רקדני "בת שבע" יעלו יצירה של מץ אק

בשבוע הבא יגיע לישראל הכוריאוגרף השבדי הנודע, מץ אק, לעבודה משותפת עם רקדני להקת "בת שבע" על יצירתו "A Sort Of", שתעלה בתחילת ינואר במשכן לאמנויות הבמה בתל-אביב.

זו אמנם אינה הפעם הראשונה בה מגיע אק לישראל, אך זו בהחלט הפעם הראשונה בה תעלה "בת שבע" מיצירותיו של הכוריאוגרף, וההתרגשות בלהקה גדולה. אק, שנחשב לאחד הקולות הבולטים והמשפיעים ביותר בעולם המחול העכשווי, בחר 14 מתוך רקדני הלהקה בעת שזו ביקרה בפסטיבל "קופיו" בפינלנד. במהלך החודשים האחרונים עבדו הרקדנים בישראל עם מנהלי חזרות מטעמו של אק, שהגיעו ארצה במיוחד לשם כך. אחת מהן היתה טליה פז, לשעבר רקדנית "בת שבע", ובהווה רקדנית בלהקת Cullberg Ballet אותה ניהל אק שנים ארוכות.

אק יישאר בישראל במהלך השבועות הקרובים לחזרות עם הרקדנים ויהיה נוכח בערב הבכורה שיתקיים ב-1 בינואר. בראיון טלפוני הוא אמר: "אני מאוד שמח על ההזדמנות לשיתוף פעולה עם בת שבע. אני משוכנע שרקדני הלהקה יתנו לעבודה גוונים שונים. התאמת יצירה ללהקה היא קצת כמו קסם, אתה אף פעם לא יודע מה יתקבל. יש בזה אתגר וסיכון".

נע ונד בין תחומי היצירה

מץ אק גדל בבית שהאמנות היתה נשמת אפו. הוא בן הזקונים של הרקדנית והכוריאוגרפית בירגיט קולברג, מייסדת להקת המחול Cullberg Ballet, והשחקן השבדי אנדרס אק. עולם היצירה שלו מורכב מתיאטרון ומחול גם יחד והוא נע ונד בין שני תחומי היצירה. בשנת 1973 הצטרף ללהקתה של אמו ובה העלה את הכוריאוגרפיה הראשונה שלו, "The Officers servant". כשהיה בן 31 חלק את תפקיד הניהול האמנותי של הלהקה עם אמו ומאוחר יותר ניהל את הלהקה לבדו.

יצירותיו המוקדמות "Soweto" ו"The House Of Bernarda" הפכו אותו לשם דבר בסצינת המחול הבינלאומית. אק יצר שפת ריקוד משלו, שהגדירה מחדש את גבולות הגוף בחלל. יצירותיו, ששואבות מאוצר מילים תנועתי הלקוח במקביל מהמחול הקלאסי והמודרני, מתקיימות במתחם הדק שבין מחול למסע בנבכי נפש האדם ופתוחות לפרשנותו של הצופה. לאורך השנים יצר תרגום לשפתו של יצירות מחול קלאסיות כמו "כרמן", "ג'יזל" ו"היפהפיה הנמה".

שמה של היצירה שתועלה בארץ, "A Sort Of", נולד לדבריו מתוך לחץ של זמן ובסופו של דבר הפך לתיאור המדויק ביותר שלה. "אילצו אותי למהר ולהעניק לה שם מטעמים של שיווק ומכיוון שהייתי בשלב יצירת החומר, לא ממש ידעתי מה לומר על העבודה. כל מה שיצא לי היה שזה מעין דבר שכזה... וזהו. השם הוא צירוף מילים שנשאר פתוח ומלווה מן מסע שכזה או אולי חלום. אני רואה בעבודה איש שמתעורר או אולי נרדם, כשברקע המרחב הבימתי נפתח לנוף עמוק שבו הוא יוצא למסע. בתוך המציאות לכאורה, או אולי החלום שבו הוא נמצא, משהו משתנה בו. הוא בוחר אשה מהקהל, אולי אהובה משכבר. זו מסגרת העבודה".

היצירה נחשבת למופשטת יותר מעבודותיו האחרות, אך עם זאת הוא אינו מתכחש למשיכה שלו לקו סיפורי חזק גם בה. "קיים דו-שיח ביני לביני במהלך העבודה שבו אני מנסה לעורר את הצורך שלי לומר את הדברים בלי לומר אותם במדויק. אני יוצר אימג'ים משולבים שמתוכם גדלים דברים אחרים. אבל בסופו של דבר אני תמיד נכשל בניסיון מכיוון שהיצירה תמיד הופכת לסוג מסוים של סיפור עם קווי מתאר. אולי מכיוון שאני קודם כל מספר באופיי".

מלחמה זה טוב?

לדברי אק, המחשבה אם להגיע לישראל או לא בשל המצב הביטחוני, לא חלפה במוחו. "אני מכיר את אוהד נהרין, את דעותיו ואת יצירתו. האופן שבו להקת בת-שבע הותקפה בעבר על-ידי כוחות בתוך ישראל מאתגר אותי. אולי זה נובע מחוסר ניסיון שלי במלחמה, מכיוון שבשבדיה יש שלום יותר מ-300 שנה. מצד שני, מגע עם מצב שבו האמנות מאויימת או עומדת בסימן שאלה, הוא ניסיון מרתק בשבילי, שעליו אני מברך. אני לא חושב שהיצירה שלי תעלה תגובות קשות או שאלות ברמה הפוליטית ובכל זאת, לבוא לישראל ולעבוד עם להקה שיוצרת מתוך מצב קיומי שכזה, זה משהו שאני רק יכול ללמוד ממנו".

על השאלה מה מקומה של האמנות בכאוס הקיומי – מפלט או כלי התנגדות - הוא עונה: "זה בלתי נמנע שהמצב הקיומי של האמן יחדור לעבודה שלו. אי אפשר להתחמק מזה וגם אם תנסה, הוא ישפיע. אני לא חושב שאמן מחוייב להשמיע את דעותיו בנושאים פוליטיים או חברתיים, אבל אמנות מחוברת בהגדרתה לקונפליקט, למלחמה. לאמנים, מצב מלחמה כמו זה שאצלכם, הוא לא בהכרח רע. זה נשמע ציני, אבל זה לא. אולי קשה יותר לאמן להתמודד עם מצב שכזה, אבל הוא גורם לציפה של חומרים חדשים. לגבי מקומה של האמנות והיצירה בחברה, אדם צריך להיות אגואיסט כאמן, לעסוק במה שחשוב לו. כל עוד אתה נשאר קרוב למה שחשוב לך, תוכל להפוך את היצירה שלך לחשובה עבור אחרים. תמיד תהיה טביעת אצבע של המצב האקטואלי שמקיף אותך בתוך העבודה, ככה זה כשאתה מחפש אחר מקוריות – אתה חייב למצוא את הדברים בתוכך ותוך כדי כך תגלה עקבות של השפעות חיצוניות".

עבודות נוספות

במהלך הערב יעלה לצד "A Sort Of" של מץ אק, עיבוד מחודש ליצירתו של הכוריאוגרף אוהד נהרין, "טאבולה ראסה", שנוצרה בשנת 1986 עבור להקת בלט פיטסבורג והפכה לאחת מאבני היסוד של יצירות המחול העכשווי. זו הפעם הראשונה שהרכבה הנוכחי של להקת "בת שבע" יבצע את יצירתו זו של נהרין. עוד במסגרת הערב תוצג גרסה אינטגרטיבית לקטעים מתוך "Love" יצירתה של המנהלת האמנותית של להקת בת שבע, שרון אייל, שנוצרה עם כניסתה לתפקיד בחודש יוני.