הורשע מסיע המחבל לפיגוע בדולפינריום

בית-המשפט המחוזי בתל-אביב הרשיע הבוקר (יום ה') את מחמוד נאדי, נהג המונית שהסיע את המחבל המתאבד לפיגוע בדולפינריום. בפיגוע, שאירע ב-1 ביוני 2001, נרצחו 21 בני אדם ונפצעו 110. 

נאדי, בן 32, הורשע בסיוע לרצח, סיוע לגרימת חבלה מחמירה וסיוע לשהיה בלתי חוקית בישראל. גזר דינו יינתן במועד אחר. העונש המרבי הקבוע בחוק לעבירת סיוע לרצח הוא 20 שנות מאסר.

השופטים קבעו בהחלטתם כי במהלך הנסיעה חשד נאדי כי הוא מסיע מחבל מתאבד אך לא עשה דבר כדי למנוע את הפיגוע וכי יש לראותו כמי שפעל מתוך מודעות.

נאדי הואשם תחילה בעבירה של רצח ובית המשפט קיבל את טענת ההגנה לפיה אין עליו להשיב לאשמה מכיוון שהראיות שהובאו בפני בית המשפט הינן עבירות של סיוע לרצח. עקב כך הואשם נאדי שוב בעבירה של סיוע לרצח, בה הורשע הבוקר.

מהכרעת הדין עולה כי נאדי, שנולד וגדל בשכם, עבר לגור ביפו ב-1988, לאחר שגורמים עוינים הציתו את בית משפחתו. בני המשפחה קיבלו אזרחות ישראלית אך לאחר מספר שנים עבר נאדי לגור עם אשתו וארבעת ילדיו בקלקיליה.

במשך השנים הוא עסק בהסעת עובדים משטחי רצועת עזה לישראל, במכונית סובארו הנושאת לוחית זיהוי ישראלית, הוא הועמד לדין בעבר בגין עבירה זו, אך המשיך, וביום הפיגוע הסיע את המחבל לדולפינריום תמורת 200 שקל, כאשר הוא מצרף את בתו בת השבע לנסיעה כדי לשוות לה מראה תמים.

בהכרעת הדין נכתב כי ממכלול הראיות הוכח כי לפני הנסיעה ובעיקר במהלכה היו בפני הנאשם סימנים המעידים על כך כי לא מדובר בנסיעה רגילה. אך "הנאשם עצם את עיניו במודע בשעה שנמנע מבדיקת מסמכיו של המחבל אותו לא הכיר. הנאשם אף לא טרח לברר את זהותו של האיש והסתפק בעובדה כי יש ברשותו דרכון ירדני. כמו כן, העובדה כי בתו התלוותה לנסיעה על מנת לשוות לה מראה תמים, מצביעה על כך שהנאשם ידע שמדובר בהסעה של שוהה בלתי חוקי, אם כי בשלב זה לא חשד כי מדובר במחבל. בהמשך הבחין הנאשם בחולצתו התפוחה ובבליטה הבלתי מוסברת בבטנו, אך בחר להתעלם ממה שראה והמשיך בנסיעה".

עוד כתבו השופטים כי נאדי, אשר היה בקיא בנושא הסעת שוהים בלתי חוקיים, בחר במודע להתעלם מכך שהמחבל התחזה לפועל ירדני ולא הציג בפניו כל תעודה מזהה למעט הדרכון.

התובעת הדס פורר-גפני אמרה כי נאדי לא עשה דבר למרות שידע שהוא מסיע מפגע. הסניגוריות, עו"ד לאה צמל ועו"ד רונית רובינסון, הודיעו שיערערו על החלטת בית המשפט בטענה שקביעתו אינה נכונה.