שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    הרופא לא תמיד צודק. יש מה לעשות
    בכל שנה מתים כאלפיים איש בישראל כתוצאה מטעויות רפואיות קטלניות. אך אבחון לקוי ושימוש לא נכון בתרופות הן טעויות שאפשר למנוע מבעוד מועד - וזה תלוי בעיקר בנו, המטופלים. ההתעקשות שלנו להיות שותפים בטיפול בנו עשויה למנוע טרגדיה ולשמור על בריאותנו. מדריך: כל מה שחשוב לדעת ולשאול את הרופא, האחות והרוקח לפני ובמהלך הטיפול
    "בית חולים הוא מקום מסוכן. אמנם הוא אינו דומה לכביש הדמים תל-אביב-ירושלים, אבל בכל זאת צריך לזכור שמדובר במקום מסוכן שמתרחשות בו טעויות העלולות לעלות בחיים".

     

    מי שעומד מאחורי האזהרה הזו הוא פרופ' יואל דונחין, מומחה להרדמה וחבר בוועדה למניעת טעויות ברפואה. לדבריו, מדי שנה מתים כאלפיים איש בישראל בשל טעויות רפואיות. חלקן הגדול נובע מחישוב שגוי במתן מינונים של תרופות ובמתן תרופות של חולים מסוימים לחולים אחרים. פרופ' דונחין מסביר כי בלבול שכזה בין חולים עלול לקרות, למשל, כשבמחלקה אחת שוכבים שני חולים שעונים לאותו השם - או במקרה של חולה שנשכב בטעות במיטה של חולה אחר, ובשל בלבול של הצוות הרפואי קיבל סוג ומינון של תרופות שאינו מיועד לו.

     

    "בסקר רחב-היקף שכלל 1,500 חולים ונעשה במספר מרכזים רפואיים בארהב, נשאלו החולים באיזה בית חולים הם מעדיפים להתאשפז: בזה המודה בטעויותיו ומספר לחולים את האמת, או בבית החולים המכסה על טעויותיו", מספר פרופ' דונחין. "כמעט כולם הצהירו שהם יתאשפזו בבית החולים שיספר את האמת, גם אם טעה. כששאלנו 500 רופאים מה הם מעדיפים - להודות בטעות שעשו או להכחיש אותה - רובם ענו שהם מעדיפים שלא לומר את האמת.

     

    "בבתי החולים של 'הדסה' מחלקים מדי שבועיים לכל המחלקות דף ובו רשומות הטעויות שנעשו במהלך התקופה הזו. לרוב מצוינות בדף טעויות שנעשו בתחום התרופות - כמו מתן תרופות שגוי, מדבקה לא נכונה וכולי. לדעתי, חייבים לגרום לרופאים להבין שאם הם ידווחו בזמן אמת על טעויותיהם הם לא ייענשו. באווירה כזו, של קבלה ותיקון, הכל ייראה טוב יותר.

     

    פרופ' אבינעם רכס, יו"ר ועדת האתיקה של ההסתדרות הרפואית בישראל, מסביר ש"מדובר למעשה בשתי גישות: האחת אומרת שעל כל טעות יש להעניש רופא ובכך לקבע את טעותו ולמנוע ממנו בעתיד דיווחים נוספים על טעויות שיעשה. מאידך, יש להשאיר את אופציית הענישה במקרים מסוימים אבל החשוב הוא ליצור תרבות ארגונית של הודאה בכל טעות ובזמן אמת. חינוך הצוות הרפואי, לצד ענישה במקרים מסוימים, ישרתו את האינטרסים של הרופאים והחולים כאחד".

     

    כיצד ניתן להעניש רופא שהתרשל? במקרים שלגביהם מתעורר חשד לטיפול שגוי או לגרימת מוות ברשלנות מקים משרד הבריאות ועדות משמעת. הוועדות הללו מוסמכות להתרות או לנזוף ברופאים, ולהמליץ על לקיחת רשיונם לתקופה מסוימת ואפילו לצמיתות. עם זאת, שר הבריאות הוא שמחליט האם הרופא אכן יאבד את רשיונו באופן זמני או קבוע.

     

     

    ממשרד הבריאות נמסר כי בין השנים 2003-2002 הוגשו קובלנות משמעתיות נגד 23 רופאים, ארבעה רופאי שיניים, חמישה רוקחים ושתי אחיות. למעלה ממחצית המקרים שהובאו לדיון בפני ועדות המשמעת הסתכמו בלקיחת רישיון.

     

    טעות קטלנית

     

    ד"ר אורי בצלת זל, שהיה רופא אזורי של יישובי הנגב, שילם בחייו על אמונו במערכת הבריאות. יום אחד ב-1997 החל הרופא לסבול מכאבים עזים בחוליות הגב העליון. משככי הכאבים לא הצליחו למגר את הכאב החריף, ודר בצלת פנה מיוזמתו למרכז הרפואי סורוקה. הרופא טען כי בבית החולים סירבו להפנות אותו לסריקה טומוגרפית ממוחשבת, (סי.טי-בדיקה הסוקרת את רקמות הגוף לפי חתכי רוחב). כיוון שאיבחנו שמקור הכאב נובע ממצבו הנפשי.

     

    מושפל ודאוב חזר דר בצלת לביתו. במהלך השבועות הבאים התפשט הכאב לאזור הוושט והראש. מיואש וחסר אונים פנה הרופא מיוזמתו למכון פרטי לצורך ביצוע סריקה טומוגרפית. תוצאות הבדיקה לא הפתיעו את הרופא: בין החוליות העליונות של עמוד השדרה לבין הוושט אותר גידול ממאיר רחב ממדים. הרופא תבע את בית החולים וסכום הפיצוי שפסק לו בית המשפט הגיע לידי המשפחה 24 שעות לאחר שנפטר.

     

    אך אבחון שגוי אינו הבעיה היחידה. גם חוסר אבחון עלול להמית אנשים: לפני שנים אחדות הגיעה אם צעירה בת 34 לבית החולים האיטלקי בנצרת והתלוננה על צרבת ותחושה רעה. לאחר שנבדקה שוחררה לביתה - אלא ששלוש שעות מאוחר יותר נפטרה האישה מדום לב.

     

    לא פעם, בשל עומס עבודה או בשל להיטות לבצע הליך רפואי, נמנע הרופא מלספר לחולה על השלכות הטיפול בו. ש' (62) תבעה את הרופא ובית החולים שבו עברה ניתוח לקיצור קיבה. ניגשתי לרופא ואמרתי לו שאני מעוניינת להחדיר לקיבה טבעת שתצמצם את נפחה ותאפשר לי לאכול פחות, מספרת הצעירה שהגישה תביעה באמצעות עוד אילנה זינגל, מומחית בתביעות על רשלנות רפואית. "לאחר שגבה ממני 500 שקל עבור ייעוץ שלא ארך יותר מחמש דקות, הבטיח לי הרופא כי לאחר שארזה אראה כמו 'מלכת יופי' ו'דוגמנית'.

     

    "מה שהוא שכח לציין זה את ההשלכות שיהיו לניתוח בכל תחומי החיים. הוא לא סיפר לי איך חיי ישתנו לרעה. איך אהיה מוגבלת בכל מה שאני אוכלת, איך אקיא ממזון מוצק שיתקע לי בגרון. הוא שכח לספר שאסור לאכול ולשתות ביחד, שצריך ללעוס בביסים קטנטנים. שאסור לאכול בשר וירקות סיביים. אם הייתי יודעת היום מה שהרופא לא סיפר לי אז, לא הייתי הולכת לניתוח הזה גם אם היו מצמידים לי אקדח לרקה. עדיף להיות שמנה ולא מוגבלת מלא שמנה ומרגישה כנכה.

     

    "מאז הניתוח אני נמנעת מלאכול בחברת אנשים. אני פוחדת שאקיא ומתביישת ללעוס דקות ארוכות את המזון. לבתי קפה הפסקתי להיכנס. זכותי האלמנטרית היתה שהרופא יזהיר אותי שקיצור קיבה זה לא ניתוח פלסטי, ושבעקבותיו חיי ישתנו".

     

    חוק זכויות החולה קובע כי "לא יינתן טיפול רפואי למטופל, אלא אם כן נתן לכך המטופל הסכמה מדעת". החוק מחייב את המטפל למסור למטופל את המידע הרפואי "שיאפשר למטופל מידה מרבית של הבנת המידע, לשם קבלת החלטה בדרך של בחירה מרצון ואי תלות".

     

    "לא תמיד מספרים הרופאים לחולים את כל המידע", אומרת עדינה מרקס, המכהנת כיו"ר איגוד זכויות החולה בישראל. "ידע זה כוח ולא כל רופא רוצה לחלוק את הכוח הזה עם החולה. בעיקר סובלים מכך קשישים, עולים חדשים ותושבי הפריפריה, שלהם מסבירים, אם בכלל, רק את המינימום הנדרש. לכן אני מבקשת מהחולים להיות אסרטיבים. שישאלו שאלות ושידרשו מהרופא לקבל תשובות עליהן".

     

    אנשי אגף הבטחת האיכות של משרד הבריאות ורופאי משפחה מגישים להלן עצות שיוכלו לסייע למטופלים להיות חלק מהטיפול הרפואי שניתן להם.

     

    גם אני שותף

     

    אפשר למנוע טעויות גורליות בטיפול, אבל לא הכל תלוי בצוות הרפואי. עד כמה אנו, המטופלים, באמת משתתפים ולוקחים אחריות על הטיפול בנו? הדרך המשמעותית ביותר שבאמצעותה תוכלו לסייע לרופאים להימנע מטעויות בטיפול בכם היא להיות שותפים פעילים בכל החלטה הנוגעת לטיפול בכם. מחקר שערכה הרשות האמריקאית למחקר ואיכות בתחום הבריאות העלה כי חולים שגילו מעורבות רבה יותר בטיפול בהם - זכו לטיפול טוב יותר.

     

    כך תשתמשו נכון בתרופות

     

    מידע מוקדם: ודאו שהרופאים המטפלים בכם יודעים אילו תרופות אתם נוטלים - ובכלל זה תרופות מרשם, תוספים, ויטמינים וצמחי מרפא.

     

    רגישות לתרופות: ודאו שהרופאים והצוות הרפואי המטפלים בכם מודעים לאלרגיות ולתופעות שליליות שאתם מפתחים בתגובה לתרופות מסוימות.

     

    מרשם ברור: אם מרשם התרופות נכתב בכתב יד ודאו שהוא ברור וקריא כדי שתוכלו לקרוא אותו - וחשוב מכך, כדי שהרוקח יצליח לפענח ולהבין בקלות איזה תרופה נרשמה לכם.

     

    הכר את התרופה: אל תהססו לבקש מהרופא פרטים על התרופה שהוא ממליץ לכם לקחת. תשאלו למה היא נועדה, כיצד אתם אמורים ליטול אותה (למשל, עם או בלי אוכל?), מהן תופעות הלוואי הצפויות ממנה ומה לעשות אם הן יופיעו. ודאו שהתרופה שקיבלתם זה עתה אינה 'מתנגשת' בתרופות אחרות שאתם כבר נוטלים. ודאו האם בזמן השימוש בתרופה אתם אמורים להתנזר מסוגי מזון או שתייה שונים.

     

    הכר את המחלה: אל תסמכו רק על מה שהרופא מספר לכם. אם חלילה נודע לכם שלקיתם במחלה מסוימת - נסו לברר בעצמכם פרטים על המחלה המקננת בגופכם. ברשת האינטרנט תוכלו למצוא שפע של מאמרים רלבנטיים, ואף להכיר ולהתכתב עם גולשים אחרים מהארץ ומהעולם שסובלים מאותה הבעיה. כמו שאומרים: צרת רבים - חצי נחמה.

     

    לוודא עם הרוקח: גם אם המרשם רשום בבירור, תשאלו את הרוקח: האם זו התרופה שרשם לי הרופא?. מחקר שנערך בארהב העלה כי 98% מהטעויות הנוגעות לתרופות כרוכות בשימוש לא מתאים או במינון שגוי.

     

    תדירות השימוש: הרופא רשם לכם תרופה אנטיביוטית? ודאו מהי התדירות המדויקת שבה אתם אמורים ליטול אותה. כל שלוש שעות? כל שש? אולי יותר?

     

    עלון לצרכן: אל תסכימו לקבל תרופה שלא מצורף לה עלון לצרכן, כפי שקובע החוק.

     

    איך להיערך לניתוח

     

    אשפוז: ודאו שבחרתם בבית חולים שרבים עוברים בו את הניתוח שאתם אמורים לעבור, שהרופא צבר מספיק ניסיון, ושבבית-החולים הזה אכן נמצא המכשיר
    הרפואי שאמור לשרת אתכם. פונים לבית חולים בפריפריה? ודאו שטכניקת הניתוח שאתם עומדים לעבור נהוגה גם במרכז הארץ וחדשנית באותה מידה. האםבית החולים הלא מרכזי שבו אתם עומדים להתאשפז מעודכן בחידושים, בבדיקות ובמכשור המתקדם הנחוץ לכם. גם אם אתם מתביישים 'להטריד' את הצוות בשאלות כאלה - אל תהססו. הרי מגיע לכם לקבל טיפול טוב לא פחות מזה שמקבל מטופל בעיר הגדולה. אל תתנו לרופאים להתחמק או להסתפק באמירה בסגנון מה זה משנה? הרי ממילא לא תבין את המינוח הרפואי.

     

    בדיקות: כשמציעים לכם סדרת בדיקות, דעו שלא תמיד יותר פירושו יותר טוב. לכן, בקשו הסבר על כל טיפול ובדיקה וודאו את נחיצותה.

     

    היגיינה: אל תתביישו לבקש מהרופא ומהצוות הרפואי לרחוץ ידיים לפני שהם ניגשים לטפל בכם.

     

    איפה התוצאות: היעדר תוצאות בדיקה אינו מעיד על חדשות טובות או רעות. לפעמים זה נובע מסתם רשלנות. לכן אל תהססו לטלפן ולברר האם התוצאות מוכנות.

     

    אל תלכו לבד: צרפו בן משפחה או חבר שישמשו כ'עורך הדין' שלכם בבית החולים. לעיתים נשכחים פרטים חשובים מרוב התרגשות - ואם יהיה איתכם מישהו הוא יוכל לזכור את המידע החשוב. בעיני הרופא, מעורבות של אדם נוסף בטיפול בכם מרחיבה מבחינה פסיכולוגית את אחריותו כלפיכם. בנוסף, חלק מבתי-החולים מאפשרים לבני-משפחה להיות נוכחים בשעת ביקור רופאים. הקפידו לבקש שבני-משפחתכם ייהנו מהזכות הזאת.

     

    סיכויים וסיכונים: לפני שאתם חותמים על טופס הסכמה לניתוח ודאו האם הוא באמת נחוץ לכם, מהן תופעות הלוואי שעלולות להיגרם לכם כתוצאה ממנו, מהם סיכויי ההצלחה ומהם הסיכונים האפשריים.

     

    שיחה מסודרת: השתדלו לנהל שיחה עם הרופא בחדרו ולא לתפוס אותו במסדרון. כשאתם יושבים מול הרופא לפגישה מסודרת, התשובה מחייבת ואינה אגבית.

     

    שכולם יידעו: כשיותר מרופא אחד מטפל בכם בו זמנית בעודכם מאושפזים, ודאו שלכולם נהיר מצבכם הבריאותי.

     

    סמכות: כשסטודנט לרפואה או מתמחה מטפלים בכם, אל תהססו לשאול אותם מהי סמכות הטיפול שלהם.

    חלוקת תרופות: בזמן חלוקת תרופות ודאו שהאחות קוראת את האזהרות הרשומות על דופן המיטה: כמו רגישות לפניצילין או אלרגיה לרכיב מסוים.

     

    טיפול לא סביר: אם הטיפול בכם אינו סביר בעיניכם - תתלוננו. היו מנומסים, אך שמרו לעצמכם את הזכות לקבל תשובות.

     

    לפני השחרור: לפני שתשתחררו מבית החולים, בקשו הסבר מלא ומפורט על המשך הטיפול: כמה זמן עלי לנוח בבית? כמה ימים עלי לצרוך את התרופות? האם מותר לי להיחשף לשמש? האם מותר להרטיב את הפצע? מתי מותר לחזור לשגרה? הקפידו לרשום את ההוראות.

     

    זכרו, הסכמה לטיפול, כבודכם ופרטיותכם מוגנים בחוק. אל תהיו קורבן של רפואה מטייחת ולא אמינה.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: סי די בנק
    "הרופא לא תמיד מספר לחולה את כל המידע"
    צילום: סי די בנק
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים