שתי עתירות לבג"ץ נגד הסכם ז'נווה: "זו בגידה"

צעד משפטי נוסף בעקבות "הסכם ז'נווה": שתי עתירות נגד היועץ המשפטי לממשלה ונגד יוסי ביילין.

עו"ד יוסי פוקס מרמת גן הגיש הבוקר (יום ה') עתירה לבג"ץ נגד השר לביטחון פנים, צחי הנגבי, פרקליטת המדינה עדנה ארבל, היועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין, מפכ"ל המשטרה, רב ניצב שלמה אהרונישקי וכן יוסי ביילין וכל חותמי מסמך ז'נווה.

בעתירה דורש עו"ד פוקס להורות לביילין ולשותפיו להסכם להפסיק באופן מיידי את המגעים עם הרשות הפלסטינית וכן להימנע מחתימה על מסמך ז'נווה, פרסום ההסכם או משלוחו בדואר לאזרחי ישראל.

פוקס טוען: "מעשי ביילין ושותפיו להסכם, נכללים בחוק הבגידה כפי שהוא מוגדר בחוק העונשין, כלומר פגיעה בריבונות המדינה או בשלמותה, ודינם של מעשים אלה הנו מיתה או מאסר עולם". הדברים נאמרו לראשונה על ידי חבר הכנסת שאול יהלום מהמפד"ל לפני מספר ימים.

בשיחה ל-ynet עו"ד פוקס מאשר כי שלח את החומר בנושא לאנשיו של ח"כ יהלום ולפוליטיקאים אחרים. "לאחר מכן אנשי יהלום העבירו לי את התשובה שהיועץ כתב לו", הוא מספר. "אני משפטן, ולדעתי חייבים לשים קץ לרמיסת שלטון החוק".

העותר מצטט את פסק הדין של השופט מנחם אלון בבג"ץ הגולן, שם נקבע כי היו יחידים או קבוצות שלא הוסמכו כדין על-ידי הממשלה למשא ומתן עם סוריה, בשעה שהממשלה פעלה במסגרת סמכותה כדת וכדין לנהל את יחסי החוץ של מדינת ישראל.

במקרה הנוכחי, לדבריו, פועלים ביילין ושותפיו מאחורי גבה של הממשלה "ללא רשות, ללא סמכות, בלי רשות העם, בלי רשות הכנסת והממשלה, כדי לחתום הסכם הכולל הוצאת שטחים משטחה הריבוני של המדינה והעברתם לריבונות זרה". פוקס מבקש להוציא צו על תנאי וצו ביניים שיורה לכל המשיבים למסור את תשובתם לעתירה.

גם נאמני הר הבית הגישו עתירה

גם תנועת נאמני הר הבית, באמצעות עו"ד נפתלי הרצבורגר, הגישו היום אחר הצהרים עתירה לבג"ץ נגד היועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין, בדרישה לפתוח בחקירה נגד יוסי ביילין והשותפים להסכם ז'נווה. לטענתם, ביילין ושותפיו מפירים את סעיף 97 לחוק העונשין העוסק בבגידה כשהם מסכימים למסירת שטחי מדינת ישראל.

לדברי עו"ד ורצבורגר העתירה הנוכחית היא המשכה של עתירה קודמת שהגישו נאמני הר הבית בשנת 92' נגד הממשלה שניהלה משא ומתן עם סוריה על הגולן, למרות חוק הגולן. בג"ץ פסק אז שלא ניתן להעלות על הדעת להגביל את פעילותה של ממשלה ריבונית. ואולם, טוען ורצבורגר, תחום הפעילות הזה, המשא ומתן המדיני, אינו מיועד לפעילותם של אנשים פרטיים ולפיכך מדובר בעבירה פלילית.

ורצבורגר הוסיף כי מאחר שהיועץ המשפטי לממשלה ענה לו שהוא לא נכנס לכל שאלת החוקיות של פעולות ביילין ושותפיו, הגם שיש לו ביקורת על כך, הוא אינו סבור שהיועמ"ש יכול לעצום את עיניו, "והשיוויון בפני החוק צריך להתקיים לגבי כולם גם לגבי אנשים רמי דרג וגם עם כאלו שהיו שרי משפטים בעבר".

הנשיא: מקדם בברכה כל יוזמה

במקביל לעתירה, נפגשה היום קבוצה מיוזמי הבנות ז'נווה, בהם חברי הכנסת חיים אורון ואברהם בורג, חברת הכנסת לשעבר נחמה רונן, אנשי הצבא לשעבר גדעון שפר וגיורא ענבר, וכן צביה גרינפלד, עם נשיא המדינה משה קצב, כדי להציג לו את התוכנית.

הנשיא היה הראשון לקבל לידיו את המסמך המלא של הבנות ז'נווה, בטרם יישלחו לכל חברי הממשלה, הכנסת ואזרחי המדינה. המשתתפים הדגישו בפניו כי במסמך נאמר במפורש ש"אין אף איש מאתנו המייצג את עמו בכל דרך העשויה להיחשב כמחייבת".

הנשיא קצב אמר כי הוא מקדם בברכה כל יוזמה של הידברות בין שני העמים, ובסיום הפגישה הדגיש כי על ממשלת ישראל לבצע שינוי אסטרטגי בכל הקשור להתנהלותה בסכסוך הישראלי פלסטיני וכי הוא מאמין מעומק לבו כי תיתכן פריצת דרך שתוביל למימוש נוסחת פיוס אמיתית בין שני העמים.

הנשיא התעניין בעניין הזיקה של ההבנות למפת הדרכים. היוזמים הסבירו לנשיא כי קיימת זיקה בין ההבנות שלהם לבין מפת הדרכים וקיימת אופציה של ההבנות כשלב שלישי של מפת הדרכים.

הנשיא קצב ביקש לשמוע על המימד הבינלאומי של ההסכם, והובהר לו כי נעשה מאמץ לגייס כספים בחו"ל על-מנת לאפשר חלוקה של הבנות ז'נווה לכל בית אב בישראל. ח"כ אורון אמר ל-ynet בתום הפגישה: "הפגישה עם הנשיא הייתה עניינית, תומכת ומוצלחת. אולם הניסיון לבדוק האם הנשיא תומך בהבנות - הוא ניסיון מוטעה".