פולקסווגן גולף - גולפיטק

זוכרים את פולקסווגן גולף היוצאת? זו שעדיין נמכרת כאן? ובכן, הגולף החדשה, זו בה נהגתי לפני ימים אחדים, ארוכה ב-5.5 ס"מ, רחבה ב-2.4 ס"מ וגבוהה ב-4.1 ס"מ מקודמתה. עם 258 ס"מ, בסיס הגלגלים שלה ארוך ב-7 ס"מ תמימים מאחותה המוחלפת, לטובת שיפור עצום ואמיתי במרחב. יש לה מפסקי סרנים רחבים יותר לטובת אותו מרחב ובעיקר התנהגות, ואפילו תא המטען שלה גדול ב-20 ליטר.

לא מספיק? לטענת הגרמנים, היא קשיחה בכמעט כפליים מהישנה (80%, ליתר דיוק), יש לה שישה הילוכים אוטומטיים, וזה לא רק יותר מבעבר, זה גם יותר מהמתחרות. רוצים תיבה אחרת? יש חצי-אוטומטית מתקדמת במיוחד. יש גם מנועים חסכוניים וחזקים מקודמתה, מתלה אחורי מודרני בהרבה, וכולם אומרים שהיא גם בטוחה יותר.

על פניו, זה צריך להפוך אותה ללהיט מכירות בטוח. גם כך הייתה הגולף היוצאת נחשקת למדי. אלא שבמונחים ישראלים, תג המחיר שיוצמד לקומפקטית יהיה אסטרונומי פחות או יותר. גולף 1.6 אוטומטית? 150,000 שקלים! ולמה אנחנו פותחים בכך, ולא מותירים זאת לסיכום? כי בינינו, עבור חלק מהקהל שחשב עצמו כרוכש פוטנציאלי, הופכת כעת הכתבה ללא רלוונטית.

נחזור להתחלה

אין ספק כי החלפת מכונית כמו הגולף דור נוכחי - כזו שהפכה לאמת מידה בתעשייה - היא משימה קשה. וגם אם עשו זאת כבר שלוש פעמים, גם ברביעית רעדו להם הרגליים. אחרי כ-22 מיליון גולפים שירדו לכביש, זו אחרי הכל המכונית הנמכרת בהיסטוריית פולקסווגן - יותר מהחיפושית. זו גם המכונית שכבר שנים מתמודדת, ולרוב גם זוכה, בתואר "הנמכרת ביותר באירופה".

ולכן משמעויות ההחלפה ותוצאותיה נאמדות בהרבה מאד כסף. על ההתרגשות הגדולה אצל הגרמנים אפשר ללמוד גם מכך שאפילו ראש העיר של וולפסבורג, מגרשה הביתי של פולקסווגן, מכנה אותה בימים אלה את עירו "גולפסבורג". המכונית הזו היא בסופו של דבר עמוד השדרה של הקונצרן הענק. ואם תהיתם אז לא, אי אפשר להפריז בחשיבותה של המכונית הזו. 

מפגש ראשון

דקות ספורות לאחר הנחיתה בהנובר הגשומה, אני ניצב לצד גולף חדשה, מונעת וממתינה לי, בשלושה ממדים. מתלהב מהעיצוב החדש? לא בדיוק. בתערוכת פרנקפורט לא התרגשתי, וגם "על הכביש" הרושם אינו משתנה. נכון, מי שניסה לשמור על זהות "גולפית" אכן הצליח, בעיקר תודות לקורה הרחבה מאחור. מי שניסה להעניק אחידות משפחתית-עכשווית, הצליח אף הוא.

אלא שמבחינתי לפחות, המכונית הזו פשוט אינה מושכת דיה. מזוויות רבות היא נראית צרה מדי וגבוהה, החרטום שלה חסר אישיות והמקוריות, איפה המקוריות? ואין כל צורך לשאול את איש החברה שעומד לידי, הוא עונה מיד כי "זה מה שהלקוח רוצה. אנשי הגולף רוצים מכונית שנראית כמו גולף". מה לעשות שבדור הקודם, ובטח בחיפושית, הוכח כי ניתן ליצור מראה מזוהה, ועדיין מפתה. ואולי אני פשוט צריך להתרגל.

זה לא יהיה חדש עבורכם, אך תא הנוסעים של הגולף הוא אחד מהמקומות הנעימים-יותר להימצא בדרך אל ומהעבודה. ולכן, העובדה כי תא הנוסעים הנוכחי מהווה אבולוציה של קודמו, אמורה לבשר טובות, נכון? כן ולא. הגולף, עדיין נראית איכותית ונעימה כולל שינוי במרקם הפלסטיק, וניסיונות חסכון ברורים לעין. כך במקרה של מתגי מערכת האוורור הפשוטה בהיצע, מסילות מושבים, ולאן נעלמו פתחי אוורור עם סגירה מרהיבה?

אבל תחושת הדה-ז'וו מעט מעיקה. כי הכל נראה מוכר ומזוהה מדי, ואני באמת מאמין כי אפשר היה לתת למכונית החשובה הזו סביבה יותר מקורית, מעניינת, קצת כמו הכיוון אליו הלכו הצרפתים. וחוץ מזה, אחרי פריצת הדרך של הדור הקודם, זה משום מה נראה מעט מדי, פשוט מדי. 

עם זאת, תלונות כאן יחשבו ובצדק לקנטרניות-משהו. בעיקר כי הרושם הכללי יוצר תחושת "סופר-גולף" איכותית וחסונה, עם ידיות משוככות שעדיין מתרוממות טוב יותר מכל אחרת, עם תא כפפות שמעניק תחושה יוקרתית, תאורת הפנים מוקפת כרום, פתיחת מנשאי כוסות לדוגמה, כולל שילוב פותחן מקורי.

לוח המחוונים קלאסי למראה, עם טבעות כרום ותאורה לילית סגלגלה, הגם שמעודנת מבעבר. במרכז הקונסולה בולט צג מערכת ניווט צבעוני, ומתחתיו בקרת אקלים רגילה ופשוטה מדי. הקונסולה תחומה מתחת בשני מוטות צד פלסטיים, אלה המוכרים מה-A3. לא ברור לי למה הגיעו הנה בעצם.

הנדסת האנוש טובה בדרך כלל, הגם שבלילה הופכת תאורת האיתות במראות הצד למטרידה מדי את עין הנהג. אגב, כמו באודי, גם כאן משחררת נגיעה קלה במנוף שלושה איתותים קצרים. יופי. תנוחת נהיגה קלה להתאמה, בזכות טווח כיוון גדול במושב. עם זאת, ברמות הגימור הפשוטות המושבים פחות נוחים.

וכצפוי, לתשומת לב רבה זוכה החלק האחורי, שהפך אכן מרווח משמעותית. הוא גם נעים יותר בזכות תאורה עצמאית, פתח אוורור נפרד - שיפריע ליושב במרכז - ומנשא כוסות תחתיו. מעניין לגלות כי גב המושבים מפוצל, אך לא הכרית. משיכת בסמל הקונצרן הגדול על הדלת האחורית תפתח את תא המטען - כמו סיאט?!

על תנועה והנעה

נאמן לארצי ומולדתי, בחרתי לפתוח בגרסת 1.6, 115 כ"ס, עם תיבה אוטומטית בקרוב. בינתיים ידנית. וראשית אני מתרשם כי המכונית הזו והמנוע הזה נקיים כמעט לחלוטין מרעידות, בסל"ד סרק. שילוב לראשון בששת ההילוכים, בהם מצוידות רוב הגרסאות, נעים ומדויק. שחרור המצמד הדרגתי, רך ונטול רעידות. מעודן, יוצא דופן.

פולקסווגן הביאה לכאן את עיקר היצע המנועים הנוכחי, עם יחידות ה-FSI (הזרקה ישירה) בנפח 1.4, 1.6 ו-2.0 ליטר בתחום הבנזין, יחד עם 1.9 ו-2.0 ליטר ממשפחת ה-TDI. בכולן אותה החרשה ראויה לציון של פעולת המנוע, רמת רעידות נמוכה להפליא וביצועים טובים יחסית.

ה-1.6 אינו עשיר במומנט כצפוי, אך עדיין מסוגל, עם תיבה ידנית כזכור, לרמת ביצועים נאה, כולל 192 קמ"ש על האוטובאן ו-11.4 שניות מ-0 ל-100 קמ"ש. אך הוא אינו מזמין טיפוס בסל"ד, ואופיו מחוספס מעט. מפתיע היה לגלות כי דווקא ה-1.4 ליטר, עם הספק מרבי של 90 כ"ס בלבד, מייצר ביצועים נאותים. כמה חבל שכרגיל אצל פולקסווגן, גם מנוע מודרני מרים ידיים עם קו אדום ב-5,800   סל"ד בלבד. 

לא מפתיע, אך המנועים הגדולים בולטים יותר. הן ה-2.0 ליטר TDI רב המומנט (140 כ"ס, 33 קג"מ ב-1750 סל"ד!), הן הבנזין 2.0 ליטר, 150 כ"ס, הטמפרמנטי. שתיין הבנזין זריז יותר, עם נתונים נאים בהחלט של 8.9 שניות ל-100 קמ"ש ו-206 קמ"ש מרביים, ואילו שורף הסולר יעיל יותר בפעולה נינוחה, עם כוח עצום בסל"ד מגוחך.

ומה עם הגיר? בגרסאות החזקות נתקלתי בשילוב סביר בדרך כלל, למעט להילוך שישי, לכן שמחתי להתנחם בזרועות תיבת ה-DSG המצוינת, בשילוב עם מנוע ה-TDI. זו הצליחה, בניגוד לכל-כך הרבה ניסיונות (כושלים) של המתחרים, להעניק פעולה הולמת ונעימה. רק שמאכזב לגלות כי כמו תיבות הטיפטרוניק של פולקסווגן, גם היא "נוטלת פיקוד" במצב ידני. מאכזב עוד יותר לגלות כי הבורר נראה "אוטומטי" למהדרין.

למדה להתנהג

אבל. השיפור המשמעותי ביותר נרשם בפרק התנהגות הכביש, לא מהנקודות החזקות של הקודמת, בלשון המעטה. ואת זה קל לגלות אפילו על כבישים רטובים ועמוסי תנועה. עם מתלה אחורי רב-חיבורי חדש, המזכיר מעט את זה שבפורד פוקוס, בצירוף הגה כוח חשמלי נאות, מציגה הגולף יכולת עליה יכולה הייתה הקודמת רק לחלום.

זה מתחיל עם ריסון טוב בהרבה של תנודות גוף לכל כיוון, עניין התורם משמעותית ליציבות במהירות גבוהה. זה ממשיך בשמירה על כיוון בתוך פניה, ולמרות כיול בולט לטובת תת-היגוי , זה אינו מוגזם, ומאפשר לשלוט במהירות פנייה ללא כל בעיה בעזרת המצערת וההגה המדויק, אם כי לא מתקשר. צריך רק להזכיר כי מדובר בהתנהגות סולידית, בטוחה וצפויה, שאינה מסוגלת (או מעונינת) להתמודד עם הפוקוס במונחים של הנאה.

פעולת המתלים טובה, מעודנת ושקטה משמעותית ממרבית המתחרות בקטגוריה, ומעניקה ליושבים נוחות גבוהה ובעיקר שקט נפשי. מערכת הבלימה, שאף היא לא הייתה מהצדדים הבולטים בגולף הקודמת, טובה בהרבה. היא לא רק מעניקה עצמת בלימה גבוהה יותר, היא גם העלימה את העצבנות המיותרת בעיר.

תחרותית גם אצלנו?

אז מה היה לנו שם? לא ממש מרגשת מבחינת מראה, לא ממש פורצת גבולות מבחינת יכולת, אבל שיפור גדול מאד לעומת הדור הקודם, בעיקר בתחום בו נכשלה - התנהגות. מלבד זאת היא כאמור גדולה בכל ממד, חזקה ואפילו איכותית יותר. תא הנוסעים עדיין מוביל בתחומו, ואין כל ספק כי היא מהטובות שיש לאירופה להציע, אם לא הטובה בהן. ואיך אפשר לשכוח את השילוב המעולה בין מנוע ה-TDI המצוין לתיבת ה-DSG המעולה?

אלא שכפי שאמרנו, בראיה מקומית המצב מסתבך. פולקסווגן הבטיחו לכולם כי מחירי הגולף באירופה לא יעלו, למרות החלפת הדגם. זהו צעד מתבקש במצב התחרותי הנוכחי. רק כך הם יצליחו לשמור על מקום ראשון. אצלנו? המצב שונה לחלוטין. אם לא יהיו הפתעות לטובה, סביר להניח כי כאשר תנחת פה הגולף האוטומטית באמצע 2004 (כדגם 2005), היא תעלה כ-20% יותר ממתחרותיה הישירות, ובוודאי יותר מהנוכחית.

וזה אומר כי למרות הכל, והגם שתהיה מאובזרת במספר פריטים מעניינים במיוחד ומתקדמים מאד מבחינה טכנולוגית, הגולף לא תהיה מסוגלת להתמודד על מקום של כבוד בין יער מתחרות מצוינות. שישה הילוכים או לא, במחיר שכזה, יחס ההעברה יהיה פשוט גבוה מדי עבור הלקוח המקומי.