כל הדרכים להיפטר מסינוסיטיס

הסינוסים הם חללי אוויר המצויים סביב האף ונפתחים לתוך חלל האף. תפקידם אינו ברור, ויש הטוענים שייעודם להקל על משקל הראש. זאת אף שאצל אנשים חסרי סינוסים (בגלל ליקוי בהתפתחות או לאחר ניתוח) אין שינוי במשקל הראש. כמו האף, גם הסינוסים מצופים בשכבה רירית, ששוטפת ומנקה אותם.

מה זה?

סינוסיטיס הוא דלקת בסינוסים, המתרחשת כאשר אחד הסינוסים או כמה מהם (קיימים ארבעה זוגות) נחסמים והריר נעשה מוגלתי. הדלקת עלולה להופיע בשתי צורות: חריפה (אקוטית) וכרונית. השכיחות של שני הסוגים דומה, ועומדת על 5%-4%.

הדלקת החריפה היא סיבוך של שפעת או התקררות, והיא חולפת מעצמה או בעקבות טיפול אנטיביוטי בתוך כמה ימים עד שבועות. כאשר הדלקת חוזרת שוב ושוב או נמשכת שלושה חודשים ויותר, אם בגלל חוסר טיפול ואם משום שהטיפול האנטיביוטי נכשל, היא מוגדרת כרונית.

דלקת הסינוסים החריפה מתפתחת בקרב 5% מחולי השפעת בישראל, וב-40% מהמקרים היא חולפת, כאמור, ללא טיפול. רוב המטופלים האחרים נעזרים באנטיביוטיקה כדי להתגבר עליה, אולם אצל חלק מהחולים היא נהפכת לכרונית.

מהם הגורמים

הסיבה לסינוסיטיס החריף היא, כאמור, סיבוך של שפעת או התקררות. כאשר מופיעה בצקת או נפיחות בחלל האף, בגלל אלרגיה או שינוי בהפרשי הלחצים בעקבות קינוח האף, עוברת הנזלת לחלל הסינוסים, מה שגורם להתפתחות דלקת מקומית.

בנוגע לדלקת סינוסים כרונית, הרי שהיא נגרמת בעקבות סיבוך של דלקת סינוסים חריפה. הדבר עלול להתרחש בגלל הזנחה, איחור באבחון, או קושי של המערכת החיסונית להתגבר על גורם הנזלת.

בשנים האחרונות, אגב, חלה עלייה בשכיחותה של דלקת הסינוסים הכרונית, והחוקרים מניחים שהדבר קשור, כמו מחלות אחרות של דרכי הנשימה, בהחמרה של זיהום האוויר בעולם.

מהן הסכנות?

סינוסיטיס הוא דלקת הפוגעת הן באיכות החיים והן בבריאותם של החולים בה. אלה סובלים מכאבים עזים, מאף סתום המקשה על הנשימה ומתחושת לחץ בראש. נוסף על כך, כיוון שהדלקת מתפתחת ברצפת הגולגולת, היא עלולה לגרום לדלקת קרום המוח.

הסיבוך העיקרי של סינוסיטיס כרוני הוא הופעה של אסתמה או ברונכיטיס, בשל הליחה המוגלתית שמטפטפת לגרון ולריאות. במקרים נדירים עלולה להיגרם גם מורסה מוחית.

נזק נוסף עלול להיגרם לחוש הריח. במקרה של סינוסיטיס חריף עלול החוש להיפגע באופן זמני, אולם במקרה של סינוסיטיס כרוני הנזק עלול להיות קבוע ובלתי הפיך, והחולה הופך בעקבות זאת לתתרן.

איך מאבחנים?

האבחון הראשוני הוא על סמך הקשבה לתלונות החולה. אם מטופל החל לסבול מנזלת, ולאחר כמה ימים חלה הרעה במצבו, חסימת האף גוברת, והנזלת נעשית מוגלתית, מדובר בסינוסיטיס. תלונה שכיחה נוספת אצל הסובלים מדלקת סינוסים חריפה היא כאבים בפנים, מהשיניים עד הקודקוד, ולעתים גם חום.

דלקת הסינוסים הכרונית מאופיינת בתסמינים דומים, אולם גם בכאבי ראש, בליחה, בשיעול ובהתפרצות ראשונה של אסתמה. כאשר החולה מדווח על תסמינים אלה, ולתלונות נלווית נזלת מוגלתית וסמיכה, ניתן להגדיר את מצבו הרפואי כחולה סינוסיטיס.

איך מונעים?

תרופות למניעת גודש באף הן אחת הדרכים הקלות ביותר למנוע התפתחות סינוסיטיס, ויש לקחת אותן במקרה של הצטננות המלווה בנזלת מרובה. עם תרופות אלה נמנות טיפות אף המכילות אפדרין או כדורי פסאודו-אפדרין, חומרים המכווצים את רירית האף. עם זאת הרופאים מזהירים מפני שימוש ממושך בתרופות מסוג זה, משום שהרקמות מתמכרות להן, וכלי הדם אינם מתכווצים בלעדיהן, מה שמחמיר את המחלה.

קינוח האף, אגב, אינו גורם לסינוסיטיס, וגם "משיכה באף" ובעקבותיה בליעה של ההפרשה אינה מזיקה. יש רופאים הגורסים, שהיא

אף בריאה יותר מקינוח האף, משום שהיא מנקה את האף ומונעת הפרשי לחצים בסינוסים.

איך מטפלים?

הטיפול בסינוסיטיס חריף מושתת על אנטיביוטיקה ותרופות המפחיתות גודש (אפדרין בטיפות אף, או פסאודו-אפדרין בכדורים). במצבים חמורים עשוי הרופא להחליט על מתן תרופות קורטיקוסטרואידיות, המפחיתות תהליכים דלקתיים.

לסינוסיטיס כרוני, לעומת זאת, טיפול אנטיביוטי אינו מועיל בדרך כלל, שכן אילו מלכתחילה הייתה לו השפעה, לא הייתה הדלקת החריפה מתפתחת לכלל דלקת כרונית. החשיבות, במקרה כזה, היא במניעת גודש באף, מה שמושג לעתים קרובות רק בניתוח להרחבת הסינוסים. הניתוח מבוצע באנדוסקופיה (החדרת מצלמה ומכשור כירורגי זעירים באמצעות סיב אופטי), בדרך כלל בהרדמה מקומית, ודורש אשפוז של יום אחד.

מה האלטרנטיבה?

הרפואה האלטרנטיבית מתמקדת בדרכים למניעת נזלת צמיגית ובהפחתת הגודש באף. הנה כמה מן הטיפולים שעשויים לסייע לסובלים מסינוסיטיס:

• תרסיסי מי מלח. התזה של אלה אל חלל האף מפחיתה את צמיגיות הליחה, מה שמסייע בהפחתת החסימה בחלל האף והסינוסים.
• דיקור סיני. הטיפול מיועד להפחתת נפיחות הסינוסים והגודש במערות האף.
• שמנים אתריים. השימוש בהם עשוי להפחית גודש באף ולסייע בפתיחת דרכי הנשימה. הוא נעשה באמצעות שאיפת אדים המכילים שמנים, כמו אקליפטוס.
• עיסוי. לחיצות מדודות בכפות הידיים על הפנים ואזור הסינוסים בפרט עשויות גם הן להפחית את הדלקת ולשחרר את הגודש.
• הומיאופתיה. שיטת טיפול זו מוכיחה את יעילותה בעיקר במניעת סינוסיטיס חריף, על ידי טיפול בתסמיני שפעת ומניעת גודש באף.
• רפלקסולוגיה. אף שאין לכך הוכחה מדעית, ישנן עדויות רבות שלפיהן לחיצה על הנקודות המקושרות עם האף והסינוסים, המצויות בין אצבעות הרגליים, מחזירה את הסינוסים למצבם הרגיל ומסייעת בהחלמה מהמחלה.

אפצ'י!

ספק אם יש מישהו שאפו לא דולף מפעם לפעם, ובכל זאת לא כל נזלת דומה לקודמתה. אז הנה לפניכם מדריך קצר למטפטף:

• נזלת שקופה ונוזלית היא נזלת אלרגית. היא מורכבת מנוזל בין-תאי ומחומרים שמשחררת המערכת החיסונית, בניסיון לתקוף את האלרגנים. לעתים אפשר למנוע אותה על ידי מתן חיסון, ואם היא מופיעה בכל זאת, מטפלים בה בתכשירים אנטיהיסטמיניים או בנוגדי דלקת. נזלת זו אינה מידבקת.
• נזלת שקופה או לבנה בעלת מרקם צמיגי היא בדרך כלל נזלת נגיפית, אם כי היא עלולה גם להיראות כמו נזלת אלרגית. הגורם לה הוא נגיף המצוי במערכת הנשימה, המפעיל את המערכת החיסונית, ולכן היא מכילה גם את הנגיף וגם את נוגדניו. נזלת זו חולפת בדרך כלל מעצמה, ואין צורך לטפל בה.
• נזלת צמיגית, שצבעה ירוק, צהבהב או חום, לעתים כזו המלווה בריח רע, היא בדרך כלל נזלת חיידקית. היא מהווה חלק מתהליך דלקתי, הנגרם בגלל חדירה של חיידקים למערכת הנשימה. בדרך כלל אין צורך בטיפול תרופתי, ודי בתרופות להפחתת גודש באף, אולם אם היא מלווה בחום, בשיעול, בכאבי גרון או בקשיי נשימה, או אם היא נמשכת יותר משבוע ללא הפסקה, מומלץ לפנות לרופא, שישקול מתן אנטיביוטיקה.