בלון ניסוי שהתרסק בחבטה

משטח גרון: "המופע של סטיב", הסוף, ערוץ 2, 20:30

כלאסי השבה הביתה, רצוצה ומוכת-גורל, כך שב אמש יגאל שילון לאולפן "פיספוסים" המוכר שלו. כילד הנשבע להוריו ששוב לא יברח מהבית, כך מיהר שילון להבטיח לצופיו כי התוכנית המקורית עוד שניה חוזרת.

ואכן, פרק הסיום של "סטיב" החזיר אליכם את שיגרת "פיספוסים" המשופשפת, ובאולפן התכנסו חבר המתחנים וקורבנם סטיב – אצל שילון כמו אצל שילון – והריצו דאחקות כעדר מילואימניקים מיוזע הנזכר כיצד התגנב בלילה הקודם למגורי בנות. אני מניח כי הקהל המכור של "פיספוסים" כבר הרגיש קצת יותר בבית, ועוד שניה יחזור גם הרייטינג ממסעותיו המרוחקים.

"סטיב" לא יחזור. על עונה שניה תדברו עם פסיכיאטר. בספר זכרונותיו של יגאל שילון (בפועל, חוברת) לא יוקדש לזה אפילו פרק. חבל; שילון יצא לדרך עם כוונה יצירתית גדולה וסיים עם, אה... סטיב פרנקל, אדם של מילים מעטות, אבל לא מעטות מספיק.

קליימקס הסיום תוזמן כהלכה והיה מספק בסוגו – אם כי אחרי שבעה פרקים יגעים, שום דבר למעט האפשרות שראשו של סטיב פשוט יעוף מרוב הפתעה לא יכול לספק לגמרי. גם בפרק הסיום, היה סטיב כריזמטי כמשטח גרון והמתיחה נראתה ארוכה יותר מגדר ההפרדה. בלון הניסוי הזה התרסק לקרקע בחבטה. שילון, כמובטח, יחזור למימדי "פיספוסים". המופע האמיתי של סטיב מתחיל רק עכשיו; קוראים לו גם "הישרדות".

עלבון מתמשך: הגרלת מפעל הפיס, ערוצים 1 ו-2, 23:30

הגרלת ה-50 מיליון היתה עלבון מתמשך. הפרסומות הנוראות ההן – במסגרתן יוצאת תזמורת סימפונית מדעתה – אומרות לי בדיוק מה חושב עליי מפעל הפיס: שאני אידיוט נבער וחסר תרבות שיהיה מוכן להשליך הכל בתמורה לכרטיס הגרלה עלוב. יודעים מה? תשכחו מזה. מפעל הפיס מוזמן לחפש אותי באולם הקונצרטים הסמוך, ובמקרה שימצא, לעוף לי מהעיניים.

הפיס, כפי שאולי כבר הבנתם, הוא המס הנוסף שמטילה מדינת ישראל על שכבות המצוקה. מפעל הפיס יבלבל לכם את המוח עד בלי די עם מפעלותיו התרבותיים למען הקהילה, אלא שכאשר הוא בא למכור כרטיסי הגרלה, כל אולמות הקונצרטים האלה (שלוגו הפיס מתנוסס עליהם בגודל מגוחך) מוזמנים לקפוץ לו ולסלסל "איזה שיגעון" כשרית חדד משובשת. תרבות-שמרבות – הפרסומת של הפיס מראה לכם מהי עמדתו האמיתית של המפעל ביחס לכל העסק הזה עם הקונצרטים; הוא רוחש לו בוז מוחלט, והוא סבור שגם "העם" (זה אני, לא?) – ישמח להשתתף בחגיגת הבוז הזו. למה לכם ללכת לקונצרט כשזכייה בפיס תאפשר לכם לקנות את התזמורת כולה וגם להפוך אותה למועדון הפלאקה?

הקמפיינים האגרסיביים – ולנצח כעורים להפליא – של הפיס עוזרים לי להבין עד כמה אין לי כל חשק לסור לדוכן הסמוך על מנת לרכוש לעצמי סיכוי אבסורדי. העובדה כי שני ערוצי השידור המרכזיים מצאו לנכון להקדיש זמן להגרלה אומרת רק כי הפעם הבאה כבר תהיה במעמד נשיא המדינה. לעונג הוא לי להפסיד מבלי שהשתתפתי. ברכותיי לזוכים האמיתיים – משרד הפירסום הגרוע של מפעל הפיס ומיכל ינאי. ועכשיו, ברשותכם, תתחפפו.