מסע הקסם המסחרי
פולקסווגן לקחו הצלחה עולמית, והשביחו את הנוסחה. התוצאה: טרנספורטר חדש שמוכיח שוב כי כלי מסחרי אינו חייב להיות משעמם. בוודאי לא בגרסת V6
המחט במד המהירות מצביעה 140 קמ"ש, אבל כאשר הנתיב השמאלי מתפנה, אני שולח יד לבורר ומוריד משישי לרביעי. המצערת מוצמדת בכוח אל הרצפה, וכמו במתג עוצמה הופכת לחישת ה-V6 הגדול לגרגור נמרי. כאילו כל חייהם חיכו ששת הצילינדרים להזדמנות כזו.
קו ה-160 חולף בזריזות וחמישי מגיע, נכון למשוך אותי ל-210 קמ"ש, ממש לפני שהשישי יחזור לתפקד והתנועה הקרבה במהירות תחייב לשוב לקצב הולם יותר. אחרי הכל, זו אינה מכונית ספורט אלא וואן מגודל, כזה שעלול במהירויות כאלה להבהיל כמה משותפי לכביש. זאת, גם אם מדובר בפולקסווגן טרנספורטר - אחד הוואנים המצליחים ביותר בכל הזמנים.
תוך כמה שעות הוא מצליח להזכיר גם לי מדוע אוהבים אותו לא רק נהגי הובלות, אלא גם חובבי הגה באשר הם. וכאשר רתומים אליו מנוע V6 ולא פחות מ-235 כ"ס, מתגלה כלי מרתק, לא פחות. כזה שעם סידור תא נוסעים מהודר, מעניק משמעות חדשה לקלישאת "רכבת אקספרס". לכן גם אין פלא שהוא גורם לי לחצות לא רק את גבולות גרמניה, אלא גם את אלה של ההגיון.
עשה היסטוריה
במרץ 1950 ירד מפס הייצור הטרנספורטר הראשון, זה שהתבסס על החיפושית המקורית ונתן את אות הזינוק לסיפור הצלחה בלתי נגמר. אבל חיש קל הובהר לפולקסווגן כי הכלי המיוחד הפך נחשק גם עבור מי שלא התכונן להתפרנס מהובלת נוסעים או סחורות. הטרנספורטר הפך באירופה ובעיקר ארה"ב לאחד מסמלי שנות השישים הפרועות, עם ילדי דור הפרחים האנטי מלחמתיים, והיה במקומות רבים למכונית פולחן ממש.
חמישים ושלוש שנים ו-8.5 מיליון יחידות מאוחר יותר, נחשף דור חמישי לטרנספורטר, המכונה T5 והגיע לכבישי אירופה לפני שבועות ספורים. שלא במקרה, ניצלו אנשי הקונצרן את השקת הקאדי לחשיפת מספר גרסאות חדשות, כאשר ה-4 מושן (כפולת הנעה) ו"בסיס הגלגלים הארוך" היו החשובות שבהן. אלה מצטרפות להיצע גרסאות גדול, עשיר ומבלבל, עם אלפי אפשרויות שאפילו אנשי פולקסווגן מתקשים לזכור.
אני לא מתכוון להלאות אתכם אפילו בקמצוץ מהן, כי אחרי הכל, כמה מכוניות אתם מכירים עם מגוון גרסאות שנע בין טנדר פתוח, ועד למכונית פאר עם מושבים באדיבות בנטלי? מעבר לכך, עבור חלק גדול מהעיתונאים ובכללם הישראלים, היה זה מפגש ראשון עם הטרנספורטר החדש והחשוב שיגיע לארץ בשבועות הקרובים.
מהפך איכותי
הטרנספורטר הקודם ביצע מהפיכה של ממש, עם נטישת המנוע/הנעה אחוריים לטובת הנעה קדמית קונבנציונלית, כמו-גם קבלת מראה "וואני" שגרתי. חיצונית מהווה הדגם החדש אבולוציה אלגנטית לקודמו, ונראה טוב יותר, ואפילו כמעט יוקרתי, בגרסאות המולטיוואן (נוסעים) המהודרות.
הוא מוצע עם ארבעה מנועי דיזל (1.9 ליטר עם 86 או 104 כ"ס ו-2.5 ליטר עם 130 או 174 כ"ס) ושני לוגמי בנזין (2.0 ליטר 115 כ"ס ו-3.2 V6 עם 235 כ"ס). מכיוון שהזמן קצר והמלאכה מרובה, אני מעדיף להתמקד בגרסאות הבנזין והדיזל החזקות ובוחר לטפס לסיפון גרסאות המולטיוואן המהודרות.
לא מכיוון שאני מפונק... מישהו הרי חייב לבדוק כיצד מסתובבים המושבים מאחור ונעים על מסילות כדי להפוך חדר ישיבות, אינטימי יותר או פחות. או לשחק עם שולחן מתקפל שנע אף הוא על מסילה, כולל מאפרות ומנשאי כוסות נשלפים. גם יחידות התאורה שעל התקרה מרשימות, במיוחד החלק הסובב שבהן (לפנים-אחור) שמיועד לקריאה. ומה שיותר חשוב, הכל נראה טוב, איכותי ונעים.
אבל ממושב הנהג המולטיוואן מרשים אף יותר, והשינוי בו מזכיר את קפיצת האיכות שביצע הדור הקודם של הגולף. כיאה לבן במשפחת פולקסווגן, הוא שופע פלסטיק פוטוגני ונעים למגע, המקרין אווירה יוקרתית בהרבה ממה שניתן לצפות בכלי מסוגו. לוח המחוונים ברור ובעל מראה מהודר, ואילו בורר ההילוכים טיפס במעלה הקונסולה קרוב מאוד ליד. נוח מאוד.
מעליו בקרת אקלים עם שלושה אזורים - קומפקטית בגודל אך נוחה וקלה לתפעול - ומערכת ניווט ידידותית. זווית ההגה עדיין אופקית משהו, כך שלמרות שפע הכיוונים תנוחת הנהיגה "מסחרית" במקצת. אבל אחרי הכל, זה באמת וואן. בין הפחות חביבים היו תא הכפפות הקטן מדי וכיוון קושי מושב לא נוח לתפעול.
איזה כוח
אני פותח עם גרסת ה-174 כ"ס שמצוידת - כמו כל גרסאות החמישה צילינדרים - בתיבה ידנית עם שישה הילוכים. למרות שלא מדובר ביחסי העברה קצרים, הרי שמומנט נדיב של 41 קג"מ מסייע לטרנספורטר להאיץ בקלות מכל מצב, ולרשום ביצועים נאים יחסית לכלי ששוקל כשני טונות: 182 קמ"ש מרביים והאצה למאה ב-12.2 שניות.
מכאן אני עובר לגרסת ה-130 כ"ס האוטומטית, שמזכירה עד כמה השתפרו חיי הפועל. אם פעם הייתה האופציה האוטומטית נדירה, היום יכול נהג ההובלות ליהנות משישה הילוכים עם אפשרות לתפעול ידני. יחסי ההעברה קצרים יותר, ומסייעים למנוע להפגין יכולת נאה, כאשר שוב משחקת הגמישות תפקיד חיובי. אבל שני המנועים לוקים ברעש נוכח למדי. הוא אמנם לא חזק במיוחד, וודאי לא ביחס למתחרים, אך פשוט לא הולם את שלמות שאר המרכיבים.
אני ממשיך ל-V6 שהגיע היישר מהפאטון. הוא אולי אינו רלוונטי לארץ, ובוודאי זולל הרבה יותר דלק לכל קילומטר. אבל תמורת 5 ק"מ לליטר במצבים קיצוניים, קשה לחשוב על דרך מהנה, מהירה ונינוחה יותר, להובלת שביעייה. מנוע הבנזין פחות גמיש, אך הרבה יותר מזמין. הוא שקט ומעודן בנסיעה נינוחה, וכמעט סקסי כאשר הדוושה לחוצה. בקיצור, הוא גורם לסָבל לפשוט את בגדי העבודה האפרוריים ומביא אופי ייחודי ויוקרתי. רק התיבה האוטומטית, שפועלת היטב בדרך כלל, משמיעה כאן מדי פעם אנחה, כאילו הקצב אינו לרוחה.
הפתעה מוכרת
התנהגות מצוינת הייתה תמיד מהפרטים המפתיעים בכלי המגודל הזה, והיא זו המושכת אותי לטפס אל מעברי ההרים התלולים והצרים של צרפת. על זוויות גלגול בולטות אני יכול ללמוד אפילו בעזרת עיניהם של נהגים ממול, אבל ממושב הנהג, בעיקר לאחר שמתרגלים לגובה, הכל מרגיש תחת שליטה.
למרות גובה, גודל ומשקל נדיבים, מצליח הטרנספורטר להעלות חיוך אפילו בכביש מתפתל. ואם לוגמי הסולר אינם נזקקים לבקרת יציבות, מנוע הבנזין החזק מהבהב לעברי בעזרת נורה צהובה פה ושם. אלא שגם ללא הבקרה התחושה בטוחה, כאשר תת ההיגוי הברור נשלט בדרך כלל. אפילו לתנודות הרכב הארוך אני מתרגל, וכך גם להיגוי שנראה מעט פחות חד מבדגם היוצא, כולל חופש מיותר במרכז.
גרסת ההנעה הכפולה מצוידת במצמד נשלט מחשב של האלדקס (המוכר מהגולף למשל), ומציעה כצפוי יותר יציבות במצבים קיצוניים, עם מעבר של כוח לאחור כאשר הצמיגים הקדמיים מרימים ידיים. על הכביש זה קורה באופן הדרגתי, אבל במצבים רגילים ושפויים המערכת לא ממש חיונית. לעומת הדגם היוצא, הרכב החדש נוח יותר והרבה יותר מעודן מבחינת פעולת מתלים ורעשי רוח.
נשאר המלך
מפגש ראשון עם הטרנספורטר T5 מגלה שפולקסווגן לקחו נוסחה מוצלחת, והשביחו אותה לרמה גבוהה יותר. למרחב וליעילות הצטרפו כעת נוחות ועידון שאינם מוכרים בתחום, ממש כמו גימור איכותי של סביבת הנהג. לזאת יש להוסיף יכולת דינמית מרשימה ומנועים חזקים, המציבים גרסאות רבות של הטרנספורטר בעמדה ייחודית ללא מתחרים. כאלה למשל הן גרסאות המולטיוואן המפוארות והחזקות שהופכות כל נסיעה לחוויה, ומבהירות מדוע שמור לטרנספורטר מקום חם בלב של חובבי הגה רבים.
הרכב המסחרי של פולקסווגן מראה טוב מכל כי אפשר לקבל בכלי מסחרי נוחות, נינוחות ותחושה מפנקת, ואפילו ביצועים נאותים, והנאה מנהיגה. ברור שגרסת ה-V6 היקרה תראה לרבים כלא הגיונית, ושהגרסאות שיגיעו אלינו יהיו קצת פחות מהודרות, אך בכל זאת, טוב לדעת שהן קיימות וכיף לגלות את הבסיס המצוין של הכלי הזה.
