שי לחג: האם צריך לשלם עליו מס?
המיתון הביא מקומות עבודה רבים לקצץ בשי המסורתי לחג ואף לבטלו; האם למעביד מותר לעשות זאת, האם משלמים על השי מס, מה ההבדל בין שי מהמעסיק לשי מהוועד, והאם גם שי שהתקבל מלקוח חייב במס; כל מה שצריך לדעת על השי לחג
המיתון הקשה נותן את אותותיו גם בשי המסורתי לחג שנותנים מעסיקים. אם פעם היה השי לחג נוהג קבוע שלא נוגעים בו, אלא אם מקום העבודה מצוי בקשיים גדולים במיוחד, היום במקומות עבודה רבים מקצצים בגובה השי, ובאחרים לא נותנים שי לחג כלל, מה שהופך את החג לקצת פחות חגיגי לפחות לחלק מהעובדים. האם מותר לקצץ בשי או לבטלו, האם ניתן לתבוע את המעסיק על כך בבית-הדין לעבודה, האם משלמים מס על השי? הנה כל התשובות, בעזרת דוד שי מחברת חילן טק:
האם המעביד חייב לתת לעובד שי לחג?
שי, כך מקובל לחשוב, הוא אות הוקרה וידידות, ומתן השי נתון לשיקול דעתו הבלעדי של הנותן. האם זו גם משמעותו של השי לחג שאותו מקבלים מרבית העובדים בישראל? בעניין זה הדברים קצת מסתבכים. בהסכם קיבוצי כללי לענף החקלאות, למשל, נאמר: כל עובד קבוע ועונתי קבוע יקבל לקראת ראש השנה וחג הפסח שי בהתאם לחוזר משותף שיפורסם וייחתם על-ידי הצדדים לפני כל חג". מעבידים שהסכם זה חל עליהם מחויבים לתת שי לחג מכוח ההסכם. מתן השי אינו עניין רק לרצונו הטוב של המעסיק. צו הרחבה שהוציא שר העבודה והרווחה להסכם מחיל חובה זו גם על מעבידים בענף החקלאות שאינם צד להסכם. הסכמים וצווי הרחבה דומים חלים גם בענפים אחרים.
במרבית מקומות העבודה השי לחג אינו מעוגן בהסכמי השכר הכתובים, אך הפך לחלק בלתי נפרד מתנאי העבודה. מחויבותו של המעסיק למתן שי לחג ולגובהו של השי נובעת מהנוהג שנוצר. לאחר שנים אחדות שבהן ניתן לעובדים שי לחג בגובה מסוים, יוצרת התנהגות זו מחויבות של המעביד והיא הופכת לחלק מזכויותיו של העובד.
האם אפשר לקצץ בשי לחג?
במקרה שבו גובה השי מעוגן בהסכם קיבוצי, קיצוץ כמוהו ככל שינוי בהסכם - יש לעשותו בהסכמה בין שני הצדדים, אחרת הוא נחשב להפרה של ההסכם. בדוגמה להסכם מענף החקלאות שניתנה בתשובה הקודמת, עצם הזכות לשי מעוגנת בהסכם, אך בגובה השי יש מקום לגמישות, שכן נאמר במפורש שמהות השי תפורסם לפני כל חג. במקום שבו אין הסכם אך התגבש במהלך השנים נוהג לשי בגובה ידוע, מגביל הנוהג את יכולתו של המעביד לקצץ בגובה השי.
האם קיצוץ בגובה השי הוא עילה לתביעה בבית-הדין לעבודה?
השי לחג הפסיק להיות עניין הנתון לשיקול דעתו הבלעדי של המעסיק. מרגע שנוצרה מחויבות של המעסיק, מכוח חוזה מפורש או מכוח הנוהג, ניתן לפנות לבית-הדין לעבודה כאשר מחויבות זו מופרת. פסקי-דין אחדים של בתי-הדין לעבודה אכן עוסקים בסוגיה זו. אלה נושאים שנקבעו בפסקי-דין אלה:
* המעביד אינו רשאי להפלות בין שווים במתן השי. גם אם יש למעביד סכסוך עם עובד או עם קבוצת עובדים, פגיעה בשי שמקבלים עובדים אלה איננה מעשה נאות.
* אם נאמר במפורש שהשי ניתן בהתאם לתקציב המיועד למטרה זו ונקבע מדי שנה מחדש, יש למעביד זכות מלאה לשנות את גובה השי משנה לשנה.
* עם זאת, לאחר שעובדים רבים ספגו בשנים האחרונות בשתיקה קיצוצים מכאיבים בשכרם, ברור שלא כל קיצוץ בשי לחג יריץ אותם לבית-הדין לעבודה. כמו בתחומים אחרים, הדבר תלוי באופי יחסי העבודה, בכוחו של ארגון העובדים ובגורמים נוספים.
האם השי לחג חייב במס?
לאחר שהוסכם שהשי לחג נובע מקיומם של יחסי עובד-מעביד, קל להבין את עמדתו של המחוקק, שקבע החל מחודש יולי 1990 ששוויו של השי לחג הוא בגדר הכנסת עבודה לעובד, ולכן הוא חייב בכל המסים החלים על הכנסה כזו, ובפרט מס הכנסה, ביטוח לאומי וביטוח בריאות. שי לחג לעובד זר חייב גם בהיטל, החל על המעסיק, בגובה 8% משווי השי.
האם בחודש שבו ניתן השי העובד משלם מס הכנסה גבוה יותר?
השי הוא עוד אחת מהזכויות של העובד, כמו אחזקת רכב וגמול שעות נוספות. אבל כיוון שמדובר בכל זאת בשי לחג, נוהגים המעסיקים לגלם את המסים על סכום השי, כלומר לשלם אותם בעצמם במקום העובד. פעולה זו יוצרת פער ניכר, ההולך וגדל ככל שגדלה המשכורת, בין שווי השי שמקבל העובד לבין עלותו למעביד. במשכורות של 11,300 שקל ומעלה, שעליהן חל מס הכנסה של 45% לפחות ובנוסף דמי ביטוח לאומי וביטוח בריאות בשיעור 10.32%, הנהנה העיקרי מהשי הוא משרד האוצר.
מה דינו של שי לחג מוועד העובדים?
במקומות עבודה שונים ממומן השי לחג, כולו או חלקו, על-ידי ועד העובדים, מתוך דמי החבר הנגבים משכרם של העובדים במהלך השנה. חלק זה של השי אינו מהווה שכר, לא לצורך חיוב במס הכנסה ולא לכל מטרה אחרת. השתתפות ועד העובדים במימון השי מאפשרת לתת לעובדים שי גדול יותר, וכן לתת שי גם בחג שבו אין המעביד מעניק שי זה (המעביד מעניק שי בפסח, למשל, וועד העובדים מעניק שי בראש השנה).
האם גם שי לחג שנותנים ספקים או לקוחות חייב במס?
מטבע הדברים רק עובדים מעטים, יחסית, זוכים למתנה לקראת החג מספקים או מלקוחות שהם נמצאים איתם בקשרי עבודה. גם ערכה של המתנה צנוע יותר, לבל ידבק בה אבק שוחד, והיא אכן משקפת הערכה וידידות בלבד. מתנה מסוג זה אינה נחשבת הכנסת עבודה למקבלה, כלומר אין הוא חייב במס לגביה. מבחינת נותן המתנה, המתנה היא הוצאה מותרת בניכוי כל עוד מחירה אינו עולה על 170 שקל לשנה לאדם.
לפנייה לכתב/ת 
