העיקר האמונה

כשכולם עמדו מול הר סיני, כנראה נרדמתי באוהל מאובר-דוז של כבש. חוץ מזה, עם הדיקציה הגרועה של משה רבנו, שאלוהים יעזור לו, עד היום לא ברור מה הוא קשקש. מה שבטוח, אני עובדת אלילים פר-אקסלנס, שמאמינה במיליון דברים שסותרים זה את זה מבחינה רליגיוזית, ובדבקות שלא היתה מביישת פידאיון.

אפשר להירגע עם ה"איך בחורה כל כך אינטליגנטית בלה בלה בלה" בכל פעם שאני שואלת מישהו איזה מזל הוא. לא יודעת מי פה החליט לגבי האינטליגנציה שלי, אבל אם אינטליגנציה קשורה איכשהו לזיכרון – מצבי שפיר כי מזלות אני זוכרת עד יום מותי, וסתם שתדעו – אני לא מנסה להתחיל עם אף אחד. זה פשוט חשוב לי. פעם פגשתי מישהו שטען שאנחנו מכירים מכיתה ט'. צמצמתי את עיניי ואמרתי: "אני לא זוכרת אותך ולא יודעת כלום, אבל דבר אחד בטוח: אתה מזל טלה". תגובתו: "עוד דבר בטוח: את בחורה לא שפויה".

יש עוד: אני פותחת בקלפים מכל הסוגים ולעיתים אף מתקצפת על חפיסות שקרניות ומטילה אותן מהחלון. לאחרונה זרקתי אחת, ואחרי שעה ירדתי למטה והיא נעלמה. או-הו, כמה משמעות מצאתי בזה, במיוחד כששלושה מהקלפים נמצאו כמה ימים אחר כך על המדרכה ממול – חזרו להגיד לי משהו, אלא מה. אני קוראת הורוסקופים בדבקות, מעודכנת בנסיגות מרקורי, אומרת "שמע ישראל" בלילה, לפני משחקי פוּל ובמצבי סטרס, מסתובבת עם תהילים ועם ספר פנחס בתיק, פותרת חלומות, עושה רייקי. בשבילי, כל שלט חוצות הוא סימן דרמטי, וכשהשעה היא 2:22 אני בכלל מבסוטה.

מאידך, כאדם רציני, אני רואה חובה לעצמי לבדוק, לשקול ולהיפטר מאמונות בכל תקופה. למשל, האמונה שכשיש מזל בשש-בש אין מזל באהבה התבררה כברווז מיסטי. כמויות ההפסדים שהיו לי החודש היו צריכות להביא לי אביר על סוס: לא סתם לבן – צחור, ולא סתם אביר – אלא רופא חתיך ועשיר. ולגבי חתולים שחורים, הם יורקים כשאני חוצה את דרכם ולא להיפך. אם להיות שפוי אומר לחשוב שכל מה שיש זה משפחה, כסף וכוח רצון, אני בבעיה, במיוחד כי זה משאיר אותי רק עם כוח רצון.

בצער נאלצתי לקבל שהדברים בעולם הזה, הטובים וגם הרעים, ארעיים מכדי לבנות עליהם, ושהם לא בהכרח קורים מסיבה הגיונית. אז להסתפק בזה? עדיף לחלק אנשים ל-12. זה אולי מטופש, אבל זה מציל לי את החיים. תעשו טובה, תעזבו אותי ולכו תיטפלו לאנשים עם בעיות אמיתיות – למשל, רואי-חשבון שאוהבים את העבודה שלהם.

אתמול היה ליקוי ירח – מבחינה אסטרונומית, שלב אסתטי שגרתי במסלולי הכוכבים בשמיים, ולפי המוני משוגעים בעולם, "חלון הזדמנויות שיאפשר שינויים דרסטיים בחיים עקב אנרגיה חזקה שתיפלט מצורת מגן-הדוד שיוצרים שישה כוכבי לכת מז'וריים. רצוי למדוט בין השעה 3:06 ל-15:3".

האם מדטתי? בטח מדטתי, מה נראה לכם? שאני אפספס חלון הזדמנויות? אני לא מפספסת "סברינה", "מלאך שחור", "מכושפות", ואת ה"סופרמן" המעפאן ביום חמישי, רק בשביל ההקלה בת השנייה של צפייה בעולם שבו מישהו שולט במשהו. אני לא יודעת מה אתכם, אבל אם אני אשתכנע שמה שקוראים לו "מציאות" זה כל מה שיש, אני כותבת לעצמי הספד (לסמוך על אנשים שאוהבים אותי? נו באמת) וחותכת ורידים. אומרים שכששלושה אנשים אומרים לך שאתה שיכור, כדאי שתלך לישון, וכאמור, פקפוקים בשפיותי הם עניין שבשגרה. למזלי, עובדות זה פשוט לא הקטע שלי. אגב, השעה עכשיו 14:14.