חתול מסוג אחר

"מה דעתך על העמדה של יגואר?" מקדים ושואל אותי איאן קאלום ראש מחלקת העיצוב של היצרן הבריטי, כאשר אנו נפגשים במרפסת הצופה לתערוכה. "ובכן, זה שונה מתמיד" אני עונה לו, מנסה להיות מנומס. "נפלא" הוא צוהל. "זה בדיוק מה שרצינו להשיג, שינוי". אלא שצריך להיות ברור, קאלום אינו מתייחס כאן לארכיטקטורה שונה. הוא עסוק ב-R-D6, מכונית התצוגה החדשה, שאכן נראית שונה מכל יגואר שפגשנו בעבר.

ברור שקאלום מבין כי כמה מאוהדי המותג השמרנים במיוחד, עלולים לחוות התקף לב פתאומי כאשר יבחינו באחוריים הקצרצרים, משתפלים ובעייתיים לעין. "אבל אני רוצה לשנות את כל התפיסות לגבי יגואר. לכן, כמכונית ה-R-D6 אינה רדיקאלית, כיגואר כן. בין היתר כי לא ניתן לקטלג אותה. ואני בעיקר מעוניין להוציא את יגואר מהגדרות צפויות ופלחי שוק קבועים.

כולם מנסים לקטלג מכוניות, אבל אני רוצה לצאת מהקטגוריות המוכרות ולהחליפן בתשוקה. כמו ילד שרואה מכונית ואומר 'אני רוצה כזו' מבלי לדעת לאיזו הגדרה הוא חייב להיענות. כן, זה בדיוק מה שאני רוצה. שאנשים יביטו במכונית ויגידו 'זאת היא'". אני מביט בו מעט, ושואל אותו אם יש לו דרך אחרת להגדיר את כל זה. "כן" הוא אומר. "היא קופה עם ארבע דלתות"...

היא נוסעת

למכונית התצוגה יוצאת הדופן של יגואר יש מספר תפקידים: כאמור, להציג תפיסה מוטורית שונה. אבל גם לחשוף סממני עיצוב שיגיעו למכוניות המותג בעתיד. וגם, להבטיח לקהל שיגואר תמשיך עם מבנה אלומיניום, כמו-גם עם מנוע הדיזל שאחראי לשמה - D6. מנוע ה- 6V כפול-המגדשים, מייצר כאן הספק מרבי של 230 כ"ס, פותח בשיתוף פעולה עם פיז'ו, ויוצג ב-S תוך חצי שנה. הנפח 2.7 ליטר. ומה עם האות "R"? כרגיל ביגואר - יומרות ספורטיביות.

קאלום מסכים עמי שהחרטום מזכיר את ה-R, מכונית התצוגה הקודמת שלו ביגואר, אבל לא שוכח להדגיש מייד את ההבדלים. "ה-R הייתה הצהרה על שפת עיצוב חדשה, ואילו המכונית הזו מציגה תפיסה מאוד שונה. חוץ מזה, בניגוד ל-R, המכונית שאנחנו מביטים בה כבר נוסעת. למעשה, נהגתי בה בעצמי לפני מספר ימים". והיא נוסעת כי למרות שפיתוחה ארך לא יותר משישה חודשים, היא מבוססת על פלטפורמת ה-XJ. "קיצרנו את בסיס הגלגלים, אבל הרוחב דומה וכמובן גם מערך ההנעה והמתלים".

"מאד הייתי רוצה להביא אותה לייצור סדרתי. אני חושב שהחלק האחורי הדינמי, ימשוך הרבה צעירים ליגואר" הוא אומר. מצד שני, כמעצב המעוניין להביא לשינוי, הוא מעט מתוסכל. "אנשים כל הזמן אומרים שיגואר צריכה להשתנות. ואז, כאשר הם רואים תפיסה חדשה, הם פתאום חוזרים לאחור, נבהלים". אגב, שלא במפתיע זה דומה למה שקאלום חושב על מכירות יגואר הנוכחיות. "יש המון חיבה למותג, אבל כל האהבה לא מוצאת תרגום בכסף".

אז מתי תתחיל כבר ההפיכה המדוברת ביגואר, ולמה באמת לא החלה כפי שצפינו ב-XJ? "מהפיכה לא יכולה להתחיל במכונית הדגל - ושום הערה בבקשה לגבי ב.מ.וו" הוא מזהיר אותי בחיוך. "בינתיים עוד לא החלטנו מי תביא את השינוי הגדול. זו יכולה להיות ה-S הבאה, אבל אולי נחכה ל-X".

לסיום אני עובר למכונית החדשה אחרת, הממוקמת בדוכן השכן של אסטון- מרטין, ה-DB9. קאלום, אשר חתום על הוונקוויש וה-DB7, היה עד לפני כשנתיים וחצי המעצב של אסטון. ואחרי ששוחחתי עם הנריך פישקר, המעצב הנוכחי של אסטון, אני מנסה לבדוק מי באמת עיצב אותה...

"תראה, עיצוב ה-DB9 הושלם לפני קצת יותר משנתיים, אז אתה יכול לעשות לבד את החשבון". הוא עונה בדיפלומטיות. אבל אני מקשה, ושואל האם הקו האלגנטי, זה שפישקר כל-כך אוהב, אינו שונה מהמראה הברוטלי של הוונקיש. "ה-DB היא המכונית הנמכרת ביותר שלנו, ולכן תמיד האמנתי שהיא צריכה להיות אלגנטית יותר כדי להתאים לקהל גדול יותר". באמת? מעניין מה יש לפישקר לומר על כך.