מורחים אותנו: למה אין תאריך תפוגה על קרמים
התכשירים הקוסמטיים בארץ לא מחויבים בסימון של תאריכי תפוגה, למרות שקרם ממוצע מתחיל להתקלקל אחרי כ-3 שנים. התוצאה: הצרכנים קונים מוצרים מבלי לדעת עד מתי אפשר להשתמש בהם. רופאי עור: קרם שהתפרק עלול להזיק
מדי פעם אנחנו מגלים בנבכי המגירות שלנו קרם פנים יוקרתי, שקיבלנו פעם במתנה, או תכשיר קוסמטי שלא היתה לנו הזדמנות להשתמש בו. האם עדיין ניתן למרוח אותו? האם הוא לא יזיק לעור הפנים שלנו? ובמלים אחרות: למה בעצם לא מסומן על האריזה מועד תפוגה או לפחות מועד יצור?
מתברר שתחום הקוסמטיקה, עולם האשליות שהיצרניות השונות מוכרות לנו תמורת מאות ואלפי שקלים, מלא בהבטחות לצרכן - ללא התחייבות מצד היצרן. מדובר באחד התחומים הפרוצים, שהטיפול בהם נופל בין הכסאות ועלול לפגוע בלקוח התמים.
לא מדובר רק במוצרים שנשארו במגירה, אלא גם כאלה שנמכרים בחנויות. למה בעצם לקוחה, שקונה קרם פנים במאות שקלים, אינה זכאית לדעת האם המוצר עדיין מותר לשימוש בעת הרכישה? המוסכמה אומרת, כי חיי המדף של רוב מוצרי הקוסמטיקה בעולם נמשכים כשנתיים עד שלוש שנים.
המוסכמה אומרת גם, שכל מוצר שמיובא לארץ עובר בדיקה. לא חלילה בדיקת תכולה ומרכיבים (וכבר ראינו לאן זה מוביל) אלא בדיקת רישום וסימון מוצרים (כלומר: כתוב מאין המוצר מגיע ומה תוכנו). כך מקבלים רוב מוצרי הקוסמטיקה המיוצרים בחו"ל את אישור משרד הבריאות לשימוש בארץ, ועל האריזות מסומן ברשיון משרד הבריאות.
סימון זה כל-כך נפוץ, עד שהוא מקהה את חושינו הצרכניים וגורם לנו להיות בטוחים: המוצר נבדק, מה כבר יכול להיות? כמי שהופכים מרגע לרגע לספקניים יותר ויותר, חוזרים הצרכנים הישראלים ושואלים: האם אפשר לסמוך על כך שהמוצר תקין לחלוטין ולא יגרום נזקים, בעיקר כאשר הוא נספג בעור הפנים?
ולמי שאינו יודע: הכיתוב ברשיון משרד הבריאות משמעו שהמוצר נבדק מדגמית על-ידי מעבדות משרד הבריאות, ונמצא שאין בו חומרים אסורים לשימוש. הוא כולל בין השאר גם משחות שיניים וסבונים נוזליים, ומבטיח שהכיתוב על האריזה תקין ואינו מייחס למוצר התוויות רפואיות.
משרד הבריאות מרגיע
עו"ד יואל ליפשיץ מאגף הרוקחות במשרד הבריאות, מנסה להרגיע. לפי עמדת משרדו, מכיוון שמדובר בשימוש חיצוני בלבד ולא במוצרים שנצרכים דרך הפה או נכנסים לגוף - לא נשקף נזק ממשי למשתמש. לדבריו, מזון יכול להתקלקל ולגרום נזק, אבל מוצרי קוסמטיקה במקרה הגרוע יגרמו לאלרגיה או לאדמומיות בעור.
בבדיקה בין מומחים לבעיות עור, גילינו שיש מקרים מסובכים יותר מאדמומיות בעור. ד"ר יעל פוליטי מקופת-חולים מאוחדת, מסבירה כי שימוש בקרם שאינו בתוקף עלול לגרום לגירוד, לפצעונים על העור, לצריבה ואפילו לכוויה קלה. לדבריה, קרמים מכילים חלק שומני וחלק מיימי, וכאשר הקרם מתקלקל נפרדים החומרים והחלק המיימי עלול להיות נגוע בבקטריות ולהפוך מעופש. בכל מקרה, אומרת ד"ר פוליטי, קרם מקולקל לא יבצע את הפעולה שהוא אמור לבצע. במקרים מסוימים החומרים הפעילים עשויים להתחמצן ולהתקלקל ולאבד את האפקטיביות שלהם.
עוד אומרת פוליטי, כי כדאי לצרכן לשים לב למרקם של הקרם. אם איננו אחיד, או שריחו מוזר - ייתכן שהמוצר מקולקל. לדעתה יש בהחלט מקום לדרוש מחברות הקוסמטיקה להטביע על המוצרים תאריך תפוגה, כדי שהצרכן יקבל תמורה מלאה לכספו.
התכשירים עלולים להתקלקל
במשרד הבריאות טוענים, כי ישראל ויפאן הן המדינות היחידות שבהן נדרש רישוי לייבוא וייצור מוצרי קוסמטיקה. באירופה יש רשימת חומרים שאסורים לשימוש בתמרוקים אבל אין חובת רישוי. לדברי ליפשיץ, משך הזמן לקבלת רשיון לייבוא מוצרים מסוג זה נע בין חודש ל-4 חודשים.
אשר לתאריך התפוגה - על-פי החוק אין בו צורך. "כיתוב תאריך תפוגה על מוצר קוסמטי דורש ביצוע מבחני יציבות, הבודקים כמה זמן החומר שהוא מכיל יכול להחזיק מעמד בלי להתפרק", אומר ליפשיץ, "מבחנים אלה יאריכו את תהליך הפיתוח של המוצר וייקרו אותו, כך שהעלות תיפול על הצרכן".
ד"ר יוסי שירי, מומחה למחלות עור ומין, דוחה בתוקף את טענת משרד הבריאות שלפיה אין צורך בתאריך תפוגה כי המוצרים אינם נצרכים דרך הפה. "מאוד חשוב לציין תאריך תפוגה", אומר ד"ר שירי. "בכלל, כל דבר שבא במגע עם רקמות העור צריך לציין עליו זמן תפוגה. האם משרד הבריאות יעז שלא לציין תאריך תפוגה על משחות רפואיות? ודאי שלא, כי יצלבו אותו. אז מדוע על משחה מקפידים לציין תאריך ועל קרם קוסמטי לא?".
ד"ר שירי אומר גם הוא, כי התכשירים הקוסמטיים עלולים להתקלקל שכן החומרים שמהם הם עשויים מתפרקים במשך הזמן. אם הם מכילים חלבונים מהחי הם עלולים להתחמצן ולשנות את צבעם וריחם. הקלקול מונע מהתכשירים לבצע את הפעולה שהם אמורים לעשות על העור, וגם לגרום לנזקים. לדבריו, הדבר תופס גם לגבי סוגים שונים של קרם הגנה מפני השמש, שפג תוקפם.
אז מי האחראי לנושא? משרד התמ"ת אחראי על סימון מחירי מוצרים, אך שם טרם הגיעו לעסוק בבעיה. הממונה על הגנת הצרכן במשרד, יצחק קמחי, מסכים שהנושא חשוב וצריך לעלות לסדר היום, ואף הבטיח לבדוק את העניין מול משרד הבריאות. מכון התקנים, מצידו, אומר שכל נושא הקוסמטיקה והתרופות נמצא תחת טיפול של משרד הבריאות, ומשרד הבריאות, כאמור, אומר כי לא מדובר בנזק ממשי לגוף האדם. כך, כמו תמיד, נופל לו הנושא בין הכיסאות.
החברות מרוויחות מהעניין
מנכ"ל המועצה לצרכנות, גלית אבישי, אינה מתנחמת בעובדה שבכל העולם אין חוק המחייב רישום תאריך תפוגה על מוצרי קוסמטיקה. "ישראל יכולה להיות אור לגויים בעניין זה", אומרת אבישי. "העובדה שאין תאריך תפוגה משחקת לידם של היצרניות כי כך המוצרים יכולים להיות על המדף ללא הגבלת זמן, גם אם הם כבר לא טובים או מסוכנים לשימוש. גם כך החברות שמייצרות מוצרים אלה מרוויחות כסף רב על גבן של צרכניות שוחרות טיפוח".
אבישי הוסיפה ואמרה, כי העובדה שרופאי עור ואנשי משרד הבריאות מודים כי המוצר יכול לגרום לגירוי או לפצעים רק מחזקת את הדרישה לסימון המוצרים. "היצרניות צריכות לפחות לרשום תאריך ייצור ואז הצרכן יוכל להחליט בעצמו אם לרכוש מוצר, שעומד על המדף במשך שנה או שנתיים".
ומה באשר לטענה, שסימון התאריך ייקר את המוצרים והחברות עשויות לגלגל את ההתייקרות על הצרכן? אבישי: "לאור המחירים הגבוהים שגובות מאיתנו היום חברות הקוסמטיקה, שמגיעים לפעמים למאות ואלפי שקלים, קשה לתאר שתוספת כזו תרתיע את הקונים".
מחליפים מוצר פגום
ומה אומרים המשווקים? נרקיס טסלר, סמנכ"ל השיווק והסחר ברשת אפריל, מאשרת שחברות מסחריות לא נוהגות לציין את תאריך התפוגה על מוצריהן. עם זאת, ברשת נוהגים לסמן בקוד פנימי את תאריך הגעת המוצרים, ומבטיחים כי הם מקפידים להחזיר לייבואנים מוצרים שיושבים על המדף זמן ממושך. טסלר אומרת עוד, כי מכיוון שמדובר במותגים בינלאומיים בעלי מוניטין חזק, שיש רצון לשמור עליו, היצרניות דואגות לבדוק את תקפות המוצרים באופן סדיר.
גם ברשת ניו-פארם אומרים, כי במידה ולקוחה מגיעה לאחת מחנויות הרשת עם מוצר, שקיים חשש שהוא פגום, בודקים בחנות האם חל שינוי במרקם, בריח או בצבע. "במידה ואנו מזהים שינוי קל אנו דואגים להחליפו", אומרת רונית פטל, מנהלת מחלקת הקוסמטיקה והטיפוח ברשת. "במידה ולא ניתן לזהות מייד את הבעיה, המוצר נשלח לחברה לבדיקה, הלקוחה מקבלת תשובה במהירות ובמידה והוא פגום היא מקבלת מוצר חדש".
מדברים אלה עולה, שכדאי להעדיף קנייה ברשתות המתמחות בשיווק מוצרי קוסמטיקה. לאלה יש יתרון לעומת חנויות בודדות לא רק בשל תחלופת המוצרים הגבוהה על המדפים, אלא גם בכך שהן אמורות לקבל בחזרה מוצר שנקנה אצלן והוא חשוד כמקולקל.
תאריכי היצור מסומנים בקוד פנימי
תאריכי התפוגה לא מסומנים אומנם על גבי האריזות, אך מתברר שחברות מסוימות מסמנות על גבי האריזה קוד פנימי, המציין את תאריך הייצור, והוא מפוענח על-ידי נציג או כימאי של כל חברה. "כך שאם חשוב לנו לדעת - יש דרך לגלות את התאריך", אומרת גליה תורן חן, מנהלת הדרכה של חברת רבלון בישראל.
גם בחברת ג'ייד מספרים, כי תאריכי הייצור מוטבעים על המוצר עצמו, והם אף מוכנים לתת לנו את הקוד הסודי. לדוגמה: 3J1874 פירושו שנת הייצור המתייחסת לספרה הראשונה (2003), האות מתייחסת לחודש הייצור (כלומר ינואר) והספרות האחרונות הן מספר סידורי של היצרן. במחשבה שניה, J יכול לסמן גם יוני או יולי, אבל מה זה כבר חשוב.
כך או כך, הצרכנים אינם יכולים ואינם צריכים להתעסק בקודים מסובכים, ולכן אנו זורקים את הכפפה עם הקרם ומבקשים: שימו תאריך תפוגה.
בסדום מוצרי הקוסמטיקה היקרים נמצאה לנו חברת אחת - דקלאור פריז - היא אולי החברה היחידה, המציינת תאריך תפוגה על גבי האריזה החיצונית ועל גבי המוצר עצמו. פנייה לנציגי החברה בישראל העלתה שמדובר במוצרים המבוססים על מרכיבים טבעיים כמו תמציות ושמנים של צמחים ופרחים, ולכן לתוקף המוצר וטריותו חשיבות רבה. שירה ווינר, מנהלת המותג, מספרת כי מוצרי החברה תקפים למשך 3 שנים.
קרם פנים. יקר וללא תאריך תפוגה
צילום: חיים הורשטיין
מומלצים
