שתף קטע נבחר
 

איך בוחרים פסיכולוג: מהי שיטת הטיפול הטובה לכם

איך אתם רוצים את הפסיכולוג שלכם - אמפטי, פרגמטי, אנטיפטי? שיחזיק אתכם קצר, שילטף לכם את הראש, שיספר גם על עצמו? ומה בדיוק אתם רוצים להביא לטיפול: שיברון לב, משבר משפחתי, הפרעה כפייתית, סתם תחושת ריקנות? מדריך מנטה יעזור לכם להתמצא בשלל השיטות המקובלות כיום, ולמצוא את המטפל הנכון לכאב הנכון

השיטה: פסיכותרפיה דינמית השיטה: פסיכואנליזה השיטה: פסיכולוגיה יונגיאנית השיטה: טיפול קוגניטיבי-התנהגותי 
השיטה: הגישה האקזיסטנציאליסטית השיטה: הגישה ההומניסטית השיטה: טיפול קבוצתי השיטה: שיטת אדלר 
טיפ: מאיפה להתחיל טיפ: מתי לסיים הגישה הפמיניסטית היפנוזה 
עושים את זה בטלפון היינו שם: עדויות אישיות 
עולם הפסיכולוגיה, לפחות הישראלי, לראשונה בפומבי, שרוי בחשבון נפש. סדרת כתבות שפורסמה לאחרונה מעלה, כי המטפלים בעצמם מתחילים לעשות אנליזה לטיב הטיפול שלהם, לסוגיות רגישות של אתיקה מקצועית וגם למבחן התוצאה הסופית. הפסאדה של מטפל יודע-כול וצודק-תמיד הולכת ונסדקת.

 

אבל גם אם בארזים נפלה שלהבת - לנו, אזובי הקיר, זה לא ממש משנה. עד שיוכח אחרת אנחנו עדיין זקוקים להם, לפשפש בכאבי לבנו ובנפתולי נפשנו, ולתת לנו סיבה טובה לקום מחר בבוקר. מה שיותר מטריד אותנו אי שם מתחתית הבור, זה איך למצוא את המטפל המתאים, ויפה שעה אחת קודם.

 

מה זה בעצם מטפל "מתאים"? האם מי שעשה נפלאות לאקס שלכם, למשל, יועיל גם לכם? ואיך יודעים מה מכל השיטות והשמות והתאוריות הוא בדיוק מה שאתם צריכים?

 

"הטיפולים הפסיכולוגיים נחלקים לשלוש גישות עיקריות", אומר ד"ר עודד מבורך, מנהל היחידה לטיפול קבוצתי בתל-השומר. "פסיכותרפיה דינמית - הרואה את האדם כפועל מתוך קונפליקטים פנימיים לא מודעים, הגורמים למצוקות; גישה קוגניטיבית-התנהגותית - לפיה האדם מעוצב על ידי גירויים חיצוניים ומופעל על ידי דפוסי חשיבה אופייניים; והגישות האקסיסטנציאליסטית וההומניסטית, שמנסות להבין את טבע האדם מתוך זווית הראייה שלו עצמו, ותופסות אותו כבעל בחירה חופשית ויכולת לשלוט על גורלו".

 

כדי לעשות קצת סדר בין השיטות התמקדנו בעיקר בהבדלים ביניהן, אולם מובן שבמציאות הגבולות מטושטשים יותר, וחלק מהגישות אף משיקות זו לזו בתחומים מסוימים. "ישנם מטפלים הקוראים לעצמם אקלקטים, או אינטגרטיבים, שמשלבים שיטות טיפול שונות", אומר ד"ר חנוך ירושלמי, מרצה בכיר במחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית. "אפשר לפעול עם אותו מטופל באופן שונה בתקופות שונות, ומטפל אינטגרטיבי מתאים את הגישה הטיפולית לבעיה הספציפית של המטופל, לדרכי הביטוי שלו וליכולותיו".

 

השיטה: פסיכותרפיה דינמית

בחזרה לילדות

 

הנחת היסוד: הגישה הפסיכו-דינמית התפתחה מהפסיכותרפיה הקלאסית, המבוססת על התאוריה של פרויד. פרויד גרס כי הכוח שמניע את האדם הוא דחפים מיניים ותוקפניים מתקופת הילדות, שהודחקו, ובגלל ההדחקה נהפכו בבגרות לקונפליקטים נפשיים. הפסיכותרפיה העכשווית רואה במניעים הבסיסיים של האדם לא רק דחפים מיניים, אלא גם דחפים לקשר ולחיפוש אחר משמעות.

 

מכאן התפתחו גישות שונות. לכולן משותפת ההנחה על קיומם של קונפליקטים לא מודעים (והן נבדלות ביניהן בשאלה מהם הקונפליקטים האלה), וכולן מבוססות על עיבוד היחסים הנוצרים בין המטפל למטופל, שבעגה המקצועית מכונה "יחסי העברה" ו"העברת נגד". "העברה" היא השלכה שיוצר המטופל מיחסים, מקשרים ומעמדות בחייו אל דמותו של המטפל והאינטראקציה ביניהם. לדוגמה: מי שהייתה לו אמא שתלטנית שחדרה לחייו, יצפה מהמטפל ליחס ולקשר דומה. "העברת הנגד" היא תגובתו של המטפל למטופל.

 

איך זה עובד: פגישות חד-שבועיות או דו-שבועיות בנות 50 דקות, שבהן המטופל מספר על חוויותיו ועל מחשבותיו, ומביא נושאים

שמעסיקים אותו. הטיפול בוחן את דפוסי העבר של המטופל ומנסה לתקן אותם.

 

דמות המטפל: מרוחק, מאפשר למטופל להעלות את הנושאים החשובים לו ולקבוע את סדר היום, ומסתפק בהבהרות ובפירושים לדבריו.

 

למי זה מתאים: פרופסור שפלר, הפסיכולוג הראשי של בית החולים הרצוג וראש המגמה הקלינית במחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית: "הפסיכותרפיה הדינמית מתאימה במיוחד ככלי להיכרות עצמית ולטיפול בבעיות שאין בהן מיקוד ספציפי. כלומר, אם המטופל סובל ממכלול של בעיות, כמו עצב, בלבול, דכדוך, ריקנות, חוסר משמעות וטעם לחיים, בניגוד להפרעת חרדה ממוקדת, למשל". טיפול פסיכותרפי יכול לעזור לילדים מגיל שש ועד לאנשים בגיל הזהב.

 

כמה זמן צריך: בין שנה לשש שנים. יש מטפלים פסיכו-דינמיים המספקים טיפולים קצרי מועד, ולדעתם גם בתוך 12 פגישות אפשר להשיג מטרות טיפוליות. ד"ר ירושלמי טוען כי זו גישה לא נפוצה, וכי יש ויכוח בנוגע ליעילותם של טיפולים כאלה בגישה הדינמית, "כיוון שמדובר בבעיות מושרשות, סימפטומים חוזרים ודפוסי חשיבה שהתקבעו לאורך שנים".

 

מחיר: 600-200 שקל לפגישה.

 

חזור למעלה
השיטה: פסיכואנליזה

על הספה

 

הנחת היסוד: פרופ' שפלר: "הפסיכואנליזה היא כלי להיכרות עצמית ולטיפוח עצמי. מדובר בהשקעה לטווח ארוך הנותנת תשואה לחיים הנפשיים של האדם. הטיפול הוא אינטנסיבי, ממושך ומעמיק, ונותן למטופל מקום קבוע של ביטחון, שבו יוכל לפרוק את תחושותיו ולקבל אמפתיה".

 

הפסיכואנליזה מתמקדת כולה ביחסי העברה (יחסים, רגשות, קשרים וחוויות מהעבר שמושלכות על המטפל), בוחנת ומפרשת אותם, ודרכם מנסה לאבחן את הקונפליקטים העמוקים ולפתור אותם. "ההבדל המרכזי בין טיפול זה לטיפול הפסיכו-דינמי, הוא השיטה", מסביר ד"ר ירושלמי. "בפסיכואנליזה המסורתית המטופל שוכב על ספה ומעלה אסוציאציות, והפגישות מתקיימות בתדירות גבוהה. בפסיכותרפיה הדינמית המטפל והמטופל יושבים זה מול זה, והפגישות ביניהם אינטנסיביות פחות". כיום ההבחנה כבר ברורה פחות, וגם טיפול פסיכואנליטי יכול לעבור בשלב מסוים מהספה לכורסה, וממפגש יומיומי לפעמיים בשבוע.

 

איך זה עובד: המטופל שוכב על ספה, ללא קשר עין עם המטפל, כדי להגדיל את העמימות ולסייע לו להתכנס בתוך עצמו. הוא מעלה אסוציאציות חופשיות ומספר חלומות. פרופ' שפלר: "המטופל מביע מחשבה או רגש כלפי המטפל, שמפרש אותם כשחזור של חוויה אחרת, מוקדמת ומשמעותית יותר בחייו, ומפנה את תשומת לבו לקשר בין ההתרחשויות. למשל: "באת כעוס היום, ואתה מספר על כעס בעבודה ועל ריב עם אשתך". המטופל לא בהכרח ראה עצמו ככועס בכל המצבים האלה, והמטפל קושר בין הדברים ומחזיר את המטופל גם לאופן שבו נהג לבטא כעס או להתמודד עמו בילדותו.

 

דמות המטפל: מרוחק, פסיבי, משאיר את רוב הבמה למטופל ומתערב כמה שפחות בשאלות ובפרשנויות, כדי לאפשר לכמה שיותר חומר לעלות מעולם האסוציאציות של המטופל.

 

למי זה מתאים: למי שרוצה לבחון את עצמו לעומק, לדעת למה הוא מסוגל, להכיר את מגבלותיו, שורשיו וקשריו. זהו הטיפול המועדף בהפרעות קשות כפדופיליה, אובססיביות קיצונית, כפייתיות וחרדות קשות.

 

כמה זמן צריך: הפסיכואנליזה המסורתית היא טיפול תובעני, כ5-4- פגישות שבועיות בנות 50 דקות. המטרה: ליצור קשר אינטנסיבי בין המטפל למטופל, כדי להגביר את עוצמת יחסי ההעברה ואת היכולת לעבד אותם.

 

מחיר: נמוך בדרך כלל מהטיפול הדינמי, בשל האינטנסיביות. 5-4 פגישות יעלו כמו שתי פגישות פסיכו-דינמיות, כ-900-600 שקל לשבוע.

 

חזור למעלה
השיטה: פסיכולוגיה יונגיאנית

פשר החלומות

 

הנחת היסוד: קארל יונג גרס כי מה שמניע את האדם, נוסף על התנסויותיו וחוויותיו בילדות, הוא "הלא-מודע הקולקטיבי": מאגר זיכרון וידע שנצבר במקביל למטען הגנטי-ביולוגי האנושי, מערכת ערכים ואמונות ביחס לעולם ולחיים, שמוצאים ביטוי גם במיתולוגיות ובסמלים עממיים שונים. ד"ר ירושלמי: "אשה שמזדהה עם הסמל של אמא אדמה, למשל, תיקח על עצמה שוב ושוב את תפקיד האם, המטפלת הדואגת, ותזניח פנים אחרים בנשיות שלה. דחף גברי כמו כיבוש והכנעה, למשל, טבוע בגבר כציווי תרבותי משחר האנושות, ולא רק משום שכך ראה את אביו הפרטי מתנהג".

 

הטיפול היונגיאני מתייחס לא רק לדחף המיני, אלא גם לדחפים רוחניים, המפעילים את האדם לחפש מטרות נעלות מעבר לתשוקות ולמצוקות היומיום. היונגיאנים מרבים לעסוק בחלומות ובפירושם, ומאמינים שיש בהם ייצוג ברור של המאבקים בחייו של האדם. הם רואים בהפרעות נפשיות ובמצוקות ניסיון של האדם לאזן משהו בחייו. לדוגמה, אם נכנסת למשבר של דיכאון ופסיביות, יאמרו היונגיאנים שהדבר בא בתגובה למאמץ בלתי פוסק שלך להיות חזק ובשליטה, ולהדחיק את הצדדים החלשים.

 

איך זה עובד: ד"ר ירושלמי: "טיפול יונגיאני מלמד את המטופל שהכוח המפעיל אותו נובע מההיסטוריה האישית שלו, אך גם מתבניות פעולה בעלות כוח משלהן המוטבעות במין האנושי כולו (בניגוד לטיפול הדינמי, שבו הסיבות לבעיות הן תמיד אישיות-פנימיות). בעיה כמו עכבות מיניות, למשל, תוסבר על רקע חוויות טראומטיות של המטופל (כמו שיגידו גם הדינמיים), אך תקושר גם לחוסר יכולתו להיות במגע עם הצדדים הנשיים שבו, והתמקדותו הנוקשה בפן הגברי בלבד, המביאה אותו לידי התשה".

 

דמות המטפל: מרוחק, קשוב לעולמו הפנימי של המטופל.

 

למי זה מתאים: לאנשים באמצע החיים והלאה, שמחפשים כיוון ומשמעות. התאוריה היונגיאנית מתייחסת למשבר אמצע החיים, שבו האדם מגלה חלקים בעצמו שלא קיבלו ביטוי קודם לכן, ומנסה לסייע לו ללמוד על החלקים הללו, להשלים איתם ולשלב אותם בחייו.

כמה זמן צריך: משנה אחת ועד כמה שנים.

 

מחיר: 600-200 שקל לפגישה.

 

חזור למעלה
השיטה: טיפול קוגניטיבי-התנהגותי

מה הפחד

 

הנחת היסוד: התמקדות בבעיה המרכזית המעיקה על המטופל, ומתן תרגילים לפתרון הסימפטום המעיק. אם, למשל, הגעתם לטיפול עקב חרדה מדבורים שבגללה אתם נמנעים מבילוי בטבע, לא תדושו עד דק את הסיבות שהביאו אתכם עד הלום ("אמא זמזמה לי בלילה לפני השינה"), אלא תקבלו כלים מעשיים לפתרון. מטפלים מסוימים יסתפקו בפתרון הסימפטום, ואחרים יכוונו אתכם עם הזמן גם למקורות הבעיה.

 

איך זה עובד: פרופ' שפלר: "בטיפול עובדים על השכל ולומדים לשנות את דפוסי המחשבה הגורמים לחרדה לא רציונלית או להתנהגות הכפייתית. זה יכול להיעשות באמצעות שיטות הרפיה או מחשבות חיוביות, או באמצעות חשיפה מבוקרת. לדוגמה, אם אדם חושש מנסיעה באוטובוס כי פעם נסגרו עליו הדלתות, הטיפול ההתנהגותי יחשוף אותו בהדרגה למקור הפחד, ושיא הטיפול יהיה כשהמטפל והמטופל ייסעו יחד באוטובוס".

 

דמות המטפל: אקטיבי, ענייני ותכליתי (בדומה לקשר בין רופא לחולה). המטפל יהיה פחות פורמלי ומרוחק, ישאל שאלות, יציע הסברים ויצביע על כשלים בחשיבת המטופל. אין מניעה שיספר גם על עצמו.

 

למי זה מתאים: בעיקר לטיפול בפוביות ובפחדים ממוקדים ובהפרעות הימנעותיות. טוב למי שמעוניין להיפטר מסימפטום אחד מרכזי בלי להתייחס לשאר תחומי החיים.

 

כמה זמן צריך: מ5-4- פגישות של 50 דקות, פעם או פעמיים בשבוע, ועד לטיפולים של חצי שנה או שנה.

 

מחיר: 600-300 שקל לפגישה. עלותו גבוהה מעט מהממוצע, בשל היותו טיפול קצר מועד.

 

חזור למעלה
השיטה: הגישה האקזיסטנציאליסטית

בוראים עולם

 

הנחת היסוד: ד"ר מבורך: "גישה זו, שבין המזוהים עמה הוא הסופר והמטפל ארווין יאלום, התפתחה מהפילוסופיה האקזיסטנציאליסטית (כתבי ניטשה, קירקגור, סארטר, ויקטור פרנקל ואחרים). היא גורסת כי אין אמת אובייקטיבית, ואין 'טבע אנושי' כשהוא לעצמו. כל אדם בורא את עולמו בדרך שבה הוא בוחר להתייחס לעצמו ולסביבתו, והוא אחראי לחייו.

"בניגוד לגישה הדינמית, כאן נתפס גורלו של האדם לא כמושפע מעברו, אלא מהדרך שבה הוא מתייחס לעברו. ומכאן שהוא יכול גם לתקן ולשנות את חייו. אם אדם סובל, למשל, מיחסים זוגיים כושלים ורואה עצמו כקורבן של בן או בת הזוג, יסייע לו הטיפול לראות את תרומתו למערכת היחסים הבעייתית, לבחון אפשרויות חדשות של התייחסות לקשר, לבחור מהן ולצעוד בהן".

 

איך זה עובד: "אין כללים קבועים מראש. המטפל מקיים דיאלוג אקטיבי עם המטופל ונעזר בכלים שונים, כגון משחק תפקידים, שימוש ביצירה, היפנוזה או דמיון מודרך, כדי לאפשר למטופל להתבונן ברגישויותיו, בציפיותיו ובחלומותיו. הטיפול שם דגש על הגשמה עצמית, עוסק בחרדות קיומיות כמו מוות, בדידות, חוסר משמעות וחופש, ומסייע לאדם ליצור לעצמו משמעות במקום לאבד את ייחודו ולהיטמע בתוך ההמון".

 

דמות המטפל: בגובה העיניים. מקיים דיאלוג פתוח וגלוי, מציג את מגבלות הסיוע שלו ומביא דוגמאות מעולמו, ואף מעודד את המטופל באופן אקטיבי להתנסות בדברים חדשים.

 

למי זה מתאים: "למי שרוצה לזוז מהמקום שבו נתקע ולא מסתפק בלהבין איך הגיע לשם, וליחידים ולזוגות שחרדים לבזבז את חייהם במריבות, בכעסים, בתסכולים ובחלומות רחוקים".

 

כמה זמן צריך: מחודש ועד כמה שנים.

 

מחיר: 600-300 שקל לפגישה.

 

חזור למעלה
השיטה: הגישה ההומניסטית

תורת הקבלה

 

הנחת היסוד: ד"ר מבורך: "לפי גישה זו האדם טוב מיסודו, ומטבעו מבקש לצמוח ולהגשים את עצמו. הפגמים בהתפתחותו, ומכאן גם קשייו, נובעים מכך שהוריו לא קיבלו אותו באופן מוחלט, אלא קבלה מותנית ("בתנאי שתהיה כך וכך"). מתן לגיטימציה של המטפל למטופל וקבלתו ללא תנאים יסייעו ליצור את השינוי הפנימי במטופל".

 

אבות הגישה הם הפסיכולוגים האמריקאים רוג'רס ומאסלו, שטענו שאדם המקבל את צרכיו הרגשיים הבסיסיים, יוכל לעלות לצרכים מדרגה גבוהה יותר. גישה זו תרמה, למשל, להקמת בתי ספר פתוחים ודמוקרטיים ("אם לא נלחץ על התלמיד, נקבל אותו בכל תנאי ונאפשר לו לעשות מה שהוא רוצה, הוא יוכל לצמוח ולגדול").

 

איך זה עובד: המטפל מקשיב למטופל, נותן לגיטימציה לכל מה שהוא מעלה ומקבל אותו ללא סייג, כדי להעניק לו חוויה מתקנת לניסיונו עם הוריו. לדוגמה: אם הוריו של אדם אסרו על גילויי כעס, כל חייו הוא נאלץ להדחיק את הכעס מפחד שאם יכעס לא יאהבו אותו, ומפנים את זה לרמה של "אם אני כועס, אני לא אוהב את עצמי". כשהוא גדל וכועס הוא לא מודע כלל לכך שהרגש המתעורר בו הוא כעס, אלא מדחיק אותו. הטיפול בא לשחרר את המעצור הזה: יאפשר לו להבין שהוא כועס, ויבהיר לו שזה בסדר לכעוס.

 

דמות המטפל: פסיבי, מקבל את המטופל בכל תנאי. תפקידו אינו לכוון או ליזום, אלא פשוט לתת למטופל מרחב לקבל את עצמו.

 

למי זה מתאים: בעיקר לבעיות בזוגיות או ביחסי הורים-ילדים, ולטיפול קבוצתי. לא מתאים לבעיות ממוקדות כמו פוביות וחרדות. זהו טיפול שפותח את הלב ומאפשר לקבל ולאהוב אחד את השני.

 

כמה זמן צריך: מכמה חודשים ועד לכמה שנים.

 

מחיר: 600-300 שקל.

 

חזור למעלה
השיטה: טיפול קבוצתי

אני והחבר'ה

 

הנחת היסוד: ד"ר ירושלמי: "קבוצה טיפולית מאפשרת לאדם לבחון את ההשפעה שיש לו על אחרים, איך הם קולטים אותו, ואיך הוא מפרש את המסרים שלהם. התגובות השונות של חברי הקבוצה אל המטופל מעשירות את התפיסות שיש לו על עצמו, על חייו ועל קשריו. הטיפול יכול להיות ממוקד נושא (התנהגות חיזורית, נשאי איידס וכו'), או לעסוק בנושאים כלליים כמו קשרים בין-אישיים, התפתחות אישית או יכולות חברתיות. יש גם הרבה קבוצות לעזרה עצמית שאינן מנוהלות על ידי פסיכולוג, והן יעילות מאוד".

 

איך זה עובד: טיפול קבוצתי יכול להתנהל במתכונת דינמית או קוגניטיבית. בגישה הדינמית ילווה התהליך שעוברת הקבוצה בהסברים ובפרשנות של המטפל ובקשרי העברה. בגישה הקוגניטיבית תתמקד העבודה בשינוי דפוסי התנהגות ותפקוד (למשל, קבוצה של שומרי משקל).

 

כל משתתף מספר על מצוקה, חלום, או אירוע שקרה לו, ונעזר בתמיכה הקבוצתית. לעתים מטפל המנחה במטופל מסוים בנוכחות הקבוצה, ולאחר מכן מגיבים שאר המשתתפים לדברים שהועלו, ובמקרים אחרים מתייחסים קודם חברי הקבוצה לדברי המטופל ורק בסוף המנחה מגיב.

 

דמות המטפל: ד"ר ירושלמי: "מטפל קבוצתי דינמי, כמו מטפל אישי דינמי, יהיה פסיבי, ימעט לדבר על עצמו או לשאול שאלות, ויעניק לדברי המטופל פרשנויות של סיבה ותוצאה ('אתה עושה כך, אז קורה לך כך'). מטפל קבוצתי קוגניטיבי יהיה פעיל ויוזם יותר: ישאל שאלות מכוונות, יבקש מהמטופל להעלות אסוציאציות ולהתעכב על נושאים שנראים לו חשובים, ויציע הסברים משל עצמו".

 

למי זה מתאים: למי שסובל מקושי חברתי או מבעיות בדימוי העצמי, שמרגיש לא מובן, או מתקשה לפענח מחוות של אחרים כלפיו.

 

כמה זמן צריך: קבוצה קוגניטיבית תסתפק בטיפול קצר, מפגישות ספורות ועד שנה. קבוצה פסיכו-דינמית יכולה לעבוד שנים אחדות.

 

מחיר: 600-200 שקל למשתתף, לפגישה בת שעתיים.

 

צריך לברר במכונים מתי והיכן פועלות קבוצות, או לעקוב אחרי פרסומים בכלי התקשורת. מרכז "מענה" (ראו בהמשך) אוסף פניות מאנשים המעוניינים בטיפול קבוצתי, ומרכיב מהן קבוצות.

 

 

חזור למעלה
השיטה: שיטת אדלר

הכול נשאר במשפחה

 

הנחת היסוד: אלפרד אדלר, בן תקופתו של פרויד וממייסדי הגישה הפסיכואנליטית, ראה את האדם כיצור חברתי, שפועל על פי מטרות ומונע מהצורך להשתייך, וחלק גדול מקשייו נובע מתחושת נחיתות שלו לעומת האחרים.

 

דני עמית, פסיכולוג ומנהל היחידה לטיפול בילד ובמשפחה במכון אדלר: "כל אדם רואה את המציאות באופן סובייקטיבי, ולא תמיד מודע לכך שאנשים רואים דברים אחרת ממנו. הגישה האדלריאנית עוזרת לו לזהות את התפיסה הסובייקטיבית שלו, ולהכיר באפשרויות נוספות להסתכלות על המצב ובאלטרנטיבות נוספות לפעולה".

 

איך זה עובד: המטפל מציע מצד אחד שיתוף בידע (מסביר להורים, למשל, מדוע הילד ממשיך להפריע אף שקיבל עונש. לעתים די בהבנת הגורם כדי לפתור את הבעיה), ומצד אחר מאפשר למטופל להגדיר את מטרותיו.

 

הטיפול אינו עוסק בהיסטוריה של המטופל, אלא בתפיסתו את מציאות חייו בהווה, מתוך מחשבה שזו תשפיע על העתיד. ד"ר עמית מציין כי טיפול מוצלח יוצר שינוי גם במאגר הזיכרונות של המטופל, שנזכר, למשל, גם בסיפורי הצלחה שהיו לו, ולא רק בכישלונות.

 

מכון אדלר מציע מסגרות טיפוליות שונות: קבוצות הורים, טיפול משפחתי, טיפול אישי וטיפול אישי לילדים. קבוצות ההורים מונות כ-20 משתתפים, החולקים באמצעות המנחה את חוויותיהם ומקבלים מידע על תהליכי התפתחות והתנהגות בקרב ילדים, ועל דרכי חינוך רצויות יותר או פחות. בטיפול המשפחתי פוגש המטפל את כל בני המשפחה, ביחד ובנפרד. הוא בודק איך המטרות ותפיסות העולם השונות של כל פרט בה מביאות לחיכוכים ולקונפליקטים, וחולק עם המשפחה את מסקנותיו.

 

דמות המטפל: בגובה העיניים. אדלר ראה במטופל שותף שווה ערך לתובנות ולטיפול, שאינו נחות מהמטפל. כאן לא נפגוש את המטפל המהנהן, אלא מטפל אקטיבי שמספר על עצמו ועל אחרים, שואל הרבה שאלות, מעלה השערות ומחכה לאישור או לדחייה שלהן מצד המטופל.

 

למי זה מתאים: קבוצות ההורים פועלות כקבוצת תמיכה מודרכת לשיפור המודעות ההורית; הטיפול המשפחתי מטפל במשפחה ספציפית ובבעיותיה: היעדר סמכות הורית, גבולות ומשמעת, אלימות בין אחים, תקשורת לקויה וכו'.

 

כמה זמן צריך: בקבוצות הורים: 30-10 מפגשים בני 3 שעות. בטיפול משפחתי: אפשר לראות שיפור אחרי 5-3 מפגשים, ולרוב הטיפול לא יעלה על שנה.

 

מחיר: 280 שקל לפגישה הנמשכת שעה. אצל מתמחה במכון אדלר ניתן לקבל טיפול ב-140 שקל.

 

חזור למעלה
טיפ: מאיפה להתחיל

קודם כול, מציע ד"ר ירושלמי, בחרו את סוג הטיפול המתאים לכם. חברים שנמצאים בטיפול יכולים לבקש למענכם המלצה מהפסיכולוג שלהם על מישהו מוצלח, ואפשר להתייעץ גם עם בעלי ניסיון שאתם מעריכים את חוות דעתם: חבר, קרוב או רופא. מקובל ורצוי לבקש פגישה ראשונה לניסיון, אבל גם אם זה חד-פעמי, זה לא בחינם. בררו מהו המחיר המקובל לטיפול באזור מגוריכם, ואל תסכימו לשלם הרבה יותר. בהחלט מקובל לשאול מחיר בטלפון.

 

ד"ר מבורך רואה בנוחות האישית שחש המטופל עם המטפל מרכיב מרכזי בהצלחת הטיפול, יותר מסוג הטיפול, ופרופ' גבי שפלר מדבר בשבחו של המטפל הזוטר: "אני לא מזלזל בניסיון עשיר, אבל מטפל רב ניסיון חשוף יותר לשחיקה. מטפל צעיר הוא נלהב וסקרן. אם התקציב מאפשר רק מטפל חסר ניסיון, שנמצא בהדרכה, אין מה לחשוש. חשובה תחושת האמון, ואם מרגישים לא נוח עם המטפל, צריך לחפש מטפל אחר. בשיחה הטלפונית המקדימה שאלו את הפסיכולוג שאלות על הכשרתו, על מידת ניסיונו, ועל השיטה שבה הוא מטפל. אופי תשובותיו יכול להעיד על אופי הטיפול".

 

חזור למעלה
טיפ: מתי לסיים

"המטופל לא תמיד יודע לזהות מתי לעזוב טיפול", אומר ד"ר חנוך ירושלמי, "והרצון לעזוב עשוי לנבוע ממקום לא נכון ובזמן הלא נכון. טיפול יכול לעמת את המטופל עם גילויים קשים (למשל, הוא מתחיל להבין שעשה עוול לאנשים האהובים עליו), ואז נוצר בו פחד להמשיך ולגעת בנושא. הוא יגיד למטפל: 'אני מרגיש יותר טוב ואני רוצה לסיים את הטיפול', אבל העיתוי כאן משמעותי. חובת המטפל להגיד לו: 'אתה יכול לעזוב, אבל יהיה כאן הפסד גדול למטרות שלך. הפסקת הטיפול כעת תהיה מזיקה'.

 

"אם מטופל מרגיש שהוא לא מרוויח יותר, שתקופה ארוכה אין התקדמות או התפתחות ומצבו הוטב, הוא יכול לסיים את הטיפול. כדאי לבדוק אם הבעיה שהביא לטיפול אכן באה על פתרונה, ויש הקלה בטווח הארוך (כי לעתים יש הקלה מהירה, שעדיין אינה מלמדת על פתרון).

 

"מומלץ לשוחח עם המטפל על הרצון לסיים טיפול, לשמוע אם אין כאן לדעתו תירוץ או בריחה מנושא קשה. לא בהכרח מה שיאמר הפסיכולוג הוא אמת צרופה, המטופל צריך גם להקשיב לעצמו, אבל סיום טיפול הוא גם הזדמנות לעבוד על תהליכי פרידה, שהם משמעותיים מאוד, וכדאי לעשות זאת בתיאום עם המטפל".

 

ואם המטפל חושב שהטיפול תם, והמטופל רוצה להמשיך?

 

"חוקי האתיקה מחייבים את הפסיכולוג להמשיך את הטיפול, כדי שהמטופל לא יחווה נטישה או תהליך לא סגור".

 

ד"ר מבורך ממליץ לשקול הפסקות יזומות בטיפול שנמשך יותר משנה-שנתיים, כדי לבחון את השפעת הטיפול בחייו העצמאיים של המטופל: "אין לראות בסיום טיפול צעד דרמטי מדי, וצריך להשאיר דלת פתוחה שאליה ניתן לחזור ולא בראש מורכן".

 

חזור למעלה
הגישה הפמיניסטית
אל תקרא לי מותק

 

נמאס לך מכל הדודות והרינות והסבתות שמתלחששות "מתי תתחתני כבר"? עברת תקיפה או הטרדה מינית? במיוחד בשבילך המציאו את הטיפול בגישה הפמיניסטית. "רוב התאוריות הפסיכולוגיות התבססו על המבט הגברי והכלילו אותו על נשים", אומרת ג'נט באומגולד-לנד, מטפלת בעמותת "המרכז לייעוץ לאשה". "אנחנו מאמינות שדברים נראים אחרת מנקודת מבט נשית - כסף, הורות, מקצוע או זוגיות. הטיפול עוסק בקונפליקטים הנובעים מלחצים חברתיים הפועלים על נשים (למשל: להתחתן, ללדת ילדים, לגדל אותם ולעבוד בו זמנית). מטרתו היא העצמה. לתת לאשה תחושה שהיא המנכ"לית של החיים שלה ולא רק אובייקט סביל ומגיב".

 

המרכז מציע טיפולים בכל השיטות המשלבים גישה זו, המושפעת ממחקרים שנערכו ב-30 השנים האחרונות בנושא התפתחות האשה. מחיר הפגישות נקבע בהתאם ליכולתה הכלכלית של המטופלת. טל': 02-6785210.

 

חזור למעלה
היפנוזה

מסע אל התת-מודע

 

היפנוזה, ותשכחו מהדימוי הקולנועי שלה, היא כלי המשתלב בכל השיטות ומתאים במיוחד לסובלים מחרדות ומפוביות. "הטיפול ההיפנוטי אינו דומה כלל לסיטואציה הכוחנית שרואים בסרטים", מבהיר הפסיכולוג ד"ר שאול ליבנה, נשיא האיגוד האירופי להיפנוזה. "כל אדם נכנס ויוצא במהלך היום ממצבים היפנוטיים, שהם סוג של ריכוז ותודעה שונה. למשל, כשאנו צועדים בדרך, שקועים בהרהורים, ופתאום מגלים שכבר הגענו.

 

"הטיפול מנסה למצוא את האופן שבו המטופל נכנס למצב היפנוטי טבעי, ומכוון אותו אל הצד היצירתי, הבריא והרגוע באישיותו, כדי לשאוב ממנו כוח להתמודד עם מצבים קשים. המטפל ההיפנוטי משמש למעשה כמורה דרך, המסייע למטופל להתחבר למקורות העוצמה שלו. בתום ההיפנוזה יש מטפלים שנותנים פרשנות למה שחווה המטופל במהלכה, ואחרים משוחחים על החוויה עצמה, ללא פרשנות".

 

פרטים: האגודה הישראלית להיפנוזה - טל': 03-9500175. info@hypno.org.il

 

חזור למעלה
עושים את זה בטלפון
מודיעין פסיכולוגי

 

מחפשים פסיכולוג ואין לכם מושג מאיפה להתחיל? מרכז "מענה" מאגד מטפלים, מומחים ויועצים בכל התחומים, מגישור ועד פסיכיאטריה. המרכז מגדיר את עצמו כ"מורה נבוכים בבריאות הנפש" ומכוון את הפונים אליו לטיפול המתאים. עלות השירות: 75 שקל. טל': 1-700-707-909.

 

חזור למעלה
היינו שם: עדויות אישיות

צרת רבים

 

בשונה מרוב חברי בהווה אני מאמינה, שלולא הטיפול הפסיכולוגי האינטנסיבי שעברתי, לא הייתי מגיעה עד הלום. סיפורי האישי נוגה הוא: את בתולי הפסיכולוגיים ביתקתי בגיל 12 עם מטפל גברי מתולתל וגבוה, בגיל 18 המשכתי עם מפלצת ארגנטינאית אחת, ובבחרותי ביקרתי אצל לסבית מתוסבכת, מטפלת זוגית, מטפלת רוחנית, וגמרתי בפורקן של אושר אצל מטפלת שהיא סתם, אשת מקצוע מעולה. למה הייתי צריכה לעבור אצל כל הכישלונות האלה רק כדי לגעת באושר בגיל 26? קשה להסביר. אולי כי (כמו שרוב חברי מאמינים) השוק מלא באנשים שלומדים פסיכולוגיה כדי להתגבר על התסביכים של עצמם, ואולי כי הייתי צריכה ניסיון ובגרות כדי למצוא את האחת שמתאימה לי מכולם.

 

כשמצאתי אותה, גיליתי שהבסיס לכל מסע חיפוש עצמי הוא הישיבה על ספת הפסיכולוג (הטוב). אחרי אינספור סדנאות, מדיטציות ותרגולים רוחניים הבנתי, שבלי הטיפול הפסיכולוגי לא הייתי יכולה לעבור לחיי הרוח: לשמור על שפיות בסדנאות השתיקה, להתחבק, או להתוודות בלי ציניות שאני סוף סוף אוהבת את עצמי.

(קטי קמחי)

 

חצי נחמה

 

כמו כל זוג הורים מאותגר-מודעותית התייצבנו גם אנו בקורס של מכון אדלר. מה שהתחיל כמועדון אקסקלוסיבי גאה נהפך עד מהרה לקבוצת תמיכה בכיינית: זוגות-זוגות יצאנו מהארון בווידויים נוקבים על אוזלת יד הורית, כשבתווך המנחה מנסה להנחיל לנו מושגי יסוד.

 

למשל: "העסקת יתר" (המינוח האדלריאני לילד נודניק), "תקיפות אדיבה" (איך לנפנף ילד נודניק בלי להיגרר לאלימות), או "הבלתי צפוי" (הנודניק צועק כבר שעה "ארטיק, ארטיק"? במקום לשעמם אותו בסירוב מנומס, קפצו עליו מאחורה בצרחת "בווווו" קולנית ישר לאוזן. מההלם הוא ישתוק יומיים).

 

לא כל העצות שקיבלנו היו ישימות. אדלר ממליץ, למשל, על "שיחה משפחתית": פעם בשבוע מתכנסים בתום הסעודה, שוטחים בעיות ומלבנים עניינים. קצת קשה לעשות את זה כשהטף בן השלוש מודד אותך בבוז מהול בקוצר רוח, ושוטח בעיקר את דרישתו לקינוח.

 

אבל הערך האמיתי של הקורס, ואין לזלזל בו, היה הגילוי המנחם שכך עושים כולם. כן, כן, גם הג'ינג'ית המתוקה של השכנים נוטה לנשוך את היד שמאכילה אותה פירה, ומגיבה על גילויי תקיפות אדיבה בנוסח "סדרי ת'חדר או שאין טלוויזיה", בשבירת צלחות ובבליעת אקונומיקה. מי אמר חצי נחמה?

(רינת זיו)

 

טובים השניים

 

שני פסיכולוגים היו לי בחיים, שניהם הגיעו עם המלצות חמות (הוא מכל עמיתיו, היא מכל מטופליה). אל הראשון פניתי בעקבות דרישת חברתי דאז, שבדיוק עשתה תואר שני בפסיכולוגיה. חיינו התנהלו לפי ספרי המחקר המובילים, והיה די סבבה. היא הרצתה איך אמורים להתנהל חיי זוג, אני הנהנתי והדחקתי. ואז היא החליטה, שאם מחייבים אותה ללכת לטיפול כתנאי לקבלת התואר, אז אני צריך ללכת לטיפול כדי להיות בן זוגה לטווח ארוך.

 

הלכתי. הוא תמיד לבש אפודות, דיבר במבטא אנגלי וניתח חלומות. היה נורא מעניין. הגעתי אופטימי, זוגי, אוהב אדם, עם קריירה נאה בטלוויזיה. אחרי ארבעה חודשים הייתי רווק מעורער, בלי מקום לגור, בלי עבודה, ובטוח שאבא שלי, שעד אז היה אהוב עלי ביותר, הוא חרא ענק. בטווח הארוך זה אולי היה אמור להועיל, אבל מי שורד לטווח ארוך אחרי כזה דבר?

 

אחרי חמש שנים הגעתי לשנייה, ששיקמה אותי. מאז אני אולי עדיין אידיוט חסר מודעות, אבל לפחות אידיוט שמח.

(אורן רוזנשטיין)

 

חזור למעלה
לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: גיא מנדלין
טיפולים פסיכולגיים. יפה שעה אחת קודם
צילום: גיא מנדלין
צילום: גיא מנדלין
היפנוזה. תשכחו מהדימוי הקולנועי
צילום: גיא מנדלין
ד"ר רק שאלה
מחשבוני בריאות
פורומים רפואיים
מומלצים