שירות מילואים - גם המעסיק יוצא פראייר
חוקים רבים מגנים על חיילי המילואים מפיטורים, רובם מופנים נגד המעסיק; עלות החובות המוטלות על המעסיקים מגיעה לעיתים ל-45% משכרו של העובד; כדי להגן על חיילי המילואים, הגיע הזמן להפחית את הנזק הכספי שנגרם למעסיקים
הגיוס האחרון של 5 גדודי מילואים לאבטחת קו התפר מעלה שוב את שאלת ה"פראיירים", המיעוט הנושא בנטל המילואים, ובנוסף לעול הישיר הכרוך בכך, מסתכן באיבוד פרנסתו. בסיפור הזה, למעביד הודבקה התווית של ה"איש הרע", והמחוקק מפעיל נגדו איסורים, שהולכים ומתרבים, על פיטורי חייל בתקופת שירות מילואים או בגלל שירות זה.
כדי להגן על חיילי המילואים, הגיע הזמן להשתמש לא רק ב"מקל", אלא גם ב"גזר", ולתת את הדעת על בעיותיו של המעסיק. "אלו בעיות יש למעסיק?", אתם עלולים לשאול, "הרי את כל השכר שהוא משלם למשרת במילואים הוא מקבל חזרה מביטוח לאומי". בפועל, ההחזר שמקבל המעסיק רחוק מלהיות כל השכר - המעסיק מקבל את השכר ברוטו אותו הוא משלם לעובד בתקופה זו, אך הוצאותיו בגין תקופת המילואים כוללות רכיבים נוספים, שאותם המדינה אינה מחזירה לו.
בין השאר, מוטלים על המעסיק שני מסים בהתאם לשכר שהוא משלם (בחלק ממקומות העבודה): מס מעסיקים, ומס שכר. המדינה עומדת בתוקף על זכותה לגבות מס שכר גם על השכר המשולם בתקופת המילואים, ורק התנגדות נחרצת של מעסיק לפני 18 שנים הביאה להכרעת בית המשפט העליון, לפיה תגמולי מילואים פטורים ממס זה.
מדוע אני מעלה באוב סכסוך שהוכרע כבר מזמן? מכיוון שהוא משקף את תפיסת העולם של הממשלה, בה לא חל כל שינוי במהלך הזמן הזה, התופסת את המעסיק כ"פרה חולבת", שיש להמשיך ולחלוב גם כאשר העובדים נקראים לשרת את המדינה.
דוגמה נוספת לתפיסה זו הוא ההפרשה לדמי ביטוח לאומי בסך 5.93% מהשכר - תשלום חובה שחל על המעסיק בנוסף לניכוי דמי ביטוח לאומי שחל על העובד. כאשר עובד ששכרו שווה לשכר הממוצע, כ-7,000 שקל בחודש, יוצא לשירות מילואים בן חודש, המעסיק משלם בגינו 415 שקל כדמי ביטוח לאומי. במילים אחרות המעביד במקרה זה הוא "פראייר", ובכל זאת, כל מעבידיהם של חיילי המילואים נושאים בנטל זה, הרי אנו חיים במדינת חוק.
מה חושב ביה"ד לעבודה
ניסיונם של מעסיקים להסתייע במערכת המשפט נכשל: בית הדין הארצי לעבודה קבע שבהתאם לחוק, חובה זו שרירה וקיימת, ופסק הדין אושר גם בבג"ץ. בית המשפט מחזיר את הדיון בעניין אל המחוקק, והמחוקק, כפי שצויין כבר, רואה במעסיק את "האיש הרע", ורק מחפש נבוט גדול יותר כדי לחבוט בראשו. כדי להסיר ספק: המחוקק, לעניין זה, הוא כל חברי הכנסת, מימין ומשמאל, וכמובן שר הרווחה, שהוא השר הממונה על חוק הביטוח הלאומי - אין צדיק אחד בסדום.
בנוסף לחובת ההפרשה לדמי ביטוח לאומי, מטילים חוקי המדינה חובות נוספות על מעסיקו של חייל המילואים:
- על המעביד להמשיך ולשלם תשלומים לביטוח פנסיוני בעד הזמן שהעובד שירת במילואים, כאילו עבד בזמן זה.
- תקופת השירות במילואים נחשבת כתקופת עבודה לעניין חישוב פיצויי הפיטורים.
- בדרך כלל זכאי העובד לחופשה ממעבידו גם בגין תקופת שירותו במילואים.
להטלת חובות אלה מניע ברור: הן נועדו למנוע פגיעה בזכויותיו של חייל המילואים. רק שאלה אחת נותרה פתוחה: מדוע על המעביד לשאת לבדו בנטל השמירה על זכויות אלה? מדוע אין המדינה נוטלת עול זה על כתפיה, בדיוק כפי שהיא נוהגת עם השכר שיש לשלם בתקופת המילואים?
עלותן של החובות שנמנו לעיל, ביחד עם חובות נוספות שמעסיקים נוטלים על עצמם לעתים במסגרת הסכמי העבודה, מגיעה ל-45% משכרו של העובד. את שיבוש סדרי העבודה הנובע מקריאתו של העובד לשירות מילואים אין המדינה יכולה למנוע, אך את הנזק הכספי הישיר שנגרם למעביד אפשר למנוע, ויפה שעה אחת קודם.
לפנייה לכתב/ת 
חילי מילואים: גם המעסיק מפסיד
צילום: צביקה טישלר
מומלצים
