת' בכך. עם זאת, יש לזכור שתוכנית הבוקר לא מחליפה את חברת החדשות של ערוץ 2, אלא משלימה אותה. כך שהנסיעה שלי לרמאללה לא היתה בגדר תחרות עם כתב הערוץ בשטחים, יורם בינור".

לא כל כך שכיח לראות מגיש תוכנית בוקר יוצא לראיון מחוץ לאולפן.

"בארצות הברית זה מאוד שכיח. כשיש על הפרק מרואיין בעל ערך חדשותי אבל יש קושי להביא אותו לאולפן, הולכים אליו, מה גם שהיה נכון להראות את האיש בסביבתו הטבעית. אגב, מוסכם בינינו שגם אפרת תצא לשטח, וכך היא שידרה מניצנים. שידורי החוץ הם מגמה שיש לברך עליה".

אני נזכר בשידוריך בשחור-לבן בערוץ הראשון. זה לא אותו מגיש...

"אז הייתי די ילד. ביום שבו השתחררתי מגלי צה"ל, התחלתי לעבוד ברשות השידור. התוכנית הראשונה שהגשתי מול המצלמות היתה 'עלם ועלמה', שיועדה לנוער. משם עברתי למחלקת הספורט ואחר כך לחדשות. השידורים באותה תקופה היו שונים לגמרי. תאר לך שעדיין לא נעזרנו בטלפרומפטר וקראנו מהנייר. הכל היה מאוד ראשוני והתחלתי".

זה הלחיץ?

"לא. בכלל, אני לא טיפוס לחוץ, בעיקר לא כשאני באולפן, מקום שבו אני מרגיש טוב מאוד, והמצלמות בכלל לא מפחידות אותי. עם זאת, המתח המקצועי שלפני השידור, דבר חיובי כשלעצמו, זה לא משהו שפוחת עם השנים".

הוא רחובותי במקור, כמו אורנה, רעייתו. אביו, עובד בכיר ב"תנובה", אהד את קבוצת הכדורגל של הפועל רחובות, שבינתיים נעלמה מהנוף. הוא, לעומתו, שיחק בכדורסל ואף השתתף בנבחרת התיכון (כיום הוא משחק טניס), וגם ניגן בטרומבון ופרט על גיטרה. גילגולו לתקשורת הוא סיפור התגלות קלאסי. כמו במוסדות חינוך רבים אחרים, נערך יום אחד בבית ספרו משחק של חילופי תפקידים בין המורים לתלמידים. את האירוע הנציחה אתי פולק מ"קול ישראל". כשהגיעה עם ההקלטה אל האולפן בירושלים, התפעלה מקולו של הנער והזמינה אותו להתארח בתוכנית נוער. במקום עבר דניאל פאר, והעיר לבן עמי שעם קול כזה צריך לשרת בגלי צה"ל. קודם השתעשע ברעיון של שירות צבאי קרבי, אבל ההיענות לאתגר שהציב בפניו פאר סידרה לו את החיים ולא רק מבחינת הקריירה... שם הכיר את אורנה יער, אז הכתבת הצבאית הראשונה בגל"צ.

בהמשך, כעובד רשות השידור, היתה לו קריירה משולבת ברדיו ובטלוויזיה. לא כולם אהבו את הרומן הכפול הזה. קרה שעיתונאי הטלוויזיה חסמו בפניו את הדרך לאולפן. היום זה מצחיק אותו. "הרי עכשיו יש תנועה חופשית בין הטלוויזיה הכללית לבין 'קול ישראל'", הוא אומר. הקריינות לא סיפקה אותו ודי מהר חצה את הקווים לעבר הכתבות, ובין השאר שימש ככתב הרדיו בכנסת. "לא שינה מאיפה שידרתי", הוא מציין. "זה מאותה חצר, אותה תקשורת אלקטרונית ואותו חומר גלם. בטלוויזיה נוסף לכך המימד הוויזואלי".

אילו התמדת בהגשת "מבט" בערוץ הראשון, אולי היית מסומן עכשיו כיורשו של חיים יבין.

"עכשיו קל להגיד את זה. אבל אז, בשנות ה-80, כשהקידום שלי ככתב ברדיו היה מאוד מהיר, השיקולים היו אחרים. אין אילו. באותה מידה יכולתי להיות מועמד למלכת היופי".

אפרופו קידום מהיר, אז נטען שמינויך כשליח "קול ישראל" בוושינגטון יצא לפועל בעקבות קשריך עם ראש הממשלה דאז, יצחק שמיר.

"מי שטען את זה הוא או רשע או שקרן. נשלחתי לוושינגטון לאחר שזכיתי במכרז, שבו ועדה מקצועית של רשות השידור בחרה אותי כראוי וכמתאים ביותר".

בן עמי זכה לקידום מקצועי בשליחותו האמריקאית, וגם רעייתו הרוויחה מאותה נסיעה, לאחר שלמדה פיסול ברמה גבוהה. בן עמי לא רק מעריך את אמנותה ה"יפה, עכשווית מאוד ובעלת מסרים חברתיים", אלא נותן כתף לסחיבת פסליה הכבדים. הם מתגוררים בהרצליה. הבכור, יובל, 27, סופר. בעקבות מסע בפינלנד, שבו למד את שפתה ואת תרבותה, פירסם באחרונה ספר על המיתולוגיה הפינית. הוא נשוי לאמריקאית וחי בארה"ב. מיכל, 25, האמצעית, היא קצינה בקבע בצה"ל. תמר, 18, חיילת בסדיר.

בן עמי חזר משליחותו האמריקאית ב-92', ימים אחדים לאחר בחירת רבין לראשות הממשלה, כשקיבל ממנו הצעה שאי אפשר לסרב לה, לשמש כיועץ התקשורת שלו. "האיש היה מאוד ענייני ופתוח", הוא משחזר. "שלוש השנים שלי לצידו היו לגבי חוויה מרתקת של הסתכלות מזווית מאוד נוחה על ניהול ענייני המדינה ברמה הגבוהה ביותר. יותר מכל התרשמתי מכך שהאיש הזה, שכבר היה מעבר לשנתו ה-70, גיל שבו אנשים לכאורה לא משתנים, ידע לחולל שינוי קיצוני בתפיסות ובכיווני החשיבה שלו. התלוויתי לנסיעות החשובות שלו לחו"ל, כמו לטקס ה'נובל' באוסלו, לפולין, לשיחות עם המלך חוסיין לקראת חתימת הסכם השלום עם ירדן, למצרים ושוב ושוב לוושינגטון".

שלושה חודשים לפני רצח רבין סיים את תפקידו במשרד ראש הממשלה. לאחר פסק זמן קצר, שכלל אפיזודה זניחה בהתאחדות התעשיינים, הציע לו אמנון שחק, שמונה אז לרמטכ"ל, להיות דובר צה"ל. "מתוך הערכה רבה לאמנון נעניתי בשמחה, והיום אני מודה שעם כניסתי לתפקיד לא יכולתי לדעת עד כמה החוויה הזאת תהיה מרשימה". בן עמי, שסיים את שירותו הסדיר בגל"צ בדרגת רס"ר, קיבל דרגת ייצוג של תת אלוף. ארבע שנים מילא את התפקיד, יותר מרוב הדו"צים האחרים.

היית מצרף את התפקיד הזה לשני השיאים הקודמים שלך?

"כן, בהחלט. לדעתי, הבאתי לביטוי את יכולתי המקצועית ואת יכולת הניהול והפיקוד שלי".

אבל לא זכית לשיר הלל בתקשורת...

"כנראה יש מידה מסוימת של אמת בעובדה שיצר חלק מבני האדם רע מנעוריו. צריך לדעת לחיות עם זה, ולא להיבהל מדברים כאלה".

מחומת ברלין ועד מבצע שלמה

שלוש השנים של עודד בן עמי בוושינגטון ככתב מדיני של "קול ישראל" היו מהמרתקות שידע מבחינה מקצועית. "התפקיד הזה הוא בית ספר מספר 1 לעיתונאות. שם, מול הממשל הפדרלי המורכב והמרתק, אתה רוכש את המקצוע בצורה המודרנית ביותר, ותוך כדי כך גם לומד את האו"ם. התקופה נפלה על מלחמת המפרץ בזמן שה-CNN עדיין לא נקלט בארץ בעוצמה של היום. השידורים במהלך אותה מלחמה זכורים לי כמרגשים ביותר. והיו שידורים אחרים על נפילת חומת ברלין, קריסתה של ברית המועצות ושיחרורו של נלסון מנדלה. זכור לי במיוחד דווקא אירוע שקרה בישראל ושודר חי רק בארצות הברית, 'מבצע שלמה'. מול עיני התרחש דבר כזה עצום, והייתי מנוע מלשדר. זה תיסכול די מעיק לכתב".

סקופים?

"קודם לכן חשפתי ככתב מדיני את נסיעתו הראשונה של שמעון פרס למרוקו, כשהיה ראש הממשלה ב-85', לפגישה עם המלך חסן".