המבקר מציג: בלגן בתרבות

סעיפי דו"ח מבקר המדינה שהתפרסם היום (ג') בנוגע לממסד התרבות מציירים תמונה עכורה של ליקויים חוזרים ונשנים שלא באו על פתרונם במהלך השנים.

המבקר בדק את פעילותו השוטפת של מינהל תרבות ומערך התמיכות הממשלתיות במוסדות התרבות והאמנות מהדו"ח עולה כי מינהל התרבות, הפועל מתוקף סמכותו של משרד החינוך, התרבות והספורט, כשל לקבוע קריטריונים ברורים לתמיכות במוסדות השונים. במשך שש שנים (1996-2002) לא התכנסה כלל המועצה הציבורית לתרבות ולאמנות ובשל כך לא נקבעו סדרי עדיפויות בחלוקת התקציב בין תחומי התרבות השונים.

עוד נכתב בדו"ח כי ההחלטות שקיבלה ועדת התמיכות, המאשרת את הסכומים לתשלום, נעשו בהיעדר שקיפות או נימוקים מספקים את הדעת. המבקר מצביע על הסכמי סיוע שנחתמו בניגוד לחוק בין משרד התרבות לבין חמישה מוסדות שנקלעו למצוקה כספית (תיאטרון החאן, תיאטרון חיפה, תזמורת הקאמרטה הירושלמית, התזמורת הקאמרית הישראלית ותזמורת הסינפונייטה הישראלית באר-שבע). הסכמים אלו נחתמו, על-פי הדו"ח, ללא אישור ועדת התמיכות, ללא ידיעתה של היועצת המשפטית של המשרד ובהיעדר קריטריונים ראויים. על הסכמים אלה, בהיקף של מיליוני שקלים, חתומים חשב ומנכ"ל המשרד ובחלקם ראש מינהל התרבות בעצמו. להסכמים אלו היו שותפות גם הרשויות המקומיות שבתחומן פועלים המוסדות.

למרות שבהחלטת ממשלה משנת 1999 נקבע כי מוסדות הנתמכים על-ידי המדינה מחויבים לעבור ביקורת כספית ותפעולית, עולה מן הדו"ח, כי במשרד לא מתקיים נוהל מעקב אחר דוחות ביקורות (משנת 2000 ועד היום רק 40 אחוז מכלל הגופים הנתמכים עברו ביקורת תפעולית) וכי גם במקרים שנמצאו ליקויים, לא הופסקה התמיכה ולעתים אף הוגדלה.

המבקר מוסיף כי תקציב מינהל התרבות והאמנות ירד מ-407 מיליוני שקלים ב-2001 ל-306 מיליוני שקלים בשנה הנוכחית. 77 אחוזים מתקציב המינהל ב-2002 הופנו לתמיכות, שעיקרן חולק למחלקת התיאטרון (18%) ולמחלקות המוזיקה והקולנוע (כ-13% כל אחת). יתרת התמיכה הועברה לתחומי המחול (5%), ספריות ציבוריות (4%), מוסדות תרבות ומחקר (3%), מוזיאונים (7%), ספרות (3%) ואמנות פלסטית (1%).

הדו"ח מציין כי ניסיונות לקבע בחקיקה תמיכה ממשלתית במוסדות התרבות והאמנות בארץ נכשלו וכי תקציב התרבות במהלך השנתיים האחרונות הסתכם ב-1.5 פרומיל מתקציב המדינה (כ-0.4 מיליארד שקל מכ-260 מיליארד שקל), זאת למרות שעל-פי הצהרת אונסקו יש להקצות בכל שנה בכל מדינה לפחות אחוז מכלל כספי הציבור לפעילויות אמנותיות של יצירה, ביטוי והפצה. "המלצה זו, שלא אומצה על-ידי ישראל, נועדה בעיקר למדינות העולם השלישי", נכתב בדו"ח, "שכן על פי הנתונים ברוב מדינות אירופה התקציב לתרבות עולה על אחוז אחד".

על פי נתוני הדו"ח עלות השכר הגבוהה ביותר בשנת 2001 עמדה על 1,060,000 שקל. שמו של מקבל השכר לא מצוין. 56 בכירים קיבלו שכר גבוה מ-400 אלף שקל, כשעלות השכר הממוצעת ל-114 מקבלי שכר במוסדות תרבות ואמנות נתמכים, עמדה על סכום של 458 אלף שקל. "בין מקבלי השכר הגבוה ישנם גם מנהלים של מוסדות שנקלעו למצוקה ולגירעונות גדולים", נכתב בדו"ח.

עד סוף שנת 2002 לא צלח הניסיון לקבוע מסגרות שכר מחייבות לעמותות הנתמכות, אך במינהל התרבות הושם דגש במהלך 2003 על מדיניות הממשלה לצמצום שכר הבכירים. בחודש יוני הודיעה השרה לימור לבנת לוועדה לענייני ביקורת המדינה, שדנה בחריגות שכר בתיאטראות הציבוריים, כי בכוונתה לחדש את פעילות הוועדה שבדקה את שכרם ותנאי העסקתם של הבכירים ולעדכן את המלצותיה משנת 1997. הוועדה תתבקש לתת למשרד תקרה או כללים לשכר, מסקנותיה ייושמו החל מינואר 2004.

תגובת המשרד: 

בתגובת משרד החינוך, התרבות והספורט נאמר תחילה כי "המבקר מתייחס לתקופה שקדמה למועד העברת תיק התרבות למשרד החינוך", וכן כי "עם קבלת התיק נקטה השרה לימור לבנת בשורה של צעדים המיועדים לתקן את עיקרי הליקויים המצויינים בדו"ח".

במשרד מוסיפים ואומרים כי במסגרת הצעדים פועלת השרה למינוי מועצה קבועה לתרבות ולאמנות שתיכנס לתפקידה בינואר 2004. בנוגע לנושא הקריטריונים אומרים במשרד כי מינהל התרבות פרסם עד כה קריטריונים פרטניים בתחומי התיאטרון, התזמורות, המוזיאונים והקולנוע, ומכיוון שמדובר בקריטריונים חדשים יחסית מפעיל המשרד כיום שלוש ועדות שמטרתן להפיק לקחים מיישום הקריטריונים בשנתיים האחרונות ולהמליץ על תיקונים במידת הצורך.

במשרד מוסיפים ואומרים כי שלוש ועדות חדשות שמונו להכנת קריטריונים חדשים בתחומי המחול, הספרות וכתבי העת ובתי הספר לאמנויות, עתידות לסיים את עבודתן במהלך שנת 2004.

בנוגע לטענות הדו"ח על היעדר שקיפות אומרים במשרד: "החלטות ועדת התמיכות מפורסמות במלואן לציבור הרחב, על מנת להבטיח שקיפות מלאה של מדיניות התמיכות. הוועדה התבקשה לצרף לכל הפרוטוקלים פירוט מסודר של החלטותיה, במטרה להבטיח כי ישקפו מהימנה את החלטות הוועדה".

במשרד אומרים כי בהתאם להחלטת היועץ המשפטי לממשלה בוטלו ההסכמים שנחתמו עם המוסדות שנקלעו למצוקה תקציבית עוד בשנת 2002 וכי הקריטריונים לחלוקת תמיכות לגופים במצוקה פורסמו בחודש מאי 2003. בקשות להגשת תמיכה הועברו למינהל תרבות במחצית מאי ועד תחילת אוגוסט 2003 נבחרו הגופים העונים על הקריטריונים לקבלת התמיכות. "בימים אלה נבחנות תכניות הבראה של גופים הזכאים לתמיכה, ועם אישורן תובא חלוקת התקציבים לאישור ועדת התמיכות".

בנוגע למשכורות הבכירים נמסר כי השרה לבנת הורתה עם כניסתה לתפקיד על חידוש עבודת "ועדת ניצני", שפרסמה בשנת 1997 דו"ח מפורט בדבר השכר הראוי למנהלי גופי תרבות. הוועדה עתידה לגבש המלצותיה בשבועות הקרובים מתוך מגמה לשלבן בקריטריונים לחלוקת תמיכות לגופי התרבות כבר בשנת 2004.

בנוגע לחוק הקולנוע נמסר כי בעקבות התקלות המוזכרות בדו"ח בעניין, הגיעה השרה לבנת להסכמה מול משרד האוצר על הקצבת סכום קבוע בסך 61 מיליוני שקל לטובת הקולנוע הישראל. סכום זה, שנקבע לתקופה של חמש שנים, ייכלל בבסיס התקציב.

השרה לבנת הוסיפה ואמרה: "אני שותפה לחלוטין לקביעה כי תחום התרבות הינו נדבך מהותי בחברה הישראלית ובכוונתה לפעול ככל יכולתי במסגרת הדיונים על תקציב 2004 במטרה לצמצם ככל הניתן את הקיצוץ במשרד החינוך".