חרדים, אבל אחרת

הרב יובל הכהן אשרוב עסוק. אוטוטו נפתחת שנת הלימודים השנייה בבית הספר לרפואה סינית בישוב "אור גנוז". יש הרבה עבודה, בעזרת השם.

גם תורה, גם עבודה

והשילוב הזה אכן קיים: עד להקמתו של בית הספר לרפואה סינית, עסקו התושבים החרדים בהקמת בית הארחה ובעבודה בבית הדפוס הקיים במקום. במקביל, הקימו תעשיית קלטות שבהן ניתן לשמוע שיעורי קבלה בנושאים מגוונים.

הרב הכהן אשרוב הוא הגורו המקומי. גם תלמידים חילונים מגיעים לשמוע. זה עובר מפה לאוזן. "הכל שטויות במיץ עגבניות. אל תאמיני לאף מילה", הוא עצמו מפטיר במבוכה כשהוא נשאל על מידת השפעתו. הרב מודע לעובדה שמראהו המזוקן ולבושו החרדי לעיתים מרתיע – אבל הדרך, הוא מאמין – תכבוש את הלבבות.

"אי אפשר לרכז את כל החרדים ולשים אותם תחת מטריה אחת", מסביר הכהן אשרוב. "הדור השתנה. אנחנו עושים מילואים ומאמינים בקיומה של מדינת ישראל. נכון שיש טעם לפגם בכך שהחילונים מפרנסים את החרדים. ואכן, לנו כדתיים עדיף שלא ניתמך".

והוא בכלל מגולני, מ"פ בגדוד 17. הכהן אשרוב, בגרסה החילונית שלו, נפצע במלחמת לבנון ועבר אשפוז. לאחר שהבריא, החל בחיפוש אחר העולם הרוחני. "למדתי כל מה שהיה בשוק – קרישנה, מדיטציה ויוגה. שום דבר לא תפס אותי". חוץ מכתבי האר"י הקדוש.

כשכתבי האר"י במזוודה, הוא נוסע לבוסטון ללמוד לימודי דיקור סיני. קומץ חברים שומע את דעותיו בנושא הקבלה - ואט אט מתגבשת קבוצה. "הדת לא משכה אותי, אבל הרגשתי שכתבי האר"י נכנסים לי לנשמה - ומכאן הדרך לשמירת השבת הייתה קצרה", הוא מספר.

"הממסד הדתי מרחיק אנשים"

רק כאשר הגיע לביקור בארץ הבין לפתע כי חזר בתשובה. החיים השתנו לתמיד. הכהן אשרוב ורעייתו נעמי התיישבו ב"אור גנוז", הוא פתח מרפאה לטיפול בדיקור - ובמקביל המשיך להעביר שיעורים ברחבי הארץ.

יש לו ביקורת נוקבת על הממסד הדתי בארץ ועל המפלגות החרדיות. "הממסד הדתי לצערי גורם לאנשים לא לראות את האמת. הוא מונע מאנשים להתקרב לדת. הוא מגיע ממקום של שליטה. לעולם לא תשמעי את הרב שלנו אומר שבמידה ולא תשמרו תורה - תישרפו באש הגיהנום. אנחנו לא מאמינים בכפיה".

הפערים הגדולים בין דרך חייהם של הכהן אשרוב וחבריו בקהילה לבין קהילות חרדיות אחרות בארץ מהווים מוקד משיכה, ומביאים חילונים רבים לפקוד את המקום. גם קבלה, גם רפואה סינית – מה רע? "אני לא רוצה להחזיר אנשים בתשובה", מדגיש הכהן אשרוב.

"המטרה של תורת הקבלה היא להפוך את האדם ליצור טוב יותר. אם מי ששומע אותי מבקש לקחת רק 50 אחוז מהדברים - אז בבקשה. מהר מאוד הבנתי שזה לא תפקידי לעשות תשובה, אם הייתי חי בציפיה לזה - הייתי נשבר מזמן, מאחר ולכל אחד יש את הקצב שלו. אני לא מאמין בכפיה. גם אדם שאינו בוחר ללכת בדרך של שמירת מצוות, אך מביא תועלת לחברה - הוא אדם טוב".

בעוד מספר ימים יתמלאו הכיתות בבית הספר לרפואה סינית. כיתות שיחולקו על ידי מחיצה – גברים ונשים לחוד. העיקרון הזה יישמר בקפידה.

- אז יש חיבור בין הדת היהודית לרפואה הסינית? בין דת לעבודה?

"בקבלה יש הסבר למערכת של חוקים קוסמיים, שאינם משתנים לעולם, וברפואה הסינית מדברים על אנרגיית הטבע, אנרגיית החיים. ולגבי העבודה שלנו? גם הרמב"ם היה רופא, שלימד תורה ועבד 16 שעות ביום. אין בכך כל סתירה. זה טוב לנפש של האדם, שיאכל מיגיע כפיו".