"למה הרמטכ"ל לא התלונן באזני ראש הממשלה?"
בעקבות הביקורת שמתח הרמטכ"ל (בתחילה כ"בכיר בצבא") על מדיניות הממשלה, קיים איתו שר הביטחון שיחת הבהרה. בלשכת שרון הביעו זעם: "אם לרמטכ"ל יש ביקורת, היא צריכה להיאמר ישירות לראש הממשלה". גורם בלשכה אף הציע לפטר אותו. ח"כ וילנאי: "זה אסון, אסור שקצינים ימתחו ביקורת על הדרג המדיני"
המשבר בין הדרג הצבאי למדיני מגיע לשיאים חדשים: גורמים בלשכת ראש הממשלה הביעו אמש (יום ד') מורת רוח מהביקורת שמתח הרמטכ"ל, רב אלוף משה (בוגי) יעלון, על כך שהממשלה לא ישמה את מדיניותה בדבר הקלות לפלסטינים. הביקורת פורסמה בשלושת העיתונים הגדולים מפי "מקור בכיר בצה"ל".
בלשכת רה"מ זעמו על דברי הרמטכ"ל. אתמול אף הציע גורם בלשכה לפטר את רב-אלוף יעלון מתפקידו, אולם גורמים בסביבתו של שרון אמרו ל-ynet כי הדבר "אינו עומד על הפרק".
"איפה יעלון היה בזמן כהונתה של ממשלת אבו מאזן?", שאלו גורמים בלשכת שרון. "מדוע לא מתח את הביקורת הנוקבת שלו בדיונים שהתנהלו אז? מדוע לא אמר את הדברים לראש הממשלה? יש פה עניין עקרוני ביחסים בין הדרג המדיני לצבא. אם לרמטכ"ל ישנה ביקורת, היא צריכה להיאמר בפני ראש הממשלה, שדלתו פתוחה בפני הרמטכ"ל".
שר הביטחון, שאול מופז, קיים אתמול אחר הצהריים שיחת הבהרה עם הרמטכ"ל יעלון. לאחר השיחה הטלפונית פירסמה דוברת צה"ל הודעה, שלפיה "גורמים במדים לא הביעו ביקורת נגד ממשלת ישראל". בהודעת הדוברת נאמר כי "הכותרות עצמן משקפות התלבטויות ודיונים מהותיים, המתקיימים במערכת המקצועית לנוכח מציאות כה מורכבת. צה"ל וצמרת צה"ל כפופים לדרג המדיני, ומבצעים הנחיותיו במדויק".
מאוחר יותר אתמול השתתפו הרמטכ"ל ושר הביטחון בטקס סיום מחזור נ"ה של קורס קציני שיריון בלטרון, שנקטע בזמן מלחמת יום הכיפורים. לפני הטקס נפגשו השניים לשיחת הבהרה קצרה ב"ארבע עיניים". מופז זעם על הרמטכ"ל, אך יעלון הסביר כי הציג ויכוחים שקיימים במערכת ולא ביקורת על הדרג המדיני.
במהלך הטקס, ישבו הרמטכ"ל ושר הביטחון זה לצד זה - אך כמעט ולא שוחחו ביניהם. ביציאה, סירב השר מופז לענות לשאלות הכתבים, ויצא בזריזות מהמקום.
הביקורת: על קריסת ממשלת אבו-מאזן
על פי הפירסומים, מתח הרמטכ"ל ביקורת חריפה על התנהלות הממשלה בחזית הפלסטינית, בעיקר בנושא הענישה הקולקטיבית של התושבים והמחסור במחוות - דברים שלהערכתו גרמו, בין היתר, לקריסת ממשלת אבו-מאזן. ההערכה היא כי דברי הרמטכ"ל נועדו לנסות ולמנוע גם את קריסתה של ממשלת אבו-עלא.
הדברים הופיעו בהבדלי נוסח קלים ב"הארץ" מאת עוזי בנזימן, ב"מעריב" מאת חמי שלו, וב"ידיעות אחרונות", שם כתב נחום ברנע, כי למרות שבצה"ל משוכנעים שערפאת הוא האשם העיקרי בהכשלת ראש הממשלה הפלסטיני - ישראל הייתה יכולה לסייע לו מול ערפאת.
ב"ידיעות" נכתב: "זו הייתה שעת כושר: האמריקנים היו בשיא כוחם בגלל הניצחון בעיראק, הרחוב הפלסטיני תמך בממשלת אבו-מאזן והתנגד לטרור. אלא שישראל נהגה ב'קמצנות'".
לשכת מופז: "טענת יעלון מופרכת"
בלשכת שר הביטחון דחו את הביקורת של הרמטכ"ל. גורמים בסביבתו של מופז הביעו תמיהה על הטענה "המופרכת", כהגדרתם, לפיה "לא נעשה די כדי לסייע לממשלת אבו-מאזן".
מופז, לדברי מקורביו, התכוון להעביר אז 4 ערים בגדה לאחריותם הביטחונית של הפלסטינים: "שר הביטחון היה צריך להחליט בין עמדת הרמטכ"ל ("צריך להקל"), לבין עמדת ראש השב"כ ("אסור לפתוח את הסגר"). בשל עמדת ראש השב"כ, שלפיה הקלה בסגר תיצור סכנת פיגוע מוחשית, היה על שר הביטחון לשקלל את כל המידע".
גורמים בסביבת ראש הממשלה, אריאל שרון, הגדירו את הדברים, בשיחה ל-ynet, "חלק ממאבק פנימי". הגורמים אמרו: "ברור שזה חמור בצורה בלתי רגילה. אלה דברים שלא אמורים להיאמר. זה לא תקין. מי שאמר זאת בחר שלא לומר בדיונים פנימיים דברים שנאמרו בתקשורת".
וילנאי: "זה אסון"
תגובת דוברת צה"ל לא השקיטה את הסערה שחוללו הדברים. ח"כ מתן וילנאי (עבודה) הגדיר אותם "אסון". וילנאי, לשעבר סגן הרמטכ"ל, אמר ל-ynet: "אסור שקציני צבא ימתחו ביקורת על הדרג המדיני. אנשי צבא הם בסופו של דבר פקידים ממונים".
לדברי וילנאי, "התקדים נקבע דווקא בתקופה שמופז היה רמטכ"ל, וגם אז הממשלה הזאת לא הקפידה על ההפרדה בין הדרג המדיני לזה הצבאי. מופז כרמטכ"ל דיבר באופן שלא מתאים לדרג צבאי, אלא לדרג מדיני. נראה שהדברים אז לא הפריעו לדרג המדיני. מרגע שנפרצו כל הגבולות, מסתבר שזה עובד לכל הכיוונים, אבל התופעה חמורה. על הצבא לומר ביקורת רק בפורומים סגורים".
יו"ר ועדת חוץ וביטחון של הכנסת, ח"כ יובל שטייניץ, קרא לרמטכ"ל ולמפקדי צה"ל לחדול מיד מכל התבטאות פוליטית או ביקורת ציבורית כלפי הממשלה והכנסת. "לאחר 55 שנות עצמאות הגיע הזמן שגם בצה"ל, בשירותי הביטחון ובמשטרת ישראל יופנמו נורמות דמוקרטיות ראויות של כפיפות וצייתנות למשטר האזרחי הנבחר", אמר שטייניץ.
